המטה למאבק במחלת הקורונה פרסם את עיקרי התוכנית לצמצום התחלואה של קשישים המאושפזים בבתי אבות. לדבריו, על הגורמים הרלוונטיים לזהות מגמות ולטפל בהן מבעוד מועד ולא "לכבות שריפות", כלשונו.

פרופ' רוני גמזו, המנהל את 'פרויקט אבות ואימהות', ציין בדוח שפרסם כי יש לנהל את המאמצים בנושא בניהול אחיד שייעשה ממטה ממשלתי אחד, שמוציא הנחיות, פועל לנוכח אירועים, מנטר ומפקח וכפוף למטה הטיפול בקורונה בממשלת ישראל.

פרופ' גמזו ציין כי יש לדאוג למיטות לטיפול או לאשפוז ודיור של חולי קורונה שירוכזו בכל המסגרות שבהן שוהים קשישים - כולל במחלקות הסיעודיות ובמחלקות התשושים - בהיקפים המתאימים לתחזיות.

לדבריו, יש להגדיר את משימות השגרה, הגדרת התפרצות וניהולה בלו"ז מהיר, חד, שבו סדרת הפעולות והאחריות לכל גורם ברורה ומבוקרת תוך הקפדה תחקור מהיר ומניעת התפשטות ההדבקה ותמיכה מכל הבחינות במוסד.

יש לההרחיב את בדיקות המעבדה בדרוג של מוסד עם התפרצות, אך גם סיקור במוסדות ללא התפרצות על-פי תעדוף של עדיפות למטפלים ועדיפות למיקום אזורי עם חדש כלשהו. יש להקים מטה המספק ומממן את כל המשאבים הנדרשים: פתרון בעיות כוח אדם, הקמת מחלקות, PPE, חיטוי, וכל צורך לוגיסטי לרבות מימון בדיקות ומכשור. בנוסף אמצעי הסברה והדרכה.

פרופ' גמזו קבע כי יש גם להקים מוקד למתן מענה למוסד ובני המשפחה: אחד, זמין, מקצועי, לומד ומסייע. מוקד אחר אמור לספק מידע ושירותי דוברות אחידים, המעביר מסרים לציבור ולתקשורת תוך חיזוק האמון באופן הטיפול באתגר הקורונה.

ביחס לתקציבים קבע כי יש להביא להסדרה תעריפית, תקציבית של סוגיות רבות לרבות כוח אדם והעסקה למניעת קריסת מוסדות פרטיים. עוד קבע כי יש למצוא פתרונות להשפעות של בידוד, הקטנת ביקורים והקטנה של הפעילות התומכת
והחברתית של אוכלוסייה חלשה זו.

המרכיב האחרון של התוכנית שהציג גמזו הוא עמידה על אחריות ניהולית של כל הדרגים ושותפות בעמידה באתגר גם עם גופי מגזר שלישי. "אין להרשות דחיקת האחריות בין המטה, למחוזות, למנהלי הרשתות והמוסדות. ההצלחה כאן תלויה
בניהול נוקשה, לא מתפשר, יסודי, יורד לכל פרט וצופה מראש, תוך תהליך של ניהול סיכונים עתידי", כתב.