הלך לעולמו איש ידיעת הארץ יהודה זיו בן 94

יהודה זיו איש הפלמ"ח, מי שהיה ראש מדור ידיעת הארץ בצה"ל, חבר ועדת השמות הממשלתית, חוקר, מורה ויקיר העיר ירושלים, הוא שם נרדף לידיעת הארץ ולאהבתה. במשך שנים רבות עסק בחקר ובהוראת ידיעת הארץ והדריך במסגרת בתי ספר, סמינרים וחוגי ידיעת הארץ למיניהם, אלפי תלמידים, מורי דרך ומטיילים, זיו הרצה וכתב אין ספור רשימות, מאמרים וכן ספרים בנושאי ידיעת הארץ והכרתה.

יהודה זיו היה איש אשכולות, בעל ידע עצום בתחומים שונים, אוהב ויודע ארץ ישראל, בקיא בשפה העברית על גלגוליה וגם ידע את השפה הערבית. אלפי אוהבי ידיעת הארץ, מורי דרך, ומטיילים נהנו ללמוד ממנו, לטייל אתו ולקרוא את ספריו. יש המכנים אותו "מר ידיעת הארץ". בנוסף לבקיאותו וידענותו הרבה. זיו היה איש נעים הליכות, בעל חוש הומור נפלא, חביב על הכל.

דמות משפיעה בקביעת שמות ישובים ואתרים

יהודה זיו היה במשך כמעט יובל שנים מ-1972 ועד מותו, חבר פעיל בוועדת השמות הממשלתית ויו"ר ועדת המשנה לשמות. והיה דמות דומיננטית ובעלת השפעה וסמכות בקביעת שמותיהם של רבים מהיישובים והאתרים שקמו בארץ בשנים אלה. זיו התנגד לבחור שמות לישובים ואתרים בצורה שטחית. ו"סתם שם יפה וקליט". חשוב היה לו ששמות הישובים יתבססו על שמות מקוריים מהתנ"ך או על שמות עבריים קדומים של הישוב ויהיו תואמים את המציאות הגאוגרפית.

הוא טען (ולא הכל אהבו זאת) שבקביעת שמות לישובים ואתרים יש לעשות שימוש בשמות הערביים שלהם, בטענה שכאשר הערבים כשהגיעו לארץ-ישראל במאה השביעית מצאו את השמות העבריים של הישובים והמקומות עדיין בתוקף והשתמשו בהם, תוך שיבושים בהתאם לנטיית השפה הערבית, ועל כן השמות הערביים של הישובים בארץ למעשה משמרים את השמות העבריים הקדומים שלהם.

כתב מאמרים וספרים בנושאי ידיעת הארץ

במהלך השנים כתב ספרים בנושאי ידיעת הארץ ורבים מהם הפכו "ספרי חובה" המצויים על מדפי ספרייתם של רבים ממטיילי ואוהבי ידיעת הארץ. בראשית שנות ה-80 יצא ספרו "בשביל המטיילים" - ביקורים בשמורות טבע בהוצאת משרד הביטחון. הספר הודפס במאות אלפי עותקים וחולק לחיילי צה"ל ביחידות השונות.

באותה שנה 1980 יצא לאור ספרו "נופי גולן" - דרכים ואתרים, ובהמשך יצאו לאור ספריו "תרמיל צד" על אתרים ושבילים (1988), "ילקוט גב" - עיונים בידיעת הארץ (1991), "רגע של מקום" - סיפורים מאחורי שמות מקומות וספרים נוספים. מאמריו התפרסמו דרך קבע ב"עת-מול", בפרסומים של החברה להגנת הטבע ובכתבי עת נוספים.

פרקי חייו

יהודה זיו נולד במוסקבה ב-1926. לחנה ובן ציון זלצין. בהיותו בן שנתיים עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בשכונת קריית שמואל בטבריה. אביו, בן ציון היה מורה ומנהל בית ספר תחילה בטבריה ואחר כך ברעננה. ב-1935 בהיותו יהודה בן 9 לערך עברה משפחתו לרעננה שם ניהל האב בן ציון את בית הספר העממי המקומי. בית ספר ממלכתי זיו ברעננה קרוי על שמו של האב בן ציון.

במאי 1943 התגייס לפלמ”ח, ושימש כסייר בפלוגה ב'. לימים סיפר כי כאן למעשה החלה באופן מעשי ומעמיק היכרותו עם נושא ידיעת הארץ. עם שחרורו החל ללמוד בסמינר למורים בירושלים. בתקופת מלחמת העצמאות חזר לשרת בפלמ"ח, ועסק בליווי שיירות. בהמשך שירת כסמל בחטיבת הראל.

לאחר הקמת המדינה, עם פירוק הפלמ"ח, מאפריל 1949 ועד ינואר 1950, עשה יהודה את שירות החובה שלו בצה"ל כקצין רכב במפקדת חטיבת גולני ובגדוד 13 בגולני.

מורה לידיעת הארץ

בראשית שנות החמישים היה מורה לידיעת הארץ, גאוגרפיה תנ"ך ועוד, בכפר ויתקין, כפר סבא וחדרה, ושמו יצא במהרה כמומחה ללימוד והדרכת ידיעת הארץ. בכפר ויתקין הקים זיו חוג לידיעת הארץ, ושם גם כתב את ספרו הראשון: "השרון: פרקי הלכה ומעשה בידיעת הארץ למדריך ולמורה". בסוף שנות ה-50 כתב במשך מספר שנים מדור קבוע בעיתון למרחב בשם "מרחבי ארצנו", שעסק בנושאי ידיעת הארץ.

מתחילת שנות ה-60 עסק יהודה זיו בהכשרת מדריכים לידיעת הארץ במסגרות שונות, בסמינר למורים "הדסים" ועוד. ערב מלחמת ששת הימים היה איש מילואים של מדור ידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך ראשי. החל משנת 1968 עבד במשך מספר שנים כגיאוגרף ברשות שמורות הטבע. בין השאר ביצע מטעמה סקר נוף בסיני לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1974 עזב זיו את הרשות ולמד לתואר שני בגאוגרפיה של תקופת המקרא באוניברסיטת תל אביב.

ראש מדור מורי"ה בצה"ל

מחודש יוני 1976 ועד ינואר 1985 שירת כאיש קבע במדור מורי"ה (מורשת ידיעת הארץ) במפקדת קצין חינוך ראשי והיה ראש המדור בדרגת סגן אלוף. הוא, יזם את שידור חידון צה"ל בידיעת הארץ בטלוויזיה ונמנה עם צוות שופטי החידון. עם סיום שירות הקבע בצה"ל בינואר 1985 קבע את ביתו במושבה הגרמנית בירושלים, ומאז ועד מותו התגורר בה. זיו היה חבר ועדת השמות העירונית בירושלים והיה בין קובעי השמות לרחובות ואתרי העיר.

ב-2011 הוענק לו אות יקיר ירושלים לשנת תשע"א. בנימוקי הוועדה לבחירתו כיקיר העיר נאמר בין השאר כי עיטור הכבוד יקיר ירושלים ניתן ליהודה זיו על "משיכת מטיילים רבים לירושלים וחיזוק אהבתם לעיר ועל מתן שמות לרחובותיה ואתריה". זיו נרתם גם לנושא שימור אתרי מורשת בירושלים.

יהודה הובא לקבורה בסוף השבוע (11.6.20) בבית העלמין הר המנוחות, בחלקת יקירי ירושלים. הותיר את רעייתו פנינה ושני ילדיהם יפעת ואלון ושתי בנות ענת ואורי מאשתו הראשונה שונמית שמואלי וכן נכדים ונינים.