בשבוע שעבר נהרג נער בן 14 שנסע על גלגינוע (קורקינט חשמלי) בתל אביב, ומדי יום ישנן פציעות חוזרות ונשנות של נוסעי גלגינועים ואופניים חשמליים. על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוצגו (יום ג', 18.2.20) בכינוס אלמנטר 2020 של עדיף תקשורת, בחמש השנים האחרונות, משנת 2015 - השנה שבה נכנסו לישראל האופניים החשמליים - ועד היום, נהרגו 53 רוכבי אופניים חשמליים. מעל 1,000 איש נפצעו קשה ומעל 6,000 קל.
על-פי צביקה דן, המשנה למנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המספרים הללו לא מדויקים לחלוטין, כי הנתונים האמיתיים גבוהים יותר, מאחר שלא כל התאונות מדווחות למשטרה והמידע בעניין לא מלא: "אנו מסיימים את שנת 2019 עם 16 הרוגים רוכבי אופניים חשמליים ואלפים פצועים קשה וקל. ב-2018 סיימנו עם 19 הרוגים, 342 פצועים קשה ו-2,200 פצועים קל. ההיקפים במספרים מאוד גבוהים. בגלגינועים היקף הנפגעים נמוך יותר כי הכלי נכנס לשימוש משמעותי בשנתיים האחרונות. בשנה שעברה נהרגו 3 רוכבי גלגינועים ו-21 נפצעו קשה. המספרים גבוהים יותר ממה שציינתי עכשיו. היקף הנפגעים נמצא בעלייה. החלק החשוב הוא שלרכוב על הכלים ניתן מגיל 16 ואילך למי שיש לו רישיון נהיגה, ומגיל 16 למי שעבר רישיון תיאוריה.
"בתחום החינוך, מעבר לשעת חינוך שיש בכיתות א' לכל תלמיד במדינה, הכנסנו חינוך תעבורתי מכיתות י'. יש שעה שבועית בתחום הבטיחות בדרכים ובסוף השנה התלמידים עוברים את מבחן התאוריה. מעבר לכך יש את נושא האחריות של הרשויות המקומיות וראשי הרשויות. בהקשר להן ביקשנו ודרשנו, לפני שמכניסים כלים שיתופיים לתחומי הרשות, לדאוג לכך שתהיה רשת שבילי אופניים כי בכלים האלו אפשר לרכוב על כביש ייעודי או על כביש בלבד. ביקשנו שיכשירו פקחים ושיהיו סמכויות אכיפה וביקשנו דרכים נוספות לפני שמכניסים את הכלים לשימוש ברשויות.
משרד התחבורה מאשר להכין תוכניות לסלילת שבילי אופניים ומתקצב אותן. יש לא מעט
אפשרויות".
דן אמר כי חשוב להדגיש את הנושא בעקבות התאונה הקטלנית בשבוע שעבר: "כל תאונה בוחנים ומסתכלים ורואים תאונות של אי-ציות לחוק. ב-2018, ב-18 מקרים הרוכבים היו ללא קסדות. מי שמגיע לאיכילוב רואה זאת. הציות לחוקי התנועה מאוד חשוב, כמו למשל רכיבה מגיל 16 ומעלה בלבד, שצריך היתר ורישיון כדי לרכוב. זה חלק מהאחריות ההורית, לוודא שמי שרוכב בכלים יש לו היתר והוא נוהג בהתאם לכללי התנועה. זה חשוב לנו, ורואים בתחום הזה בעיה".
ד"ר אייל חשביה, רופא בכיר ביחידת הטראומה במרכז הרפואי איכילוב: "באיכילוב אנו נפגשים עם אנשים שלא יכולים להשתמש בכלי רכב,
עובדים זרים וכו'. הגלגינועים תופסים נתח גדל על חשבון האופניים החשמליים, רואים את זה במטרופולין תל אביב. על-פי הנתונים הטריים מהמחשב של איכילוב, שנוגעים רק לגלגינועים, ב-2017 היו 16 מקרים. ב-2018 היו 52 מקרים.
"רוכב גלגינוע שנדרס מכלי רכב רוב הסיכויים שיגיע אלינו פצוע קשה לחדר טראומה, או שיונשם או שלא, יעבור CT של כל הגוף וייכנס לניתוח אורטופדי או ניתוח שלנו של פתיחת בטן והכנסת נקזי חזה, ניתוח עם נכות משמעותית, זה לא וויפלאש שמסתובבים חודש עם צוואר כואב אלא מסתובבים עם קביים וגבסים ורואים את זה יותר ויותר. ללא ספק".
"אני מתנייד על אופניים רגילים בת"א על בסיס יומיומי, ורואה את הגלגינועים 'עפים' ברמזורים אדומים, לא מצייתים, רוכבים באמצע הכביש. אני ככירורג טראומה שמטפל בפצועים מורכבים וקשים, זה הלחם והחמאה שלי בחיים. אני יודע שכל עוד
השטיח המעופף, חתיכת העץ הקטנה הזו, רוב האנשים לא מיומנים ברכיבה עליה. רואים שיוצאים ממועדונים עם כמויות גבוהות של אלכוהול וסמים אחרים ועולים על גלגינוע. כאשר עפים בˉ50-40 קמ"ש בכביש בעיר סואנת, גם קסדה לא תעזור. ברגע שרכב או מונית פוגע ברוכב הוא יגיע ליח' הטראומה".
ודיע עוואד, מנהל מחלקת ביטוחי חבויות, ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: "אעשה הבחנה בין סוג הביטוחים השונים שמדברים עליהם. אתחיל בביטוח חובה. מבחינת כלים חשמליים, דעת המדינה שהכלים האלה לא-מנועיים. לכלי רכב מנועי יש הגדרה. גם גורמי המקצוע, אם זה משרד התחבורה שקובע את מידת המסוכנות של הכלי ומאפייני הכלי וקובע תקנות שמסדירות שימוש בכלים האלה, וגם לפי ההגדרה של החוק, הם לא נחשבים כלים מנועיים ומבחינת הרשות לא קבענו עבור אותם כלים בתעריף ביטוח חובה. מצד שני, הרשות כן מעודדת שיווק פוליסות ייעודיות, STAND ALONE של ביטוח תאונות אישיות ולצד ג' שיש היום בשוק ופוליסות כאלה או הרחבות במסגרת פוליסות כאלה ואחרות".
