"מישהו איתנו כאן" - המועצה האזורית בנימין מקדישה באהבה את שיר העצמאות המרגש של חבל בנימין, שהופק במיוחד לתקופה זו.

החיים ביחד - חילונים, דתיים וחרדים - מחייבים הגדרה חדשה ושונה. יש כאן ועכשיו הזדמנות לנצל את השינוי שנדרש בעקבות המשבר לביסוס מכנה מעשי לחיים משותפים במדינת ישראל. הימים של התעלמות מהמדינה, ממוסדותיה ומסמליה של חלקים מהציבור ומנהיגיהם, צריכים לחלוף
(ליפשיץ. המשואה ראויה לה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])

נאום יושב-ראש הכנסת בטקס המשואות בהר הרצל [אור לה' באייר תש"ף, 28.04.2020]
(גנץ. עלינו להתכונן לימים קשים [צילום: אלעד מלכה])

הוסיף: "גם ביום העצמאות הזה, העם בישראל מצליח להוכיח שאין כמוהו. אין כמוהו בסולידריות, בערבות ההדדית, בנכונות לתרום ולהושיט יד"
(נשיא המדינה. לצמוח שוב ושוב [צילום: פלאש 90])

ישראל נאלצה להילחם על קיומה עוד לפני ההכרזה על הקמת המדינה, וביתר שאת - שעות אחדות לאחר הטקס במוזאון תל אביב  ▪  נתוני הפתיחה היו עגומים ביותר וסכנה מוחשית של כליה, שלוש שנים בלבד לאחר השואה, ריחפה על היישוב היהודי  ▪  למרות זאת, ישראל ניצחה במלחמת העצמאות וקיבעה את גבולותיה הרחק מעבר לתוכנית החלוקה  ▪  כמה נתונים היסטוריים בעלי משמעות מעודדת לימי הקורונה

עיריית תל אביב-יפו תשדר לראשונה את התפילה החגיגית של ליל העצמאות מבית הכנסת הגדול של העיר ברחוב אלנבי. התפילה החגיגית, שנערכת מדי שנה בנוכחות קהל רב, תתקיים השנה במתכונת מצומצמת לאור הנחיות ההסגר של משרד הבריאות. הציבור הרחב יוכל להינות מהתפילה בעזרת שידור חי בעמוד הפייסבוק העירוני החל בשעה 19:00.

בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי משמש מאז בנייתו כמוקד של פעילות דתית-ציונית עם סממניים ממלכתיים. בית הכנסת נבנה בשנת 1925 ביוזמת ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף על גבעה נישאה, כגרסה העברית ל"קתדרלה" העירונית. עד קום המדינה היא אירחה עצרות ותפילות רבות ואף שימשה כסליק של ארגון הלח"י. יומיים אחרי הכרזת העצמאות נישאה בבית הכנסת תפילה חגיגית לשלום המדינה שחיברו הרבנים הראשיים, ושנה מאוחר יותר, בערב יום העצמאות תש"ט (1949) התקיימה בה התפילה החגיגית שהפכה מאז למסורת. בתפילה הערב יברך הרב לאו, החזן צבי גרינהיים והזמר והפייטר לירן לוי.

ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, אמר כי התפילה בבית הכנסת הגדול של העיר העברית הראשונה היא מסורת שנמשכת מאז שנת 1949 כאשר ראש הממשלה דוד בן גוריון בכבודו ובעצמו וישראל רוקח ראש העירייה דאז השתתפו בתפילה החגיגית. "אנו רואים חשיבות רבה בשימור המסורת התל אביבית הזו. ולכן השנה החלטנו להנגישה לטובת הציבור שאינו יכול להשתתף בה באופן אישי בגלל מגבלות ההסגר. חג עצמאות שמח עם ישראל", אמר.

ברכתי למדינתי ביום עצמאותה  ▪  שמירה על עולם התוכן של "ואהבת לרעך כמוך" מחייב אותנו להתריס נגד המציאות הקיימת של חלוקה קוטבית בלתי צודקת בעוגה הלאומית בין עובדים ומעסיקים בחברה הישראלית
(שוויון חברתי [צילום: דניל אסתריקין/Funia])

הוסיף: "התשובה שלנו לרוע - רדיפת המחבלים עד חורמה"  ▪  סיפר כי החל ההליך התכנוני של היכל זיכרון לנפגעים בהר הרצל

השנה הוא שוב רוצה לנאום  ▪  שותפו בני גנץ יסכים כנראה  ▪  ביבי להוט למצלמה ולמיקרופון  ▪  התחייבות? הבטחה? החלטה? לא אצלו
(נתניהו. מחלת רקע [צילום: יוטיוב])

מה כותבים על מישהו שהכרת במשך שבוע ונהרג על ידך  ▪  אומנם שבוע אינטנסיבי של שהות ביחד באותו טנק 24/7 אך בכל זאת רק שבוע? אחרי כמעט 47 שנים מראה הדמות כבר יותר מטושטש, הגובה, מבנה הגוף הכל קצת מעורפל  ▪  מה ששנאר ברור וצח כאילו היה רק אתמול הוא המרשים, החשוב והערכי  ▪  מה שנצרב בתודעה

(שבוע בטנק [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90])

יוזמת המנהיגות הצעירה של רשת אמית פורסמה ברשתות החברתיות והגיעה להורים השכולים גם דרך הרשויות המקומיות. רבים נענו ליוזמה ובכך איפשרו לאבות השכולים לומר תפילת קדיש

יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ יולי אדלשטיין בטקס יום הזיכרון בגוש עציון: "משפחות שכולות יקרות. מי ייתן ונעבור את התקופה המורכבת הזאת ביחד, למרות הריחוק. מי ייתן ולא יתווספו משפחות נוספות למשפחת השכול הגדולה במדינת ישראל. יהי זכר כל הנופלים ברוך לעד".

יו"ר יש עתיד - תל"ם בנאום במליאת הכנסת לכבוד יום הזיכרון: "המשפחות השכולות לא צריכות את יום הזיכרון, אנחנו צריכים אותו. אנחנו שחיים איתם, לצידם, בני משפחות השכול, במילא תמיד זוכרים את הילדים, את הבעל, את האבא. אנחנו אלה שזקוקים ליום הזה. כדי שנוכל להגיד להם אנחנו איתכם. אנחנו חושבים עליכם. אנחנו תמיד זוכרים אתכם."