הסתדרות הדסה - בעלת בתי החולים בירושלים הנושאים את שמה - הגישה לבג"ץ "עתירה מוקשית וחריגה" נגד חקיקה עתידית שטרם באה לעולם. כך קובעת (יום ד', 22.4.20) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון.

העתירה נגעה להסדרים שקובע משרד הבריאות ועל פיהם משלמות קופות החולים לבתי החולים תמורת שירותיהם. החקיקה הנוכחית פגה בסוף 2019 והעתירה הוגשה בתחילת 2020, בטענה שהחקיקה שמתכנן המשרד תוביל לכך שהדסה תאלץ לספק את שירותיה "בהפסד ניכר ביותר". לדבריה, החקיקה הקיימת - האמורה להוות בסיס גם לחקיקה העתידית - מחייבת אותה להעניק לקופות הנחה רוחבית של 18.5% למבוטחי הקופות ומכאן ההפסדים הנגרמים לה.

משרד הבריאות הודיע בדצמבר שעבר על הארכת ההסדר הקיים עד סוף חודש יוני, וזאת בשל העדר ממשלה קבועה. המשרד גם ציין, כי ההסדרים ייבחנו שוב לקראת חקיקת חוק ההסדרים הבא, וכי הוועדה שהחלה לבדוק את הנושא באפריל שעבר טרם סיימה את עבודתה.

בדחותה על הסף את העתירה (בת 70 עמודי טיעונים ו-200 עמודי נספחים) אומרת ברון, כי הדסה מבקשת מבג"ץ לבטל מראש את החקיקה המתוכננת, בנימוק שמן החקיקה הקיימת ניתן להסיק שהיא תגרום לה הפסדים. הדסה נאחזה לשם כך במכתב בו הודיע המשרד על הארכת ההסדר הקיים, אך היא מעלה טענות שלא העלתה בשלוש השנים בהן היה הסדר זה בתוקף. אולם מדובר במכתב שאין לו תוקף חוקי; "קשה להשתחרר מן הרושם שהדסה ביקשה לעשות שימוש במכתב
רק על-מנת להצדיק את הגשת העתירה בעיתוי שבו היא הוגשה, וזאת לא ניתן".

הפגם העיקרי בעתירה, ממשיכה ברון, הוא בהיותה תיאורטית. "הסעד שמבוקש בעתירה הוא כוללני וגורף - שהרי הדסה מבקשת כי תינתן התראת בטלות ביחס לכל חוק עתידי שיחייב אותה לספק שירותי בריאות בהפסד ניכר, יהיו מאפייניו אשר יהיו, ובלא ליתן את הדעת להשלכות הכרוכות בכך". היא מבקשת סעד נגד הסדר שלא בא לעולם - וזאת נגד מושכלות יסוד של השפיטה.

הדסה חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון הסכימו עם ברון. את הדסה ייצגו עוה"ד דוד תדמור, אסף פריאל, עדי ויצמן, פרי רוס ועידן ארנון, ואת המדינה - עו"ד רועי שויקה.