רוני מילוא, שהיה שר המשטרה וראש עיריית תל אביב, מבריח את רכושו כדי שלא לשלם עמלות על עסקות נשק בגאורגיה. כך טוען דוד אדילשווילי, שלדבריו היה שותפו של מילוא בעסקות אלו, ואשר לדבריו מילוא מפר פסק דין קודם שניתן בסכסוך ביניהם. הוא הגיש (יום ג', 21.1.20) לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 10 מיליון שקל נגד מילוא.
מילוא היה ראש עיריית תל אביב בשנים 1998-1993, ולאחר מכן השר לאיכות הסביבה, שר העבודה והרווחה, שר המשטרה, שר הבריאות והשר לשיתוף פעולה איזורי. הוא פרש מן החיים הפוליטיים בשנת 2003 וכיום הוא סוחר נשק. בגאורגיה הוא התחרה עם תא"ל (מיל.)
גל הירש. אדילשווילי הוא בעליה של חברת הרשומה בגאורגיה ואשר לדבריו עוסקת בקידום פרויקטים ישראלים במדינה זו. נתבע נוסף הוא רפי אלואשווילי, שהיה גם הוא שותפו של מילוא במדינה זו ומסוכסך עימו.
בתביעה נטען, כי השלושה - מילוא, אדילשווילי ואלואשווילי - היו שותפים בתיווך עסקות ביטחוניות בין אלביט ורפאל לבין גרוזיה. לדברי אדילשווילי, העמלות בעסקות אלו אמורות היו להתחלק בשווה בין השלושה, אך בפועל הנתבעים הסתירו ממנו עשרות מיליוני שקלים שקיבלו משתי החברות וחילקו אותם ביניהם.
אדילשווילי מזכיר, כי כבר בינואר 2017 הוא הגיש תביעה נגד מילוא, למתן חשבונות על העסקות מהן מגיעות לו העמלות הנטענות. אלואשווילי הגיש תצהיר הגנה לטובת מילוא, אך תוך כדי ההליך הגיש תביעה משלו ובה הודה בטענותיו המרכזיות של אדילשווילי. כיוון שכך, הסכים מילוא למתן הצו המבוקש - כדי שלא יהיה עליו לעמוד לחקירה נגדית.
ביוני אשתקד הורה בית המשפט למילוא למסור בתוך חודשיים למשרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל את כל הפרטים הנוגעים לעסקות בגאורגיה בהן היה מעורב לצידו של אדילשווילי. אולם טוען האחרון, מילוא מפר בשיטתיות את פסק הדין. תחילה הוא לא העביר כלל מסמכים במועד שנקבע וגם לא עמד בהארכות שניתנו לו, ובהמשך העביר מסמכים חלקיים בלבד. בסוף דצמבר אף הבהירו רואי החשבון, כי אם תימשך התנהלות זו - יפרשו מתפקידם. נכון לעכשיו, אומר אדילשווילי, המכשולים עומדים בעינם.
עוד טוען אדילשווילי, כי מילוא מבריח נכסים וכי הוא העביר ללא תמורה לבתו, אפרת מילוא, נכס בשדה ורבורג ואת משרדי הקבוצה בתל אביב. לדבריו, הנכס היחיד הרשום כיום על שמם של מילוא ורעייתו, אלישבע מילוא, הוא דירה בפרויקט סי אנד סאן בתל אביב - ששוויה אינו מתקרב להיקף תביעתו-שלו ותביעתו של אלואשווילי (10 מיליון שקל כל תביעה).
על-פי התביעה, שיתוף הפעולה בין מילוא ואלישווילי לבין אדילשווילי (באמצעות חברת גיאורג שנידזה שהייתה אז בבעלות אביו, עומאר אדילשווילי) החל בשנת 2005 בתחום הנדל"ן, ולאחר שנה הרחיבו אותו לתחום הנשק. תפקידו של אדילשווילי היה להעניק שירותי ייעוץ, למסור מידע וליצור הזדמנויות בשוק הגאורגי, בעוד תפקידו של מילוא היה לפעול מול החברות הישראליות. לדברי אדילשווילי, במהלך השנים הועברו כספים בידי מילוא לחשבונו האישי וזאת על בסיס הסכמות ודיווחים בעל-פה.
בשנת 2015 החליטו הצדדים על היפרדות, אם כי אדילשווילי טוען שהוסכם במפורש שהוא ימשיך לקבל את העמלות על עסקות שנחתמו קודם לכן. אולם הוא אומר, מילוא הפר הסכם זה, וכאשר החל לדרוש ממנו פרטים וכספים - נפתחה מערכת של לחצים שנועדו להביא אותו לוותר על זכויותיו. בין היתר הוא טוען, כי משרד האוצר של גאורגיה פתח בחקירות נגד החברה ואף דרש מאביו לוותר על תביעותיו נגד מילוא כתנאי לסגירתן - דרישה שהוא דחה.
לדברי אדילשווילי, תביעתו של אלישווילי חשפה, כי מילוא נהג להפחית את העמלה ששילם לאלישווילי מתוך הרווח ששימש כבסיס לעמלה לאדילשווילי. התוצאה הייתה, שבפועל מילוא קיבל 44% מן מהעמלה ואדילשווילי קיבל 22% בלבד. עוד העלתה תביעה זו, כי מילוא ואלישווילי הסתירו מאדילשווילי עמלה נוספת שקיבלו מאלביט בשנת 2006, וכך גם נהגו ב-2007 לגבי עמלה מחברת רפאל שהועברה לבקשת מילוא לאחיו המנוח, שלמה מילוא.
אדילשווילי תובע כאמור 10 מיליון שקל - חלק מן הסכום שלטענתו מגיע לו בגין העמלות - וכן לקבוע שהעברת הנכסים לאפרת מילוא הייתה בבחינת הברחתם ולבטל אותה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
אילן סופר, גיא וילף ויערה חיימי, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
