ועדת הכספים אישרה (יום ב', 1.6.20) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020 (תיקון). ההצעה מאפשרת את הגדלת תקציב המדינה לשנת 2020, מעבר לתקציב ההמשכי, וקובעת כי יתוקן החוק שאושר לפני כחודשיים, הקובע בין היתר תוכנית כלכלית ובה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה. זאת, מכיוון שהתוכנית הוכנה בתנאי אי-ודאות הן לגבי ההגבלות המוטלות לצורך צמצום ההדבקה בנגיף הקורונה והן לגבי ההשפעות הכלכליות שלהן והתפשטות הנגיף בעולם.
לצורך כך, נקבע כי יוגדלו הסכומים הקבועים בהוראת השעה, בהיקף של 14 מיליארד שקלים חדשים ותתוקן חלוקת הסכומים בין המרכיבים השונים, זאת על-מנת לאפשר הוצאת סכומים לטובת תחומים שלהם לא ניתן מענה במסגרת הוראת השעה וכן לטובת האצה כלכלית וסיוע לאוכלוסיות נוספות.
בדברי ההסבר לתוכנית, מצוין כי הרחבתה מובאת כדי לסייע בשלושה תחומים שבהם המענה שניתן בתוכנית שאושרה היה מוגבל ביחס למצב המשק כפי שהוא – עידוד תעסוקה, סיוע לענפים שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה בשל מאפייניהם הייחודיים, והערכות המשק הישראלי להתנהלות ב"שגרת קורונה". בנוסף מצוין כי מוצע להרחיב את התוכנית למהלכים נוספים הנדרשים למשק בתקופה זו.
סכום התוספת אמור להיפרס עד לתום שנת התקציב, או עד להעברת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם בניהם, וכן מצוין כי ייתכנו שינויים נוספים במסגרת החוק, בהמשך השנה, לפי הצורך. החוק מציע להקטין את העברת הכספים לביטוח לאומי, שנקבעה בתיקון הקודם, זאת נוכח התוכנית לעידוד תעסוקה, המוצעת כחלק מהתיקון לחוק, שצפויה להגדיל את אחוז התעסוקה.
במסגרת החוק נקבע כי יועברו לוועדת הכספים דיווחים לעניין יישום התקציב בפועל. בהצעה תוספת של כ-15.5 מיליארד ש"ח לתקציבי הנושאים השונים שנכללו בהוראת השעה ובמקביל תהיה הפחתה של 1.5 מיליארד ש"ח בתקציב להחזר חובות למוסד לביטוח לאומי.
מניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת למסמך התקציב, עולה כי על-פי השינוי המוצע תינתן תוספת תקציב כמעט לכל הנושאים למעט סעיף "הנחות בארנונה". הסעיף בגינו מבוקשת תוספת התקציב הגדולה ביותר הוא סעיף "מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים", תוספת של 7 מיליארד ש"ח, וסעיף "עלות תקציבית של פתרונות אשראי" הוא הסעיף בו אחוז התוספת המתבקשת הוא הגדול ביותר - תוספת של 138%.
במסגרת התוספת הנוכחית לחוק, נקבעו התוספות הבאות לתוכנית הסיוע: בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענק מידי למשרדי הממשלה – 3 מיליארד שקל, שיפוי המוסד לביטוח לאומי – 700 מיליון שקל, מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – 7 מיליארד שקל, מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים – 550 מיליון שקל, עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 3.1 מיליארד שקל, תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותוכנית יציאה מהמשבר – הפחתה של 100 מיליון שקל, מטרות אחרות – 1.25 מיליארד שקל.
מסמך המכון והחקר של הכנסת מסכם כי "מהנתונים במסמך עולה כי במסגרת הצעת החוק מוצע להגדיל את התקציב אותו תוכל להוציא הממשלה בשנת 2020 (או עד אישור תקציב קבוע) ב-14 מיליארד ש"ח נוספים, מסכום של כ-50 מיליארד ש"ח כפי שאושר בחודש אפריל לסכום כולל של כ-64 מיליארד ש"ח לפי החלוקה הבאה: 49.6 מיליארד ש"ח למימון ההוצאות בתחומים השונים, ו-14.6 מיליארד ש"ח שיתווספו לתקציב המועבר למוסד לביטוח לאומי. תוספות אלו הינן ייעודית להוצאות הנוספות בגין מימון הצרכים התקציביים כתוצאה ממשבר הקורונה. בנוסף הוגדל כאמור התקציב השנתי לתשלום חובות".
במסגרת הדיון, דרשו חברי הוועדה פירוט של השימושים השונים לתקציב, וכן מענים לבעיות שונות במשק, בהן מענה הולם לאגודות שיתופיות ולעמותות המגזר השלישי, במסגרת מתווה הפיצויים והסיוע.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ציין כי כלל הסוגיות הנוגעות לתעסוקה והחזרת עובדים וכן לעניין המגזר השלישי, יעלו לדיון במסגרת החוק הייעודי לכך, שיובא לדיון בוועדה בימים הקרובים: "אתם אומרים שתחום המגזר השלישי יופיע בחוק עידוד התעסוקה. בשם הקואליציה והאופוזיציה, לא יכול להיות שאנשי המגזר השלישי לא יקבלו סיוע, שעה שהוא דרוש להם לפעמים אפילו יותר מאחרים".
יוגב גרדוס, סגן הממונה על התקציבים: "המגזר השלישי מחולק לתחומים רבים, בתחום התרבות יש צוות שמסיים את עבודתו, לדעתי נמצאה הנוסחה לפתרון. בתחום הרווחה גם נמצא פתרון והוא בידי משרד הרווחה. במענק עידוד תעסוקה שיבוא לפה לחקיקה, אני מקווה מחר, יש סעיף שקובע, שלמעט מוסדות מסוימים, רוב העמותות יקבלו את הכסף, שכן חל עליהם חוק עידוד התעסוקה".
ביקורת רבה על אופן הסיוע לעסקים
בנוסף עלה במהלך הדיון נושא המעסיקים שלא פיטרו את עובדיהם ולא זוכים לפיצויים בשל כך במסגרת המנגנון המתוכנן לעידוד מעסיקים להחזיר את עובדיהם למעגל העבודה. במהלך הדברים עלה כי יוקצו לעניין מצד האוצר חצי מיליארד שקלים. חברי הוועדה והעומד בראשה, דרשו לפקח על ההעברה ראויה לבעלי עסקים אלה, וכך נקבע לדרישת הוועדה במסגרת החוק, כי הקריטריונים לצורך חלוקת חצי מיליארד שקלים למעסיקים שלא פיטרו את עובדיהם, שיאושרו במסגרת החוק לעידוד החזרת עובדים לעבודה, יובאו לאישור ועדת הכספים. חברי הוועדה מתחו ביקורת רבה על אופן הסיוע לעסקים במהלך הדיון.
גפני ציין בפתח הדיון: "ועדת הכספים לא תהייה כספומט, שהממשלה תביא לכאן בקשות ונעביר להם את הכסף, מה שהם רוצים ואיך שהם רוצים. נדרוש שיסבירו את החוק, את לוחות הזמנים ואת הפירוט. גם אני רוצה לדעת, כדי שאצביע בעד. בא אלי ח"כ טיבי וטען שיש פיקוח של הרשויות הערביות, דיברתי עם משרד האוצר, והם יוסיפו סכום שנדבר עליו. יש פה אפליה, וכמו בכל מקרה, אני פונה לאוצר".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אמר לנו רה"מ שיינתן לעסקים יחס כמו באמריקה - עסק שממתין לפיצוי לפי מחזור על מרץ ואפריל, נאמר לו שמגיע לו פיצוי, הוא מחכה, ואומרים לו זה עבר ובבדיקה נוספת, ואז אומרים לו אושרת והועברת לבדיקה שנייה, ועכשיו הוא מחכה לבדיקה שלישית. אז יש את אמריקה שמעבירה את הכסף תוך 3 ימים לעסקים כהלוואה ואז בודקת את הזכאות, ויש עוד אמריקה, לה התכוון רה"מ, במסגרתה השוטר דורך על צווארו של אזרח בלי אוויר, וממתין עד למותו. כנראה זה מה שהתכוון אליו רה"מ, אמריקה שאומרת לבעלי העסקים – תמותו.
"ח"כ גפני, חובת ההוכחה עליך, במשך חודשיים הונתה הממשלה את הציבור, וגם את הוועדה. שום דבר ממה שהתחייב האוצר לוועדה לא קרה. ירקו בפני כל מי שמשלם מיסים, נוטע ובונה בארץ ישראל. מעבירים את החוק אלינו, בבקשה כמובן שיעבור מהר, אבל לא מקיימים את הדברים. הבטיחו לנו קרן לעסקים בסיכון לפני תקופה ארוכה, בינתיים העסקים האלה מתו, מי שלא מת, גוסס. אתנגד לכך העברת החקיקה הזו ללא לו"ז ברור, ללא סיוע לעסקים במצוקה, וללא סיוע נוסח צוק איתן לעסקים קטנים ובינוניים".
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "היה סיכום עם הרשויות הערביות, שמעבירים להם 175 מיליון, במקום 210, לשלושה חודשים – פיצוי על קיפוח בארנונה. ח"כ גפני, הובלת את המגעים מול משרד האוצר. אמרתי שזה לא מספיק, אבל זו פתיחה טובה. פתיחה טובה נוספת, היא לכבוד דבורה - הנכדה הראשונה שלך שמתארסת, מברוק".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה): "יש סוגיה שלא באה על פתרונה - פיקוח ואפליה של חברי מושבים וקיבוצים, בכל תוכניות הסיוע, התוכניות מחריגות אגודות שיתופיות. המשכורת לא נכנסת לקיבוץ, היא ממוסה. עובדי המושב או הקיבוץ שיכולים לעבוד לא רק שם, אלא מחוץ למקום, לא קיבלו חל"ת, הקיבוץ כמעסיק לא קיבל שקל, וגם עכשיו שרוצים להביא חוק, שמעסיק שמחזיר עובדים מחל"ת מקבל מענק, הם בחוץ".
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "הבטיחו שיהיו פיצוי גם לעצמאים עם מחזור מעל 20 מיליון שקל, לאחר מכן אמרו להם רק הלוואות, וגם הלוואות מקשים עליהם, ורבים לא מקבלים. הבנקים החליטו לא לתת בשרירותיות. אני מבקש שהאוצר יתערב מול הבנקים, ולהבין כמה בקשות מומשו".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "במסגרת הגשת דוחות הכספים לצורך קבלת פיצוי, התבקשו בעלי העסקים להגיש דוחות כספים עד ל-10 ליוני, לא ניתן לעשות זאת. למה לא להאריך את זה עד ל-30 לחודש?! אוציא מכתב, לדרוש הארכת מועד דוחות הכספים עד לסוף החודש".
ח"כ מיכל שיר (ליכוד): "העיר נהריה חוותה שני שיטפונות לפני עידן הקורונה, בעלי עסקים בעיר לא עובדים מתחילת השנה, הם במשבר חמור מאוד. יש שם אנשים שאין להם אוכל על השולחן. ב-22 בינואר, אושרו בוועדה 11 מיליון שקל לטובת העיר, למה הכסף לא הגיע לתושבים?".
ח"כ שלמה קרעי (ליכוד): "דיברנו על הארכת הפטור ממס לרוכשי דירה, שלא הספיקו למכור את הדירה הראשונה שלהם – שר האוצר כחלון דיבר על זה אפילו במליאה, יש לעמוד על כך".
היו"ר גפני: "הבטחתי לעצמי שהארכת המועדים תגיע לכאן, נכניס גם את הנושא הזה. בנוסף אם לא יהיה פה נציג רשות המיסים, לא אצביע. לא ישבו שם ואנחנו נעשה את העבודה, זה שיתוף פעולה, שנציג רשות המיסים לא יהיה פה לענות על שאלות?!".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "אני מתחבר לדברים של עודד. אני חושב על העסקים הקטנים והמובטלים וכן הלאה, העסקים האלה לא יכולים לנשום, בדיוק כמו המקרה בארה"ב. המתווה בהצעת החוק, במקרה הטוב הוא לא עוזר, וודאי לא מספיק, במקרה הרע יותר, הוא מעוות. תסתכלו על הצעת החוק למענק עידוד תעסוקה שאמור להגיע לחקיקה בכנסת".
ח"כ ניר ברקת (ליכוד): "בא משרד האוצר לפני שהתחילה הקורונה, וביקש מאיתנו צ'ק פתוח – תוך כדי תנועה תתקנו את התיקונים, דיברו אתנו על 80 מיליארד, שהיו 30 מיליארד, שעד כמה מומשו חלק זעום, פחות משליש מהכסף הופנה לסיוע לעסקים. אם אתה מסתכל על מה קורה בעולם, ההיקף גדול פי כמה וכמה. אנחנו בפער של פי כמה מהעולם, בסיוע מעסקים".
ח"כ אופיר כץ (ליכוד): "אנחנו דורשים דיווח מפורט, בואו נקבע דיווח חד או דו-שבועי, בו נדע מה עשו עם הכסף, וכן איפה יש מקומות שהכסף לא מגיע, כדי שננסה לפתור זאת".
טיפול במסגרת מנגנוני הסיוע
גרדוס, סגן הממונה על התקציבים: "יש עיכובים ובעיות בביצוע, אלה דברים לא רגילים, שלא התרגלנו אליהם. נבנים מנגנונים חדשים, שתוך כדי תנועה אנחנו משפרים אותם. הפנמנו גם הערות של הוועדה.
גרדוס הציג סקירה על המצב: "ישראל היא בין המדינות שעשתה את הצעדים הכי אגרסיביים בהיבט של סגרים והגבלות, השבתת המשק צפויה להביא לראשונה לצמיחה שלילית במשק". במשרד האוצר הציגו כי להערכתם הצמיחה השלילית תגיע לאזור ה-5 אחוזים, וגרדוס ציין כי בעיצומו של הסגר, כ-20 אחוז של המשק בלבד תיפקד וייצר.
"אנחנו רואים התאוששות טובה ממה שציפינו במשק. אנחנו מעריכים אובדן של כ-60 מיליארד שקל השנה לקופת המדינה, אך יתכנו שינויים. המשמעות דרמטית לתקציב המדינה ולגרעון, החזרה לתעסוקה צפויה להיות ממושכת" הוסיף גרדוס והתייחס ליחס החוב תוצר: "המשבר הביא לעליה חדה – הממשלה עמלה במשך 20 שנה להוריד את היחס, הוא ירד ל-60 אחוז ב-2019, חזרנו 10 שנים אחורה, ל-76 אחוז, אבל שמרנו במהלך השנים כרית ביטחון וזה חיובי מבחינתנו. יכול להיות שיבוא עוד משבר, וצריך לזכור את זה, אנחנו בתוך המשבר, ואנחנו לא סיימנו אותו, לא בהיבט הבריאותי ולא בהיבט הכלכלי, אנחנו צריכים להיות ערוכים לתרחישים נוספים. די ניצלנו את הכרית, אבל צריך להבין שהיכולות של הממשלה יהיו מוגבלות בשלב כל שהוא, עוד לא הגענו לשם, אבל זה יגיע".
יו"ר הוועדה: "אנחנו מבקשים לדעת, מה עשיתם עם הכסף עד כה, מה אתם מתכננים לעשות עם 14 המיליארד שאתם מבקשים הלאה?". גרדוס: "לרבות אשראי וסיוע תקציב, הועברו עד כה 80 מיליארד שקל, בארבעה רכיבים, בתוכנית הסיוע התקציבי. במסגרת הביצוע, בוצעו עד כה 35.5 מיליארד שקל מתוך ה-80 מיליארד שקל. זה לא שציפינו שהכסף יצא בתוך חודש, אנחנו גם מוגבלים במסגרת החוק על גובה ההוצאה". גפני: "אנחנו לא יכולים לאשר הלאה, בלי לדעת שאתם יכולים לבצע". גרדוס: "במסגרת מענקים לעצמאים אושרו 2.8 מיליארד שקל, בוצע 75%".
במהלך הדיון קראו חברי הוועדה לקדם מענה לאגודות שיתופיות, כאשר אלה פעמים רבות אינם נכללים במנגנוני הפיצויים הקיימים. עוד קראו חברי הוועדה למענה הולם למגזר השלישי, וציינו, כי אלה אינם מקבלים סיוע הולם למרות שחלקם בתקופת המשבר משמעותי יותר.
לאחר דין ודברים, ציין יו"ר הוועדה כי כלל הסוגיות הנוגעות לפיצויים בנוגע לתעסוקה, יעלו לדיון במסגרת החוק הייעודי לכך.
שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים, ומ"מ יועמ"ש הכנסת: "אתם מביאים פה סוג של תקציב קטן, בהוראת שעה, לא אידיאלי. אנחנו קרובים לחוק תקציב שנתי, למה לא להביא את זה במסגרת הזו?".
עו"ד דודי קופל, סגן יועמ"ש משרד האוצר: "נכון, אבל יש את המצב בו המדינה נמצאת, והדבר הולם הוראת שעה".
יערה למברגר, משרד המשפטים: "אין ויכוח לגבי הכללים, אנחנו חושבים שהסיטואציה חריגה, היא נקודתית ייחודית. אנחנו רואים את הנסיבות במשק. זהו המקרה החריג, בו ניתן לבצע תיקון בהוראת שעה".
חברי הכנסת פורר ומיקי לוי העלו הסתייגויות שונות נוכח החוק. ח"כ פורר: "אנחנו עוסקים פה בדיני נפשות, כמעט כלום ממה שהחליטה עליו הממשלה ירד למטה. הפיצויים שהובטחו כאן. אני לא אעביר את החוק במסגרת הזו".
בתום הדיון אושרה הצעת החוק ברוב קולות, לבקשת ח"כ אחמד טיבי הוטלה רביזיה (בקשה להצבעה חוזרת) על אישור החוק.
