ועדת חו"ב: איכון - רק לחולי קורונה מאומתים

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ גבי אשכנזי, ביקש מהייעוץ המשפטי של הוועדה להגיש לוועדה נוסח הצעה מעודכן, בהתאם להסתייגויות שהעלו הוא וחברי הכנסת, והודיע כי הדיון בו יתקיים כבר מחר בבוקר.

הצעת החוק עוסקת בעיקרה בהוראת שעה שנועדה להסמיך את המשטרה לקבל, באופן מדגמי, נתוני מיקום של חייבים בבידוד ללא צו בית משפט, לצד הגבלות על השימוש בנתונים כך שישמשו לפיקוח על קיום חובת הבידוד או בהקשר אליה בלבד. אשכנזי דרש להכניס שינויים רבים בהצעת החוק, בהתאם להסתייגויות הרבות שהעלו הוא וחברי הוועדה בדיונים.

לפי הצעתו של אשכנזי, האיכונים יבוצעו רק על חולים מאומתים שנמצאים בבידוד בית, ולא על כל החייבים בבידוד בית שאינם חולים. כמו-כן מוצע כי החוק יהיה בתוקף ל-45 יום בלבד, עם אפשרות להארכה של 45 ימים נוספים, במקום 90 ימים שביקשה הממשלה. הוועדה אף דרשה דיווח שבועי, ולא פעם בחודש כפי שהוצע בתחילה, אודות הנתונים והיעילות של הפעלת האיכונים במקרה זה. עוד דרשה הוועדה כי משרד הבריאות יהיה זה שיעביר למשטרה את רשימת המדגם של 500 המבודדים, ולא המשטרה היא שתבחר אותם מרשימת המבודדים. כמו-כן נדרשה הממשלה להדק את הפיקוח בנושא אבטחת המידע וכן לקבוע שהמשטרה תעדכן בהודעה את מי שבוצע איכון לטלפון הסלולרי שלו.

לפי נתוני המשטרה, כפי שנמסרו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עד היום בוצעו 7,228 איכונים לחייבים בבידוד ורק כ-4% אחוז מהם נחשדו בהפרת בידוד ללא הסבר מספק. ל-254 מהם ניתנו קנסות.

יו"ר הוועדה, ח"כ גבי אשכנזי, אמר בדיון כי מדובר בבדיקה שהיא רק של 20% מחייבי הבידוד הנורמטיביים - שדיווחו על כך בעצמם באתר משרד הבריאות וכי המשמעות היא כי ניתן להעריך שרק 1% מהחייבים בבידוד מפרים את ההוראות. הוא קרא לצמצם את הפגיעה בפרטיות של מחויבי הבידוד, והבהיר כי אם לא יהיה ברור לוועדה מי מאשר את רשימת החייבים בבידוד, ומי אחראי עליה, היא לא תאשר את הצעת החוק.

היועצת המשפטית של אגף החקירות של המשטרה, סגן ניצב איה גורצקי, מסרה לוועדה נתונים מקיפים על התהליך שמבצעת המשטרה, והסבירה כי המשטרה מקבלת פעם ביום את רשימת חייבי הבידוד, בה נכללים רק מי שנרשמו באתר משרד הבריאות. היא ציינה כי יש קושי בכך שבודקים לכאורה רק אזרחים שומרי חוק צייתנים, ואמרה כי מי שלא נרשם באתר משרד הבריאות מפוקח בדרך אחרת. לדבריה, המדגם של 500 איכונים ביום נעשה ללא מגע יד אדם.

"המשטרה לא עובדת לפי התפיסה המסורתית של למצוא עבריינים, אלא מתוך הבנה שאנחנו חלק ממאמץ למניעת התפשטות הנגיף. אנחנו כמעט אדישים לשאלה אם בסוף יינתנו קנסות או יפתחו תיקים פלילים". באשר לנתונים עצמם אמרה סנ"צ גורצקי כי מה-26 במרס ועד 18 באפריל בוצעו 7,228 איכונים. "התחלנו מכמות קטנה עד שהצלחנו להגיע לממוצע של כ-500 איכונים ביום. 6,308 אנשים יצאו בנתון של התאמה. הם נמחקו. 920 חייבי בידוד יצאו באי התאמה ראשוני - 12.7% מפרים לכאורה. נתון לא מבוטל בכלל. בבדיקת ההמשך חילקנו את המקרים לשישה סוגים. 43% מאי התאמה אוכנו מחוץ לביתם, אחרי שסיפקו הסבר שלא הניח את הדעת הגיעה ניידת והם היו בכתובת. הם הפרו את חובת הבידוד, ואחרי שיחת הטלפון הורתעו וחזרו למקום הבידוד. הם לא קיבלו דוחות ולא נפתח נגדם תיק פלילי", ציינה.

פרופ' שוקי שמר, המייעץ לוועדה בנושא הקורונה, אמר כי אומנם צריכים להיות מוכנים לשימוש בכל כלי לקראת גל שני או שלישי של התפרצות, אולם צריך להפעיל כלי כזה רק שהמערכת קרובה מאוד למצב של אי-ספיקה. "היום אנחנו ממש לא במצב של אי-ספיקה ולא הייתי משתמש בכלי הזה. יש רק 109 מונשמים ומערכת הבריאות יכולה להגיע לפי עשר מזה", אמר.

הממונה על שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, הגיבה לטענות ואמרה כי המצב יכול להתהפך בכל שבוע. לדבריה, "באופן אבסורדי, אם הייתה מגיפה גדולה לא היינו צריכים את האמצעים הללו כי לא היה צורך לרדוף אחרי כל אדם שמדביק אותנו. כל מה שיש לנו לשליטה במחלה זה מה שהיה בימי קדם - בידודים. לו היינו נוקטים בבידוד חברתי מקסימלי לא היינו צריכים לאכן אף אחד. ככל שרוצים להוריד את הבידוד החברתי, ואנחנו רוצים מסיבות כלכליות, נפשיות, ועוד אנחנו זקוקים לאמצעים ממוקדים", אמרה.