מאבק על שכר טירחת עורכי דין המוערך ב-96 מיליון דולר מתנהל מזה 13 שנים בבית משפט השלום בתל אביב. הצצה אליו מתאפשרת הודות לתביעה שהגישה (יום ב', 17.2.20) החברה קדישא בתל אביב נגד עו"ד
יוסי שגב ונגד משרדו של עו"ד משה שוב המנוח.
סיפור המעשה מתחיל כבר בשנת 1962, כאשר המדינה החליטה להקים בית קברות מצפון לשכונת רמת אביב ג' בתל אביב. בשנת 1975 נחתם הסכם הפקעה בין המדינה לבין החברה קדישא, לפיו הופקעו 300 דונם לצרכים שונים ומתוכם 45.5 דונם לטובת החברה לצורך הקמת בית הקברות. המתחם כולו משתרע על פני 603 דונם. אולם בסופו של דבר בית הקברות לא הוקם, התוכנית בוטלה בשנת 2003 והקרקע מיועדת כיום לבנייה. שוויה מוערך ב-1.2 מיליארד דולר, על-פי 2 מיליון דולר לדונם.
בשנת 1980 מונו שגב ושוב למנהלי השטח, וכעבור תשע שנים אישר בית המשפט הסכם לחלוקת הקרקע בין המדינה לבין בעליה הפרטיים. באותה שנה קבע בית המשפט, כי על הבעלים הרשומים של הקרקע לשלם את שכרם של שגב ושוב. החברה קדישא אומרת כי מאחר שמעולם לא נרשמה כבעלים - היא לא נדרשה להשתתף באותו תשלום.
לטענת החברה קדישא, שגב ושוב אף פעלו בניגוד לאינטרס שלה, כאשר התנגדו במפורש להקמת בית הקברות. כאשר עתרה החברה לבג"ץ בשנת 2003 נגד ביטול הקמת בית הקברות, אמרו השניים במפורש לביהמ"ש העליון, כי הם מקדמים הליכי תכנון ובנייה שהקמת בית הקברות תפגע בהם קשות ותגרום נזק עצום למאות בעלי הקרקע שהם מייצגים.
בשנת 2007, נאמר עוד בתביעה, ביקשו שגב ושוב שכר טירחה נוסף - בעד השבחת הקרקע (דהיינו, הסבתה לבנייה למגורים). החברה קדישא למדה על הבקשה רק בשנת 2009, ביקשה מעורכי הדין להבהיר שהיא אינה חייבת להשתתף בשכרם - אך לדבריה לא קיבלה כל מענה. באותה שנה אישר בית המשפט את התשלום מבעלי הזכויות הרשומים, אך שנה לאחר מכן בוטלה ההחלטה.
בשנת 2013 שב וקבע בית משפט השלום, כי שגב ושוב זכאים לשכר טירחה של 5% מהבעלים הפרטיים ושל 3% מהמדינה - דהיינו בסך-הכל 8%. בשנת 2014 ביטל בית המשפט המחוזי את ההחלטה והורה לשלום לדון בנושא מחדש; הדיון מצוי כעת בשלב הסיכומים. מאחר שכאמור מדובר ב-600 דונם המוערכים ב-1.2 מיליארד דולר, שכר הטרחה המבוקש הוא 96 מיליון דולר. מבחינת החברה קדישא, מדובר ב-7.2 מיליון דולר.
לדברי החברה קדישא, בשנת 2018 דרשו ממנה לראשונה שגב ומשרד שוב להשתתף בתשלום. היא מציינת, כי שוב הלך לעולמו שנתיים קודם לכן - מה שמלמד מדוע הדרישה נולדה רק במועד זה: "שוב היה איש הגון וניתן להניח כי הוא לא היה נותן יד לדרישת חסרת תום לב כזו - אשר אף מנוגדת לטענותיו והתנהלותו במשך שנים". החברה טוענת, כי אינה חייבת לשלם דבר לעורכי הדין, שכן הם לא פעלו מטעמה, אלא כאמור פעלו נגד האינטרס שלה וגרמו לה נזק כבד.
עוד אומרת החברה קדישא, כי החלק שלה במתחם סומן בנפרד ומהווה שטח בפני עצמו, למרות שלא נרשם ככזה בלשכת רישום המקרקעין. לדבריה, שוב ושגב מעולם לא התייחסו אליה כלקוחה שלהם, הם מעולם לא מונו לניהול זכויותיה במתחם, ועד 2018 מעולם לא דרשו ממנה לתשלום. לכן היא מבקשת מבית המשפט לקבוע, כי אינה חייבת בתשלום כלשהו לשגב ולמשרד שוב, ומבהירה, כי אם בקשתה תידחה - תתבע את השניים על נזקיה הנטענים כתוצאה מפעילותם. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
איתמר מירון, ירון ראובן ולי רחל דוד, וטרם הוגשו כתבי הגנה.