רכבת ישראל תשלם לחברת ביבי כבישים 8 מיליון שקל, ולא 42 מיליון שקל כפי שפסק בית המשפט המחוזי בתל אביב. כך קובע (יום ד', 20.11.19) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין.

הסכסוך בין החברות נגע לפרויקט הרחבה ושדרוג של המסילה בין קיבוץ נען לבין באר שבע, על-פי הסכם שנחתם בשנת 2004. האומדן הראשון של ביבי היה 67.2 מיליון שקל, התמורה ששולמה הייתה 104.8 מיליון שקל, אך ביבי טענה שביצעה עבודות נוספות המזכות אותה בתשלום של לפחות 60 מיליון שקל - הסכום אותו תבעה במחוזי.

המחלוקת העקרונית בין הצדדים הייתה מהותו של החוזה. לטענת ביבי היה זה "חוזה יחס" - "חוזה שנועד להישאר פתוח להשלמות ולפרשנות שיפוטית רחבה אשר תעצב ותגדיר את זכויותיהם ואת חובותיהם של הצדדים 'תוך כדי תנועה', מכוחה של חובת תום-הלב ועל בסיס אמות המידה של הגינות וסבירות", כהגדרתו של שטיין. הרכבת טענה, כי היה זה "חוזה סגור" - מסגרת אשר "חייבה את הצדדים לפעול לפי הוראותיו המפורשות של החוזה ובהתאם למחירים ודרכי קביעתם אשר פורטו במפרט הטכני".

השופט המחוזי רחמים כהן קבע, כי היה זה "חוזה יחס" ולכן ביבי זכאית לתשלום על עבודות נוספות שלטענתה ביצעה ולא תומחרו או בשל תקלות במהלך העבודה. שטיין דוחה גישה זו ואומר, כי כהן טעה טעות יסודית. שטיין קובע:

"חוזה זה מחזיק מאות עמודים של טקסט, מפרטים טכניים ותוכניות. מדובר במסמך משפטי ממצה שנכתב ונבדק על-ידי עורכי דין ואנשי מקצוע אחרים כדי לכסות את מכלול העבודות אשר נדרשו לפרויקט ואת מחיריהן (לפי יחידות ביצוע). חוזה זה קבע את אשר קבע, בין היתר כדי להגן על הרכבת מפני עליית מחירי העבודות והחומרים שנדרשו לביצוען וכן כדי להבטיח לביבי כבישים עבודה ושכר בהיקף נרחב, שכאמור נאמד בעשרות מיליוני שקלים.

"אין אפוא ספק בכך כי החוזה שבו עסקינן הינו קרוב, לפי כתבו ולפי מהותו, לחוזה סגור עם התניה מלאה, והמרחק שבינו לבין חוזה יחס הוא מרחק שנות-אור. בנסיבות אלו, חייב היה בית משפט קמא לנקוט בגישה פורמלית ולהיצמד ללשונו הכתובה של החוזה, למחירי העבודות שנקבעו בו ולדרכי קביעתם - שכן כל אלו שיקפו את האופן בו בחרו הצדדים - הרכבת, מזה, וביבי כבישים, מזה - לחלק ביניהם את הסיכונים העסקיים שהיו כרוכים בביצוע הפרויקט.

"כמו-כן חייב היה בית המשפט שלא לאפשר לביבי כבישים לעשות מקצי שיפורים ביחס להצעה שהציעה לרכבת במסגרת המכרז כדי לגבור על תריסר מתחרות: כל מקצה שיפורים כזה מנוגד לעיקרון השוויון בין המתחרים, שהוא לב ליבם של דיני המכרזים. למרבה הצער, בית משפט קמא לא פעל כך בנתנו עדיפות לשיקולי הגינות לבר-חוזיים, כפי שאלה גובשו על ידיו, על פני הוראות החוזה".

שטיין קבע כאמור, כי ביבי זכאית לקבל רק עוד 8 מיליון שקל - תשלומים המגיעים לה על-פי הוראות החוזה. הוא גם ביטל את חיובה של הרכבת בתשלום הוצאות בסך 1.6 מיליון שקל כפי שקבע כהן. השופטים עוזי פוגלמן ועופר גרוסקופף הסכימו עם שטיין. את הרכבת ייצגו עוה"ד יגאל קווה ושלמה מנחם, ואת ביבי - עוה"ד שרונה נמדר וגיא וינברג.