שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי זילברטל, מזהיר מפני סכנה של פגיעה פיזית בשופטים בכלל ובשופטי בית המשפט העליון בפרט. בראיון ל"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין, זילברטל גם מותח ביקורת על כך שבנימין נתניהו ממשיך לעמוד בראש הממשלה למרות כתב האישום נגדו.

זילברטל כיהן כשופט בכל הערכאות בשנים 2017-2009, מתוכן חמש שנים בבית המשפט העליון, עד שפרש במפתיע בגיל 65. הוא מסרב להסביר מדוע פרש, ואומר ש"מדובר בעניין שנובע בראש ובראשונה מסיבות אישיות. הגעתי למסקנה שהגיעה העת לסיים ולצאת לדרך חדשה, אחרת".

בהתייחסו לביקורת המתרחבת על בתי המשפט אומר זילברטל, כי הוא חושש שהמצב ילך ויתדרדר. בתשובה לשאלה האם קיימת סכנה של פגיעה פיזית בשופטים, הוא אומר: "כן, כן שופטים חשופים לסכנות כאלו לפעמים מכיוונים שונים לגמרי, מארגוני פשיעה". זילברטל נשאל ספציפית על האפשרות שהחלטה של אחד משופטי העליון עלולה להסתיים בפגיעה פיזית בו. הוא השיב: "אני חושב שכן. החלטה מדינית של ראש ממשלה הסתיימה ברצח שלו. זה לא דבר קל ערך. הזרעים הללו נמצאים בחברה, ויש אנשים שמטעמים כאלו ואחרים מחממים את האווירה".

"הרבה יותר מאשר קומץ"

לדעת זילברטל, המצב כיום חמור במיוחד משום שבעבר ההתקפות על בית המשפט באו "אך ורק מצד גורמים מסוימים בחברה הישראלית שלא ראו עין בעין החלטה מסוימת של בית המשפט העליון, הרי שכיום זה הרבה הרבה יותר מקומץ, אם אפשר להגדיר זאת כך". הוא מוצא את שורש המצב ב"חוסר הטמעה מספיק והולם של עקרון שלטון החוק ומשמעותו לחברה. יש גם אי-הפנמה של מהותה של דמוקרטיה אמיתית, שאינה מתבטאת אך ורק ברעיון של שלטון הרוב, ולמהות ולחשיבות של זכויות הפרט, ובכלל זאת המיעוט".

זילברטל רואה בעייתיות חברתית רחבה יותר: הוא מצביע על "העדר הכלה וקבלה של המציאות שלפיה יש מי שחושב אחרת ממך, ובעיקר מאי-הפנמת ההכרח שיהיה גורם שתפקידו בחברה הוא להכריע במחלוקות, גם אם לפעמים הוא מחליט אחרת ממה שחלקים בציבור רואים כנכון. אחרת תהיה כאן אנדרלמוסיה מוחלטת. אנחנו, כחברה, יכולים לבקר החלטה, לכעוס עליה, לחלוק עליה, אבל אנחנו חייבים לקבל את העובדה שיש מוסד שתפקידו לקבל החלטות ושצריך לשמור עליו מכל משמר".

בהתייחסו להתקפות הפוליטיות על בתי המשפט, אומר זילברטל: "אני חושב שיש תהליך של זילות. אם בעבר היו אלו פוליטיקאים מהשורה הרביעית והחמישית שהיו מרשים לעצמם לשסות את הבל פיהם במערכת המשפט, הרי שזה כבר הפך לנחלתם של פוליטיקאים מהשורה הראשונה. חלקם הגדול עושים את זה, כי הם מאמינים באמת ובתמים שמתקפות מהסוג הנמוך הזה יוסיפו לפופולריות שלהם בקרב ציבורים שונים. הבעיה היא שמערכות אכיפת החוק, ובעיקר בתי המשפט, לא יכולות להתמודד באותם כלים מול האמירות האלו, כי ידיהן של המערכות הללו קשורות".

זילברטל נשאל על התבטאויותיו של נתניהו כלפי מערכת החוק, וענה: "היו לו באותם ימים התבטאויות שמוטב היה שלא היו נאמרות כלל, ואני לא מדבר רק על מערכת המשפט אלא על כלל גורמי אכיפת החוק. האמירות האלו לא רק שלא הועילו, הן הוסיפו שמן למדורה. פגיעה לא לגיטימית, במובחן מביקורת, ברשויות אכיפת החוק היא פגיעה בחוסנה של המדינה".

לא תפרו תיקים לנתניהו

הראיון מתפרסם יממה לאחר שבג"ץ דחה פה אחד, בהרכב של 11 שופטים. את העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו. הנשיאה אסתר חיות הדגישה, כי מדובר בפסיקה משפטית ורמזה שמבחינה ציבורית ההסתכלות יכולה להיות אחרת. מדבריו של זילברטל, שנאמרו לפני הדיון בעתירות ופסק הדין, עולה שהוא היה פוסק באותה צורה:

"אני, כאזרח, לא הייתי רוצה שראש הממשלה שלי יהיה נאשם בתיק פלילי חמור יחסית, בייחוד בעבירות שעניינן טוהר מידות, וינהל את ענייני המדינה במקביל לניהול המשפט הפלילי שלו. העובדה שאפשרות זו עומדת על הפרק בגלל שאין החוק אוסר אותה במפורש, אינה אומרת בהכרח שהיא חייבת לשרוד כנורמה בחברה.

"האם עולה על דעתך שאתה, כבעל מניות בחברה עסקית, תמשיך להעסיק אדם כמנכ"ל החברה בו בזמן שכתב אישום עומד ותלוי נגדו? ואני לא מדבר על כתב אישום בגין עבירת תנועה. האם עולה בדעתך שמג"ד יקודם כאשר מתנהל נגדו משפט פלילי? הגיע הזמן שאנחנו כחברה נפנים שלא כל מה שהחוק מתיר לנו הוא ראוי ורצוי, שנפנים שלא כל מה שלא אסור הוא מותר. אם אתה איש ציבור, אתה חייב להציב בפני עצמך מגבלות שאין לאזרח רגיל.

"צריך להבין שמדובר באדם שמנהיג את המדינה, שמקבל החלטות על חיי אנשים, על המצב הכלכלי של המדינה. אני ממש לא מקבל את הדיבורים על רדיפה פוליטית. אני לא רואה שום מצב שבו קם מישהו במוסדות אכיפת החוק במדינה ואומר לעצמו: בואו נעשה הכל כדי להגיש נגד ראש הממשלה כתב אישום. אני משוכנע שהפרקליטות עשתה את מה שעשתה בעיניים מקצועיות לחלוטין".

"אנשים לא מתאימים נעשים עו"ד"

עוד מתייחס זילברטל בראיון לתיק רומן זדורוב, בו הוא שהכריע לדחות את הערעור - בתמיכה בשופט יצחק עמית ומול דעתו של השופט יורם דנציגר. "אני בהחלט מכבד את הכרעת הדין המנומקת והמלומדת של השופט דנציגר, אבל צריך לזכור שגם הוא כתב שהוא היה כחוט השערה מלהרשיע את זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה. זה לא שהכרעת הדין שלי ושל השופט עמית התמקדה בצפון ושל השופט דנציגר בדרום. ממש לא".

זילברטל דוחה את עמדתו של דנציגר, לפיה הרשעה ברצח תחייב הסכמה של שלושת שופטי ההרכב: "אני לא חושב שהרעיון הזה הוא נכון. אפשר להבין את הגישה הזאת, אבל לא לקבל אותה. לא ממנים שלושה שופטים להרכב כדי שבסופו של דבר דעתו של שופט המיעוט תקבע. להשקפתי, דעת מיעוט מזכה אינה יוצרת ספק סביר מול דעת רוב מרשיעה".

עוד אומר זילברטל, שהייתה זו טעות להקפיא את כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. "האמירה שהן פוגעות באזרח הקטן אינה נכונה כלל. עם זאת, אומר משהו שהוא לא מקורי שלי, אבל אני מצדד בו. את רוב המטרות שמנסות תקנות סד”א החדשות להשיג, אפשר היה להשיג באמצעות התקנות הישנות. המערכת פשוט צריכה לנער את עצמה בעניין הזה ולהעלות את ההליך האזרחי על פסים יותר מוקפדים, יותר מפוקסים ובכך להציב גבולות", הוא מוסיף.

על עורכי הדין אומר זילברטל: "עם השנים חלה ירידה ברמת עורכי הדין, בעיקר בכל הנוגע לנימוסי המשפט שלהם. עורכי הדין צריכים להבין שאי-אפשר לדבר בהיכל המשפט בשפת רחוב, אי-אפשר שלא לכבד אפילו את הקולגות שלך במהלך דיון. צריך לנהוג במתינות ולא להתלהם. זה אף משרת טוב יותר את עניינו של הלקוח. אולי ריבוי עורכי הדין גורם לכך, ובכלל, ברגע שהקלו בתנאי הקבלה ללימודי המשפטים - נוצר מצב שגם אנשים פחות מתאימים מצטרפים למקצוע עריכת הדין".