רשות המיסים ביטלה שלא כדין הסכם שומות, ולאחר מכן ניסתה בחוסר תום לב להתנער ממנו. התוצאה: אובדן הכנסות למדינה במיליוני שקלים וחיוב בהוצאות משפט בסך 290,000 שקל. זו השורה התחתונה (13.2.20) מפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה.

רוני לרנר היה בעשור הקודם אחד מבעליה של חברת ליברמור, שנרשמה באיי הבתולה ועסקה בהימורים באינטרנט. החברה הנפיקה מניות בבורסה בלונדון בשנת 2006, וחלק מן הבעלים ביקשו לממש את מניותיהם. נציגו של לרנר, רו"ח עדי ליואי, פנה במאי 2006 לפקיד שומה ת"א 3, במטרה להגיע להסכם על דחיית מועד החיוב במס. בינואר 2007 נחתם הסכם על כך, כאשר את פקיד השומה מייצג רו"ח צביקה ברנשטיין.

במקביל, ניהלו בעלי מניות אחרים - בראשות איש הפיננסים אביב רייז - מו"מ משלהם עם פקיד השומה, באמצעות רו"ח דודי גולדברג. כאשר נכשל מו"מ זה, הודיע פקיד השומה בפברואר 2007 על ביטול ההסכם עם לרנר וחבריו. לאור זאת קבע פקיד השומה בשנת 2013, כי הכנסתו של לרנר ממכירת המניות בשנת 2007 הייתה 55 מיליון שקל - 30 מיליון שקל יותר מכפי שדיווח. הרשות גם תבעה ממנו מס בשיעור של 25%, דהיינו מדובר בחיוב נוסף של 7.5 מיליון שקל.

אלטוביה קיבל את ערעורו של לרנר וקבע, כי ההסכם בינו לבין פקיד השומה נותר בעינו והוא מחייב את רשות המיסים. תחילה הוא דוחה את טענת הרשות, לפיה ברנשטיין לא היה מוסמך לחתום על ההסכם:

"טענת המשיב, לפיה רו"ח ברנשטיין כלל לא היה מוסמך לחתום על ההסכם, תוך שנטען לגביו כי לא החזיק בתפקיד בכיר ברשות המיסים, נגועה בחוסר תום לב, ואינה יכולה לסייע למשיב. חוסר תום לב, משום שמהנסיבות שפורטו לעיל, היה ברור לכל המעורבים במו"מ משני הצדדים, שמדובר במו"מ לכריתת הסכם מס שצריך להתקבל על דעת כל פקידי המס הרלוונטיים ורו"ח ברנשטיין מונה לנהל ולרכז את המו"מ תוך שיתוף כל פקידי המס הרלוונטיים בכל שלבי המו"מ, החל מההסכמות העקרוניות, מתווה ההסדר ועד לנוסח ההסכם הסופי. ממילא, ניסיונו של המשיב לטעון כי רק רו"ח ברנשטיין, שלא היה מוסמך לחתום על הסכם המס, הסכים לתנאי הסכם המס, לא יצלח".

בהמשך קובע אלטוביה, כי לא הייתה לרשות עילה לבטל את ההסכם. "מכתב הביטול אינו מתייחס להפרה של הוראה מסוימת בהסכם המס או לעילה או לסיבה שבגינה נמסרה הודעת הביטול, ועל כן נראה כי הודעת הביטול אינה עומדת בתנאי ההגינות ובוודאי אינה עומדת בתנאי ההגינות המוגברת החלה על רשות ציבורית בבואה לבטל הסכם שנכרת בינה לבין הפרט", הוא אומר. המו"מ בין רייז לבין פקיד השומה אינו עילה לבטל הסכם עם לרנר.

בדיון בפני אלטוביה טענה הרשות לראשונה, כי ליואי מסר בשמו של לרנר מידע לא נכון לגבי מספרם של בעלי המניות בהם מדובר (תשעה במקום עשרה). אלטוביה קובע, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, שגם אין בה מן האמת העולה מן המסמכים שצורפו להסכם. הוא גם מעיר, כי הביטול נעשה בשנת 2007 - והרשות טענה ש"המידע הנוסף" הגיע לידיעתה שבע שנים מאוחר יותר.

לאור כל זאת קיבל אלטוביה את רוב הערעור והפחית 30 מיליון שקל מהכנסתו החייבת של לרנר לשנת 2007. כאמור, הוא גם חייב את הרשות בהוצאות בסכום חריג של 290,000 שקל. את לרנר ייצג עו"ד יורם כהן, ואת פקיד השומה - עוה"ד קרן יזדי-סופר ואדם טהרני.