דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבדק את הפרופיל הבריאותי-חברתי של תושבי ישראל מגלה כי תוחלת החיים הממוצעת הגבוהה ביותר בארץ נרשמה בעיר רמת גן - והיא עומדת על 84.6 שנים, ובבת ים - הנמוכה ביותר (81.0), פער של 3.6 שנים. מבין הערים הבינוניות במודיעין עילית תוחלת החיים הגבוהה ביותר (87.6) ובאום אל-פחם - הנמוכה ביותר (79.0), פער של 8.6 שנים.

שלוש מתוך ארבע הערים עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות: אום אל-פחם, לוד ורמלה. ככל שהמדד החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר; סך התמותה ביישוב, התמותה ממחלות לב, תמותת תינוקות, הימצאות סוכרת ושיעור שחרורים מאשפוז נמוכים יותר. קשר זה חזק יותר ביישובים יהודיים ומעורבים ואילו ביישובים ערביים בחלק מהמדדים לא נמצא קשר. נמצאו פערים בין היישובים הערביים ליישובים היהודיים במגוון מדדים. ביישובים הערבים שיעורים גבוהים של תמותה ממחלות לב, שיעורי אשפוז כללי, שיעורי סוכרת ועודף משקל או השמנה.

תוחלת החיים בישראל עומד על 82.6 שנות חיים, 84.5 לנשים, 80.6 לגברים. הפער בין המחוז עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר (אזור יהודה והשומרון - 84.1) לבין המחוז עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (תל אביב - 81.1) עמד על 2.9 שנים. עוד נמצא כי כי באזור יהודה והשומרון תוחלת החיים הגבוהה ביותר, ואילו בנפת באר שבע - הנמוכה ביותר. בנפות צפת, רמלה וחדרה נרשמו העליות הגדולות ביותר בתוחלת החיים. בנוסף על כך, נפות צפת וגולן שיפרו באופן יחסי את מיקומן ותוחלת החיים בהן בשנים 2017-2013, דומה לתוחלת החיים בנפות חיפה ורמלה.

בין השנים 2009-2005 לבין השנים 2017-2013, תוחלת החיים בישראל עלתה ב-1.8 שנים. באותן שנים חלה עלייה בתוחלת החיים בערים שבהן יותר מ-50,000 תושבים, אך לא במידה שווה. בערים גבעתיים, רמלה, חדרה ונצרת השיפור בתוחלת החיים היה גבוה יחסית. בערים חולון, נהריה ובת ים השיפור היה נמוך יחסית. בערים בית שמש ורעננה חלה ירידה קטנה בתוחלת החיים.

בכל הרמות הגאוגרפיות שנמדדו נמצא כי תוחלת החיים של יהודים ואחרים גבוהה משל ערבים. תוחלת החיים של יהודים ואחרים עמדה על 83.1 שנות חיים, 84.9 לגברים ו-81.1 לנשים. אצל הערבים תוחלת החיים עמדה על 79.5, 81.4 לנשים ו-77.4 לגברים.

עוד נמצא כי בקרב יהודים ואחרים במחוז ירושלים תוחלת החיים הגבוהה ביותר (84.4) ובמחוז הדרום - הנמוכה ביותר (78.7). בקרב הערבים במחוז הצפון תוחלת החיים הגבוהה ביותר (80.4) ובמחוז המרכז - הנמוכה ביותר (78.4). בהשוואה של נפות, 3 בקרב יהודים ואחרים תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא בירושלים (84.4) ואחריה בפתח תקוה (84.2) והנמוכה ביותר - בנפת באר שבע (78.7). בקרב ערבים, תוחלת החיים הגבוהה היותר היא בנפת צפת ואחריה בנפת גולן, והנמוכה ביותר בנפת רמלה ואחריה בנפת השרון.

שיעור תמותה: גבוהים מהממוצע ביישובים הערביים

שיעור התמותה הארצי עד לגיל 5 עומד על 4.9 ל-1,000 תושבים בממוצע; 5.6 ל-1,000 בקרב זכרים ו-4.3 ל-1,000 בקרב נקבות. שיעור התמותה גבוה מהשיעור הכלל-ארצי נמצאו במחוזות חיפה (5.1), הצפון (5.3) והדרום (5.3). השיעור הנמוך ביותר היה ביישובים שבאזור יהודה והשומרון - 4.0 ל-1,000 תושבים. במרבית היישובים הערביים שיעורי התמותה גבוהים מהממוצע הארצי. ביישובים הערביים: דבוריה, כפר קרע, ערערה, מג'ד אל-כרום, מג'דל שמס, ירכא וחורה השיעורים נמוכים מהממוצע הארצי.

שיעורי תמותה לפי סיבות מוות

• שיעורים נמוכים של תמותה מסרטן נמצאו במחוז ירושלים ובאזור יהודה ושומרון, ואילו השיעור הגבוה - במחוז דרום. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים נמוכים בתל אביב ובירושלים, ושיעורים גבוהים בנפות גולן ואשקלון.

• שיעורים גבוהים יחסית של תמותה ממחלות לב נמצאו במחוז הצפון ובמחוז חיפה, לעומת שיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים נמוכים בנפות ירושלים, פתח תקוה ואשקלון, ושיעורים גבוהים בנפות עכו ויזרעאל.

• שיעורים גבוהים של תמותה ממחלות זיהומיות נמצאו במחוז הדרום לעומת שיעורים נמוכים במחוז הצפון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים נמוכים בנפות גולן, צפת ויזרעאל, ושיעורים גבוהים בנפות באר שבע ואשקלון.

• שיעורים גבוהים של תמותה מסוכרת וממחלות כלי דם במוח במחוז הצפון לעומת שיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון. בחלוקה לפי נפות, נמצאו שיעורים גבוהים בנפות יזרעאל וחדרה, ושיעורים נמוכים באזור יהודה והשומרון ובנפת רחובות.

נמצאו הבדלים גדולים בשיעורי תמותה בין יישובים וכן הבדלים בין יישובים יהודיים וערביים. השיעורים הגבוהים של תמותה ממחלות לב נמצאו ביישובים ערביים, ואילו השיעורים הגבוהים של תמותה מסרטן - מרביתם ביישובים יהודיים.