שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ג'ורג' אזולאי, סטה מהלכות בית המשפט העליון, עיקר מתוכן את החוק למתן פיצוי לנפגעי עבירה ופסק בצורה בלתי הגיונית. כך קובע (יום ה', 26.12.19) בית המשפט העליון.

שלושה נאשמים הורשעו בידי אזולאי בעבירות שלא פורטו (על-פי ההקשר, מדובר ככל הנראה בעבירות מין) ונדונו למאסרים. הוא דחה את בקשת המדינה לחייב את השלושה בתשלום פיצוי למתלונן, וזאת בנימוק הבא:

"נראה כי סוגיית הפיצוי כאשר הנזק הנטען הוא כה גדול, יש מקום אחד בלבד ובו ניתן לאמוד נזק שכזה והוא הליך אזרחי. פיצוי עונשי אינו יכול לשקף את הנזק שנגרם למתלונן בהיקף כזה, כאשר אין לבית משפט הליך פלילי כלים לאמוד את הנזק, בנוסף למגבלות הקבועות בחוק, ועל כן כל פיצוי שייגזר בהליך פלילי זה ייראה בלתי הולם. כך או כך, לאור ההיקף לו טוענת התביעה, יצטרך המתלונן להגיש תביעה אזרחית. נראה כי פיצוי עונשי נועד יותר למקרים בהם בית המשפט כבר בהליך פלילי קובע פיצוי עונשי ובכך מבטא עמדה כלפי המעשים, ובד בבד למעשה חוסך הליך נוסף לצד הנפגע, לא כך במקרה שלנו".

השופט ניל הנדל דוחה גישה זו ומדגיש: "ההשקפה המשפטית שהציג בית המשפט המחוזי אינה תואמת את פסיקת בית משפט זה. הפיצוי הוא רכיב עונשי לכל דבר... מבחינה עקרונית, מדובר בחלק מעונשו של הנאשם, דהיינו הוא נגזר מאחריותו בפלילים. מבחינה מעשית, יש אפשרות להעניק פיצוי מהיר שאינו כפוף לכל שלבי פסיקת הפיצוי בהליך אזרחי... אין לקבל את גישת בית המשפט המחוזי, שאינה תואמת - בכל הכבוד - לגישה ולתקדימים של בית משפט זה".

הנדל מוסיף: "אליבא דבית המשפט המחוזי, היתרונות שיש לפיצוי הפלילי ביחס לרעהו האזרחי נמנעים - ללא בסיס משפטי - כאשר נזקו של נפגע העבירה גדול. ברם, תוצאה כזו עלולה לסכל במידה רבה את תכליותיו של הפיצוי הפלילי במקרים כאלה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע מעין 'תקרה' לפיצוי העונשי. ברם, לא מדובר בתקרה שנקבעה בחוק, העומדת על 258,000 שקל, אלא נקבע כלל לפיו אם הנזק גדול - יש מקום אחד בלבד לאמדו, והוא במסגרת הליך אזרחי, שכן בית המשפט הליך הפלילי לא אוחז בכלים להעריך את הנזק. אין לקבל טענות אלה".

השופטת ענת ברון התבטאה בחריפות רבה יותר: "ההנמקה שעליה השתית בית המשפט המחוזי את החלטתו שלא לפסוק פיצויים לנפגע העבירה במקרה דנן, למעשה מרוקנת מתוכן את הוראת סעיף 77 לחוק העונשין [הקובע פיצוי בהליך הפלילי]; מתעלמת מתכליות הפיצוי הנפסק במסגרתו של הליך פלילי, ובראשן הכרה חברתית בנזקו של הנפגע ומתן סעד מיידי; אף אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בנושא זה.

"...איני מוצאת כל היגיון בנימוק שדווקא משום היותו של הנזק הנטען 'כה גדול' אין מקום לפסיקת פיצוי בגדרי ההליך הפלילי, ודומה כי ההפך הוא הנכון. מדובר לא פעם בפיצוי שאותו פוסק בית המשפט - לעיתים בסיוע תסקיר נפגע עבירה או הצהרה מטעמו - שנועד ליתן סעד ראשוני גם אם חלקי. ומכל מקום, גם אם נזקו של נפגע העבירה הוא גדול - בין נזק פיזי או נפשי, בין נזק לרכוש - ומצדיק על פניו נקיטה בהליך אזרחי לפסיקת פיצויים, ניתן להניח כי לא פעם יעדיף הנפגע ש'צלח' את ההליך הפלילי להימנע מפתיחת חזית נוספת אל מול מי שגרם לו לנזק, בין אם מדובר בעבירת אלימות כבענייננו ובין עבירה אחרת".

התיק הוחזר לאזולאי כדי שיפסוק את גובה הפיצוי. את המדינה ייצגה עו"ד נילי פינקלשטיין, ואת הנאשמים - עוה"ד לב נטע, עסאם טנוס וסוהאד אגא.