למרות ששר האוצר, משה כחלון, הציג את הורדת מחירי הדיור כאחת המטרות המרכזיות של כהונתו, בחינה של הנתונים מגלה כי מחירי הדירות בישראל עלו במהלך כהונתו בשיעור של כ-13.5%, כ-3.2% בממוצע לשנה.

בסקירה שפרסם יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, מומחה הנדל"ן אוהד דנוס, אשר מסתמכת על סקירות השמאי הממשלתי מהרבעון השלישי של שנת 2015 ועד לרבעון הרביעי של שנת 2019, צוין כי גם תוכנית מחיר למשתכן שהוביל כחלון לא עצרה את עליות המחירים.

עליות המחירים הדרמטיות ביותר בתקופת כהונת כחלון נרשמו בישובים רמלה (38%+), רחובות (26%+), אשקלון (21%+), מודיעין וראשון לציון (18%+). כמעט בכל הערים הללו, למעט רחובות, פעלה תוכנית מחיר למשתכן. העלייה המינורית ביותר במחירי הדירות נרשמה בחיפה (4%+) ובבאר שבע (5%+).

לעליית המחירים יש גם ביטוי בהלוואות הדיור שלוקח הציבור מהבנקים. היקף המשכנתאות שנטל הציבור בחודש דצמבר 2019 עמד על כ-7.16 מיליארד שקל, גבוה בכ-23% יחסית לדצמבר 2018.

ברבעון הרביעי של שנת 2019 נצפתה עלייה בשיעור של 0.8% (נומינלי) במחיר הממוצע של הדירות שנסקרו, לעומת הרבעון שקדם לו. ברבעון נצפתה עלייה במחירי הדירות הממוצעים ב-9 ערים מתוך 16 - באשקלון (2%), בבאר שבע (1%), בהרצליה (3%), בחולון (1%), בחיפה (2%), במודיעין (5%), בברחובות (2%), ברמלה (3%), ובתל אביב (3%).

ב-4 ערים נצפתה ירידה במחירים: באילת (2%-), בירושלים (1%-), בכפר סבא (3%-), ובפתח תקוה (2%-). בשתי ערים לא היה שינוי (אשדוד וראשון לציון).

לדברי דנוס, נראה כי השילוב של חוסר יציבות פוליטית המשפיעה על תוכניות הממשלה והעדר האפשרות של הוצאתן לפועל בכלל, יחד עם סביבת ריבית נמוכה (שבעקבות משבר וירוס הקורונה צפויה להישאר עמנו עוד לא מעט זמן), גורמת לציבור לחזור אל השוק ולבצע רכישות, מי מתוך צורך בדיור ומי מתוך שאיפה למימוש רווחים שנצברו בהשקעות אחרות.

"חשוב להזכיר שסקירה זו אינה כוללת מכירות בתוכנית "מחיר למשתכן" ולמרות זאת, ניתן לאבחן גידול עקבי בכמות העסקות, עובדה המצביעה אף היא על התעוררות הביקושים. עם זאת, דווקא משתני אי-הוודאות המביאים להתעוררות השוק, הם גם אלה הממתנים אותו ומונעים מצב של התפרצות מחירים, לפחות בשלב זה", העריך.