בית המשפט העליון: השופט רמי רובין הקל מדי

"לנוכח הזלזול שהפגין המערער בשלומם של משתמשי הדרך ומעשיו החריגים, ובשים לב לעברו הפלילי והתעבורתי המכבידים - ספק בעינינו אם עונשו אכן מבטא כראוי את חומרת מעשיו". כך אומר (יום ב', 27.7.20) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, בהתייחסו לעונש שהטיל שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רמי רובין, על אדם שנהג תחת סמים והרג נהג אחר - 7.5 שנות מאסר.

פרחאן אל-סאנע נהג באפריל 2017 בטנדר של דודו, ללא רישיון ובהשפעת "נייס גאי". בשעת לילה מאוחרת הוא נהג בשולי כביש 38 בכיוון בית שמש, ולא יכול היה לעבור בשל עבודות שבוצעו בו. אל-סאנע יצא מרכבו, ניתק את תפסני המתכת שחיברו זו לזו את חוליות הבטון של גדר הכביש, דחף באמצעות רכבו שתיים מהן אל הכביש וכך עבר. זמן קצר לאחר מכן נתקלה משאית בחוליות הבטון שהותיר אל-סאנע על הכביש, סטתה לנתיב הנגדי, התנגשה ברכב פרטי ונהגו בן ה-26 נהרג.

רובין הרשיע את אל-סאנע בעבירות של הריגה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה בהשפעת סמים. בגזר הדין הרחיב רובין בנוגע לחומרת מעשיו של אל-סאנע וציין את מגמת ההחמרה בענישה בשל תאונות דרכים קטלניות שנגרמו בשל שכרות או סמים. לחובתו של אל-סאנע גם היו שלוש עבירות פליליות קודמות (כולל מאסר בפועל) ותשע עבירות תעבורה, כולל נהיגה בשכרות. רובין קבע את מתחם הענישה על ארבע-עשר שנות מאסר, וכאמור העמיד את העונש על 7.5 שנות מאסר (כולל הפעלה של מאסר על תנאי).

אל-סאנע ערער לעליון על הרשעתו ועל חומרת עונשו, אך בעקבות דברי השופטים משך את הערעור על ההרשעה. בדחותו את הערעור על העונש, אומר אלרון: "העונש שנגזר על המערער מקל עימו. המערער צרך סם משכר ונהג ברכב ללא רישיון וללא תעודת ביטוח בעודו נתון בהשפעתו. משנהג בדרך שירות אליה לא היה מיועד להיכנס מלכתחילה, ניתק בין חוליות בטון שגידרו כביש דו-סטרי בין-עירוני, והותיר בשעת לילה מאוחרת חוליית בטון ארוכה לרוחב הכביש, אשר חסמה את רובו המוחלט של הנתיב.

"התנהגותו של המערער, בעת שהיה בהשפעת סם משכר, יצרה סיכון חמור למשתמשי הדרך, אשר כל בר דעת היה צופה ויודע שהיא עלולה לגרום לתוצאה קשה ואף קטלנית כבמקרה דנן. לנוכח הזלזול שהפגין המערער בשלומם של משתמשי הדרך ומעשיו החריגים, ובשים לב לעברו הפלילי והתעבורתי המכבידים - ספק בעינינו אם עונשו אכן מבטא כראוי את חומרת מעשיו, ומכל מקום, ודאי כי אין מקום להקל בו". השופטים מני מזוז וענת ברון הסכימו עם אלרון. את אל-סאנע ייצגו עוה"ד אורי דייגי ומרקו ברקוביץ, ואת המדינה - עו"ד שרית חתוקה.