שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (יום ה', 2.3.20) את עתירת חברי ועדת הבחירות המרכזית מטעם הליכוד וימינה, שביקשו לקבל מידע רב על ההצבעה בבחירות בחודש שעבר. העתירה נדחתה הן על הסף והן לגופה, תוך שעמית קובע שמדובר ב"מסע דיג" מלווה בטענות חסרות כל יסוד.

העותרים, בראשות ח"כ אופיר כץ, ביקשו להצליב בין נתוני ההצבעה לבין נתוני משרד הפנים מתוך חשד לזיוף קולות של מי ששהו בחו"ל ביום הבחירות, להעביר לעיונם את הפרוטוקולים של כל 10,720 הקלפיות, לקבל את ציר הזמני של הדיווח האלקטרוני בכל הקלפיות ולהשוות את הנתונים על מספר המצביעים. העתירה הוגשה לאחר שיו"ר ועדת הבחירות, השופט ניל הנדל, דחה בקשות דומות של נציגי הליכוד.

עמית אומר כי הדרך לערער על תוצאות הבחירות היא בבית המשפט המחוזי בירושלים - ואנשי הליכוד אכן קיבלו ארכה להגשת ערעור כזה - ולא בעתירה לבג"ץ. בפועל, עתירה זו נועדה להשיג מידע שישמש את אנשי הליכוד בערעור הבחירות, "שמא-אולי יעלה ממצא כלשהו מתוך הים העמוק של מיליוני המסמכים שזורמים בערוצים השונים ביום הבחירות: מיובלי ועדות הקלפי אל נחלי ועדת הבחירות האזורית ומשם אל הנהר המוליך לוועדת הבחירות
המרכזית". בכך הם הפכו את היוצרות: תחילה ערערו ורק לאחר מכן החלו לחפש ראיות שיתמכו בערעור, מציין עמית.

עוד אומר עמית, כי יש לדחות על הסף את העתירה גם בשל השיהוי (הנובע מכך שהליכי בחירות צריכים להתקיים במהירות רבה) וגם משום שהם ביקשו במסגרתה מידע שאותו לא ביקשו מהנדל. דין העתירה להידחות גם לגופה, משום שלא הוצגה כל תשתית ראייתית לכך שנפלו פגמים בטוהר הבחירות.

להפך: הוכח שבבחירות האחרונות נעשו מאמצים חסרי תקדים להבטיח את טוהרן, ואיש מבין אלפי המפקחים ורבבות חברי ועדות הקלפי לא התלוננו בצורה קונקרטית. "בלשון המעטה, קשה להלום כי מתחת לאפם של מפקחי טוהר בחירות, משקיפים וחברי ועדת קלפי שהם נציגי סיעות העותרים או הסיעות הקרובות לליכוד, נעשתה מלאכת רמייה בהיקף הנרמז על-ידי העותרים".

עמית מציין, כי העותרים אכן לא העלו טענות נקודתיות, אלא הסתמכו על "נתוני ההצבעה ודפוסי ההצבעה" - מה שאינו מהווה אפילו עילה להגשת ערעור בחירות. עמית גם מעיר, כי נתוני ההצבעה במעטפות הכפולות - שעמדו בלב טענות הליכוד וימינה - סותרים טענות אלו, שכן כל המפלגות (ולא רק הרשימה המשותפת) רשמו עלייה ניכרת במספר הקולות הללו, וזאת בשל עלייה במספר המצביעים בהן.

"מאות קלפיות במגזר הערבי נבדקו בקפידה על-ידי צוות טוהר הבחירות של ועדת הבחירות המרכזית, לאור פנייתם של העותרים ושל מפלגות נוספות, נוכח הטענה לשיעור ההצבעה הגדול לרשימה מסוימת. אך להוציא שלוש קלפיות (באכסאל, ברהט ובלוד) לא אותרו פגמים במאות הקלפיות שנבדקו. בכל אחת מקלפיות אלה, היו נוכחים או יכולים להיות נוכחים נציגים של הליכוד, או ימינה-הבית היהודי-האיחוד הלאומי, אך אלו לא העבירו כל תלונה קונקרטית מיום הבחירות או לאחריו, כפי שעולה גם מההחלטה נשוא העתירה", אומר עמית.

אנשי הליכוד וימינה הציגו את העתירה כעקרונית, מסכם עמית, אך בפועל היא נועדה לשרת את ערעור הבחירות. "במערכת בחירות בה ננקטו אמצעים כה חסרי תקדים להבטחת טוהר הבחירות, ובמערכת בחירות בה הועבר והופץ על-ידי ועדת הבחירות המרכזית חומר בהיקף חסר תקדים, דומה כי הסעד הגורף של 'גילוי מסמכים' שנדרש על-ידי העותרים הוא בבחינת 'מסע דיג' שנועד למצוא בדל ראיה, שעליו ניתן יהיה לתלות ערעור בחירות", הוא מסכם.

השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו עם עמית. את העותרים ייצגו עוה"ד אבי הלוי וניבה הלוי, ואת ועדת הבחירות והמדינה - עוה"ד אבי מיליקובסקי ודין ליבנה.