נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התריע מפני הגדלת הגירעון לרמות היסטוריות וקרא לממשלה להכריז באופן מהיר על פרטי תוכנית כזו או אחרת ליציאה מן המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. את הדברים אמר (יום א', 24.5.20) בישיבת הממשלה שעסקה, בין היתר, בתוספת התקציבית הנוגעת לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה.

"תוספת התקציב הנידונה היום כוללת מספר רכיבים חשובים, ובמיוחד: מענק לתמרוץ החזרה לתעסוקה של עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו במהלך המשבר, הקמת קרן שתספק אשראי עם ערבות מדינה משמעותית לענפים שנפגעו בצורה קשה במיוחד מתחילת המשבר, והרחבת קרנות האשראי האחרות בערבות המדינה. העלות של הרכיבים האלה – שמסתכמת ביותר מ-10 מיליארדי שקלים - היא חלק ניכר מהחבילה הכוללת, וחשוב שהם יוכרזו ויופעלו במהירות", אמר ירון.

לדבריו, הפעלת העסקים והאצת מהלכים לצמצום האבטלה הם חלק חשוב מאסטרטגיית היציאה מההסגר, וככל שהעובדים יחזרו מהר יותר לעבודה כך יקטן הסיכון שפגיעת הקורונה במשק תתמשך. "ישנם מספר מודלים וברור כי אף אחד מהם לא חף מחסרונות, ודאי לאור אי-הוודאות הגבוהה בה המשק מצוי. לכן, גם אם יש השגות על פרטי מודל כזה או אחר הדבר החשוב ביותר בעת הנוכחית הוא מהירות הביצוע והפחתת אי-הוודאות – יש להכריז מיידית על פרטי התוכנית, ולהפעילה בהקדם גם אם העיצוב אינו מושלם. הסיכויים שהמודל שייושם יצליח לתרום לתעסוקה יעלו ככל שהוא יוכרז ויופעל מהר יותר".

נגיד בנק ישראל הוסיף כי התוכנית הנוכחית מצטרפת לתוכנית הסיוע הקודמת שאישרה הממשלה בהיקף תקציבי של כ-50 מיליארד שקל, כולל הגידול בדמי האבטלה בגין המשבר. "עלות התוכניות האלה, לצד אובדן ההכנסות ממסים בשל הפגיעה בפעילות הכלכלית, צפויה להגדיל את הגירעון לרמות שלא היכרנו שנים רבות, ולהעלות בשיעור ניכר את יחס החוב לתוצר. בנק ישראל קרא בשנים האחרונות להקפיד על רמה גירעון נמוכה שתאפשר ייצוב והפחתה מתמשכים של יחס החוב לתוצר, אך המשבר יצר מציאות חדשה בה נכון להגדיל באופן זמני את הגירעון והחוב כדי למנוע נזק מתמשך לכלכלה בגין הפגיעה במשקי הבית ובשרידות העסקים. הרחבת ההוצאה התקציבית בשלב הנוכחי מסייעת להאצת היציאה מהמשבר, ולכן בנק ישראל תומך באישורה ויישומה. לצד זאת אנו סבורים כי לאחר אישור התוכנית יהיה נכון לנהוג בזהירות ולהימנע לזמן מה מהרחבה תקציבית נוספת, עד שיושלם יישומם של הצעדים שכבר אושרו ותתבהר מידת השפעתם", אמר.

ביחס לתקציב 2021 שהעבודה עליו החלה אמר נגיד בנק ישראל כי מכיוון שהתקציב יגיע לדיון בפני השרים בחודשיים הקרובים, בתקופה בה יש פגיעה עמוקה בפעילות המשק, ואי-ודאות גדולה לגבי החזרה לפעילות והפוטנציאל לגל שני של הקורונה, לכן חשוב כי עד שניתן יהיה לומר בוודאות שחזרנו לתוואי צמיחה ולפעילות ברמה נאותה תימנע הממשלה מלהפעיל כלים פיסקאליים מצמצמים שעלולים לפגוע בהתאוששות המשק.

"עם זאת חשוב להבין כי אנו מצויים ברמת גירעון גבוהה, ולכן כאשר הצמיחה תתבסס עלינו להניע תהליך של צמצום הגרעון המבני ושמירה על מדיניות פיסקאלית אחראית כך שתתאפשר הפחתה מהירה ומתמידה של יחס החוב לתוצר. התזמון לביצוע השינוי בכיוון המדיניות תלוי בהתפתחויות בחודשים הקרובים, וייתכן שתהליך אישור תקציב 2022 המתוכנן לתחילת שנת 2021 עשוי להיות נקודה מתאימה לתחילת תהליך כזה", אמר.