חיל-האוויר האמריקני: גובה אינו קובע

גבוהים מדי, או נמוכים מדי - לנוכח המחסור בטייסים, השעה חיל-האוויר האמריקני את מגבלות הגובה, ופותח את שורותיו בפניכם, אם אתם נמוכים ורצונכם להטיס מטוסים.

לדברי מיג'ור-ג'נרל קרייג וילס, מפקד פיקוד החינוך וההדרכה בחיל-האוויר, מגבלות הגובה נקבעו בשנת 2015, ועתה הושעו, כי לתת לגבוהים ולנמוכים מאוד אפשרות להיות טייסים. סִפי הגובה, שהונהגו ב-2015 היו 195.6-162.6 ס"מ. דבורה לי ג'ימס יזמה את השינוי בהיותה שרת חיל-האוויר, כדי לאפשר לקצינים ולנשים, שעומדים בדרישות, להתנדב לקורסי טיס.

לדברי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה רפואית בארצות-הברית כ-44 אחוזים מהנשים בגיל 29-20 נמוכות מ-162.6 ס"מ. בנוסף, מסר חיל-האוויר, כי קצין הרפואה של החיל אישר 87 אחוזים מ-223 בקשות להתקבל לקורס טיס למרות גובה חריג. גובהו של פרח הטיס הנמוך ביותר בחיל - מטר וחצי; וגובהו של פרח הטיס הגבוה ביותר - שני מטרים ושישה ס"מ.

בעבודת המטה על הנושא מדד חיל-האוויר במדויק את תאי-הטייס במטוסיו, כדי לדעת מה מגבלות הגובה האמיתיות, אמר מיג'ור-ג'נרל וילס, ואחר כך מדד בקפידה את הטייסים. המסקנה: טייס יושב צריך להיות בגובה 101.5-76.2 ס"מ.

מי שיתקבלו לקורס טיס עם מגבלות גובה, יוגבלו בסוגי המטוסים, שיטיסו עם סיום הקורס בהצלחה; יש בחיל-האוויר מטוסי הדרכה מתאימים. למרות זאת, מי שיש להם רגליים קצרות, ועומדים במגבלות הגובה, יתקשו להגיע לדוושות ההיגוי, ולהפעילן.