משטרת ישראל תפתח בחקירה פלילית בפרשת הממד החמישי, החברה שיו"ר כחול לבן, ח"כ
בני גנץ, היה יו"ר הדירקטוריון שלה לאחר שסיים לכהן כרמטכ"ל ולפני שנכנס לפוליטיקה. מנכ"ל החברה היה רם בן-ברק, לשעבר המשנה לראש המוסד וכיום חבר כנסת במפלגת כחול-לבן.
חברת הממד החמישי עסקה בטכנולוגיה שכללה מערכת בינה מלאכותית לצורכי מודיעין, שמיועדת לגופי אכיפת חוק אזרחיים כמו משטרה ורשויות מיסוי. החברה אמורה הייתה לקבל מן המשטרה, ללא מכרז, פרויקט של בינה מלאכותית בתחום המודיעין בהיקף של 50 מיליון שקל, וזאת לאחר פגישה של נציגיה עם המפכ"ל דאז,
רוני אלשיך.
הנקודה העיקרית המצריכה בדיקה פלילית היא האם הממד החמישי קיבלה במרמה 4 מיליון שקל מן המשטרה תמורת הפיילוט שביצעה, והאם ניסתה לקבל במרמה את הפרויקט כולו. מדוח
מבקר המדינה עלה חשד לפיו נציגי החברה מסרו למשטרה מידע מהותי כוזב בעת המשא-ומתן איתה.
מבקר המדינה דאז,
יוסף שפירא, לא אמר מי היו הנציגים שמסרו מידע כוזב זה. זו תהיה נקודה מרכזית בחקירה, ככל שזו תיפתח. סביר להניח שגנץ, שכאמור היה יו"ר החברה, לא מסר בעצמו את הנתונים למשטרה - אך יהיה צורך לבדוק האם היה מודע לכך שהחברה עומדת למסור אותם. אותה שאלה עולה לגבי בן-ברק, אם הוא לא מסר בעצמו את המידע. כמו-כן תעלה השאלה האם גנץ ובן-ברק נושאים באחריות למרמה לכאורה מתוקף היותם נושאי המשרה הבכירים ביותר בחברה, ומכך שהם עצמם היו יוצאים נשכרים אישית (בשכר, בונוסים ושווי אופציות) אם החברה הייתה מבצעת עבודת ענק זו עבור המשטרה.
המידע הכוזב נגע למועד הקמתה של החברה ולמצב עסקיה בשנת 2016, כאשר ניהלה את המו"מ עם המשטרה. אם ההתקשרות הייתה במסגרת מכרז, אין ספק שמידע כוזב זה היה מוביל מיד לפסילתה של הממד החמישי. ההתקשרות הייתה ללא מכרז ובאה בעקבות פגישה בין גנץ ובן-ברק לבין אלשיך - שלדברי שפירא היה בה טעם לפגם.
שפירא כתב: "ועדת המכרזים הסתמכה בהחלטתה על חוות דעת מקצועית של מנ"ט [מינהל הטכנולוגיות במשטרה] מאוקטובר 2016, שנכתבה עבור הוועדה, ובה פורט מידע עסקי מהותי על חברה א' [הממד החמישי]: משך חיי החברה 'קיימת - ארבע שנים' (כלומר, הוקמה בשנת 2012); לקוחות החברה - 'לחברה יש כחמישה לקוחות, גופים ביטחוניים. כיום אין לחברה לקוח שאינו גוף ביטחוני'; מידת המוכנות של המוצר - 'מוצר מדף כבר מזה שנה וחצי'. חוות הדעת נכתבה על סמך נתונים שמסרה למנ"ט חברה א' והסתמכה על מסמך פנימי של מנ"ט, המתאר פגישה עם נציגי החברה, ובה נמסרו נתונים זהים.
חקירה במח"ש על התקשרות ללא מכרז
החקירה המדוברת מצטרפת לחקירה של המחלקה לחקירות שוטרים שעליה הורה היועץ המשפטי לממשלה במרס 2019. החקירה היא על עבירות פליליות ב-18 התקשרויות של המשטרה שנעשו ללא מכרזים. ההוראה ניתנה לאחר שהמידע הועבר אליו בידי מבקר המדינה.
בני גנץ ורם בן-ברק עצמם, כיום פוליטיקאים בכירים, השתתפו באוגוסט 2016 בדיון בראשות אלשיך בנושא ההתקשרות, בסיומו הורה אלשיך להתקשר עם החברה ללא מכרז בנימוק של "פטור מבצעי". החברה טענה שנציגיה לא נטלו חלק בדיון על היבטי הרכש אלא רק הציגו את יכולותיה - אך שפירא קבע שהפרוטוקול מלמד אחרת. המשטרה לא בחנה הצעות אחרות והתקשרה, ללא מכרז וללא כל התייעצות חיצונית, עם הממד החמישי בפיילוט בהיקף 4 מיליון שקל. המשטרה הייתה מוכנה למסור לה קניין רוחני השייך למדינה, ואף מסרה קניין מסוים, לצורך פיתוח המערכת ותמורה הנחה בתשלום; הדבר נעשה ללא פנייה לחשב הכללי כמתחייב מן הנהלים.
"במסגרת פעולותיה אלה נהגה המשטרה, בחוסר שוויון בין חברה א' [הממד החמישי], לבין חברות נוספות בתחום הטכנולוגיה שעשויות היו לעמוד בקריטריונים שהוגדרו, בכך שלא הביאה לידיעתן כי בכוונתה לבצע רכש בסך עשרות מיליוני ש"ח בשנים 2018-2017, שכאמור תוקצב בתוכנית העבודה של המשטרה, ולא איפשרה להן להוכיח את יכולותיהן בתחום זה, על-מנת שיוכלו להתחרות בחברה א'. עקב כך נוצר לחברה א' יתרון בולט על כל יתר החברות. כמו-כן, בכך שהמשטרה החליטה לבחון רק את המערכת של חברה א' ולא הרחיבה את מעגל החברות הפוטנציאלי כדי שיהיה לה מרחב תמרון במסגרת משא-ומתן על עלויות ההתקשרות העתידית, היא נהגה באופן שאינו מבטיח למשטרה את מרב היתרונות", כתב המבקר.
