ועדת הכספים אישרה (יום ד', 22.7.20) נוהל לעניין מנגנון אישור הקלות במס לעמותות. במסגרת הנוהל נקבעו הפרוצדורות השונות במסגרת אישור סעיף 46, להקלות במס לעמותות, ונקבע, כי לבקשת חבר ועדת הכספים, תקיים הוועדה דיון נפרד לעניין עמותה ספציפית, וכי בהמשך לכך, אם יושג רוב של שני שלישים מחברי הוועדה, שמתוכם שליש חברי אופוזיציה, יוכלו חברי הוועדה לדחות בקשת עמותה להקלות, בנימוק ש"מטרותיה של עמותה מסוימת או פעילותה שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה באופן כזה שמביא לכך שלדעתם אין זה ראוי לאשר תקצוב עקיף דרך סעיף 46".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "החוק שמסמיך את ועדת הכספים לדון בעניינן של עמותות אומר שהוועדה צריכה להצביע כדי לאשר את סעיף 46 וסעיף 61. עמותה שרוצה פתור ממס על תרומות, יכול לקבל אותו לגבי 2 הסעיפים. משרד האוצר, שעוסקים בנושא, בודקים קודם כל האם העמותה עומדת בתנאי הסף והקריטריונים המקצועיים, לאחר מכן זה מועבר לאישור ועדת הכספים.
"יש כלל ברור - שאם צריך להצביע, יש לקיים דיון. דיברתי בשלב מסוים עם היועמ"ש מנדלבליט, ושאלתי אם אנחנו יכולים לדחות בקשה של עמותה, והוא אמר לי בוודאי, אתם נבחרי ציבור, אתם יכולים לדחות. יש טענה מנגד במשרד המשפטים, שאנחנו לא יכולים לדחות החלטה של עמותה. אנחנו בסברה שהחוק מסמיך אותנו, אבל שנצטרך להגיע למסקנה שזה באמת מצב חריג, כדי לא לאשר, וכאן החלטנו לקבוע את הנוהל, כדי לאזן בין הדברים".
יועמ"ש ועדת הכספים, שגית אפיק, הסבירה את הנוהל החדש: "מה שבפניכם זה נוהל עבודה שיהיה תקף לכנסת הזו. הוועדה עשתה בעבר נוהל עבודה לסעיף 46, אחרי ועדת פריש, שהיו בה החלטות לעניין ועדת כספים, הוועדה בחרה לעשות נוהל צורך העבודה שלה. הנוהל התעורר כתוצאה משאלה שעלתה על גדר שיקול הדעת של ועדת הכספים, שהיא מקבלת את הרשימה של העמותות מרשות המיסים. במשך השנים הוועדה אישרה את העמותות כפי שהובאו, נשאלו שאלות, ואז התקבלה ההכרעה. לאחר שהוצא הקריטריון של מטרה ציבורית ששנויה במחלוקת עמוקה, שהיה קיים בעבר, שמנו לב שהגיעו לוועדה בקשות של עמותות, שבעבר לא היו מגישות. יכול להיות שזה ללא קשר, אך יש עמותות שהוועדה רוצה לקיים לגביהן דיון נוסף, וכך נולד הנוהל הזה.
"איך הוועדה יכולה להפעיל את הקריטריון הזה, פה המחלוקת בנינו לבין משרד המשפטים. אמרתי שאני מסכימה שסעיף 46 הוא חריג בחקיקה, שהוועדה מאשרת עמותה, עמותה. אך כל עוד הסעיף לא שונה והוועדה עומדת על זכותה לאשר עמותה - עמותה, נוכח החשיבות וכך שמדובר בתקציב עקיף שיוצא מאוצר המדינה כדי לשלם לעמותות האלה.
הנוהל שאושר כולל 3 חלקים: הראשון, ההליך הטכני - איזה פרטים יביא מנהל רשות המיסים בפני הוועדה לגבי כל עמותה. החלק השני, כיצד הוועדה מקיימת את הדיון - ישנו פירוט של שיקול הדעת, כולל שיקולים פיסקליים, וגם את המטרות הציבוריות, האם למדינה יש עניין באותה פעילות של העמותות והאם יש מחלוקת ציבורית עמוקה. החלק השלישי, נוגע לזיהוי של עמותה שהיא במחלקת ציבורית עמוקה, או שנראה לוועדה כי אותה עמותה בעייתית או לא מתאימה - ככל שיבקש חבר ועדה דיון ספציפי לגבי עמותה מסוימת, היא תצא מהרשימה ותעבור לדיון נפרד, בדיון תשמע אותה עמותה, יתקבל ממנה ומרשות המיסים מידע נוסף, כדי שניתן יהיה לקבל החלטה מבוססת.
במהלך הדיון הוסבר, כי בשל הקושי לכמת את ההגדרה מהי מחלוקת ציבורית עמוקה, הוחלט כי אם יש בוועדה שמייצגת את הציבור, רוב של שני שליש, בהם גם יהיו בוודאות חברים מהאופוזיציה, הוועדה מקבל הוכחה לכך שיש, מחלוקת ציבורית עמוקה.
במהלך הדיון עלתה ההצעה כי מתוך השני שליש, יהיו שליש מהאופוזיציה, וזו לבסוף ההצעה שהתקבלה, והוגדרה כחלק מהנוהל. מנגד היו חברי כנסת שסברו כי די ברוב רגיל, וחברי כנסת אחרים שסברו כי יש להגדיל את הרוב ל-75% מחברי הוועדה.
ח"כ עודד פורר: "חשוב לשמור על זה שהוועדה תוכל לקבל החלטה, ההגדרה הזו נכונה למחלוקת ציבורית עמוקה, שהיא בעצמה מכניסה פרמטרים מאוד גמישים. אז אתה אומר אם יש שני שלישים רוב, כנראה שבאמת יש מחלוקת ציבורית עמוקה, לדעתי לא צריך גם שליש מהאופוזיציה. בנוסף, ישנו סעיף לעניין חרם, שנותן לשר האוצר סמכות לפסול את סעיף 46. אני חושב שאותה סמכות, צריכה להיות גם בידי הוועדה. חוק החרם חוקק ומאז 2011 לא נקבעו תקנות והשר לא מפעיל אותו".
לירון נעים, משרד המשפטים: "אנחנו רואים קשיים משפטיים משמעותיים בנוהל, שעלולים אפילו לעלות כדי מניעה משפטית, הקריטריון של מחלוקת ציבורית עמוקה ואחרים עלולים להוביל לפוליטיזציה לגבי עמותות ספציפיות, אני מזכירה שבג"ץ ויפסאנה הורה למדינה לקבוע קריטריונים כדי למנוע הפעלה שרירותית של הסעיף, והקריטריונים האלה עלולים להזמין ואולי להכשיר הפעלה הכשרה שרירותית ומפלה של הסעיף".
"זה מוזר שאני אומרת פוליטיזציה של החלטות שאנחנו יושבים בכנסת, אבל זה כי סעיף 46 הוא חריג, בד"כ הכנסת קובעת נורמות כלליות, היא לא קובעת את עניינו של אדם ספציפי או של תאגיד ספציפי. פה הכנסת דנה בפרטים ספציפיים, לכן החלטה כזו, צריך לקבל אותו באופן שוויוני, באופן שלא יפלה. אישור או אי-אישור בשני שלישים עלול להחריף את הבעיה, זה יכול להראות שהעמותה מייצגת איזה מיעוט, או משהו שעושה כאב בטן".
ח"כ ינון אזולאי: "הבעיה אתכם, שעדיין לא הגדלת לעשות ולהסביר לנו, מה אתם באמת רוצים. תני פתרון".
ח"כ גפני: "להשיג רוב גדול על דברים שנויים במחלוקת צריך מאמצים רבים, להגיע לרוב של שני שליש, זה באמת צריך להיות משהו חריג באופן מוחלט. בסעיף 46 נהגנו תמיד במשורה, ובזהירות מירבית, כמעט אף פעם לא פסלנו עמותה. ממשרד המשפטים הייתי מצפה, שאם את אומרת שזה לא מדד, תגידי את, איך את רוצה למדוד מחלוקת ציבורית עמוקה. או שאת אומרת שאין לנו סמכות".
נעים: "אני לא חולקת על סמכות הוועדה לקבוע לה נוהל, אך הקריטריונים צריכים לעמוד במבחנים משפטיים יש לוועדה סמכות לא לאשר עמותה שאנחנו מביאים בפניה, פתוחה בפני העמותה כל הדרכים המשפטיים, והוועדה תצטרך להגן על החלטתה".
עו"ד עמית משה כהן, עמותת המצפה: "חשוב לציין כי העמותה שאני מייצג הגיעה לפני 4 שנים בפני הוועדה, והיא ממתינה לתשובה בעמדתה. הוועדה מנסה להכין קריטריון שיתאים פרסונלית לפסילת עמותת המצפה".
אפרת לקס, המחלקה המשפטית, רשות המיסים: "אישרנו את עמותת המצפה, בחנו את פעילות העמותה, והגשנו דוח לבג"ץ, הוא הראה שהם עומדים בקריטריונים לאישור סעיף 46. בתחילה היה להם עמוד בעייתי. פעילות של מיסיון בישראל מותרת, אלא אם היא נעשית כלפי קטינים, גילינו שבאתר שבעמותה כלולות כתבות שמיועדות לבני נוער של העמותה, שממליצות להם איך לפעול בבתי הספר. חשבנו שהפנייה לא ראויה ולא נכון שיהיה באתר העמותה. לבקשתנו הם הסירו את הדף מהאתר".
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "ההחלטות משליכות לגבי העתיד, ואנחנו רואים לאן אנחנו הולכים מבחינה פוליטית. אנחנו יודעים איזו אופוזיציה יש. לכן אני קוראת לרוב של 75%".
ח"כ גפני: "לכן אנחנו קובעים את הנוהל לכנסת הזו בלבד כרגע".
ח"כ מיקי לוי: "הצעתי כבר לפני שבועיים, שמתוך שני השליש המוצע, ששליש יהיו חברי כנסת מהאופוזיציה, זה יהווה איזון, ולא הרוב ידרוס את המיעוט. זה ראוי, יש כאן חברי כנסת מהאופוזיציה שנמצאים כמעט כל הזמן".
ח"כ היבא יזבק: "אני חושבת שההחלטות לגבי העמותות לא צריכות להתקבל בוועדה בכנסת, אבל םם הדיון מתקיים, אני חושבת שנכון שלא יהיה שני שלישים אלא 75%, אנחנו מדברים על החלטה פוליטית, ולא יודעים מה יהיה הלאה".
ח"כ אופיר כץ: "אני חשבתי שרוב רגיל זה מספיק, בעקבות עמדת הוועדה שצריך לעלות את זה, אני מקבל שני שליש, אך אני לא חושב שצריך לכלול בזה שליש של אופוזיציה".
ח"כ גפני: "אני חושב שצריך ללכת באופן מדוד, ונלך צעד צעד".
לאור הדברים, אישרה הוועדה את הנוהל, עם הוספה כאמור, כי מתוך רוב שני השליש ימנו שליש של חברי אופוזיציה. ההצעה אושרה ברוב של 12 חברי כנסת, 3 נמנעים - חברי הרשימה המשותפת, וללא מתנגדים.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "לבקשת החברים הוספנו כי מתוך הרוב הגדול של שני שלישים יהיה גם חובת שליש מהאופוזיציה. לא נשנה את המצב הקיים, במסגרתו כל העמותות למעט בודדות מאושרות, אך אני רוצה לתת לוועדה את האפשרות לפעול במצב בו לדעת כמעט כולם, המדינה עלולה לתקצב עמותה שאינה ראויה לכך. העברנו רוב מאוד מיוחד שיהיה קשה מאוד להשיג, והנוהל נקבע לכנסת הזו, כך שנוכל לבחון את הדברים ולשנותם במידת הצורך".
