בעוד שחברות גוגל, פייסבוק וטוויטר שלחו נציגים לדיון הטעון (יום ב', 3.8.20) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, הרי שחברת טיק טוק סירבה והתחמקה מכך. יו"ר הוועדה,
דוד ביטן, הדגיש כי אין מנוס מעבודה פרטנית, מדוקדקת ואפילו טרחנית של מאבק ממשלתי ישראלי, להסיר כל רשומה או ציוץ אנטישמיים ואנטי-ישראלים.
הוא קרא לראש הממשלה ולשרי הביטחון והחוץ, להתמיד בקביעת פגישה עם מנהלי הרשתות החברתיות - פעם, פעמיים ושלוש - כדי להטמיע אצלם את ההכרח להסיר ולחסום תכנים כאלו. ביטן החליט להקים צוות משותף בשיתוף פייסבוק, טוויטר וגוגל ומנכ"לי המשרדים לעניינים אסטרטגיים ותפוצות, שיקבע קווים מנחים להסרת תכנים אנטישמיים, ובצורה אחידה ומהירה. ביטן דרש כי הצוות יגבש מדיניות פעילה להגשת תלונות - ולא להמתין לפעולת הרשתות.
לדברי ח"כ מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) הרשתות החברתיות מפעילות מוסר כפול ביחס לישראל. "במקום לומר יהודי, הם מאפשרים לומר 'ישראלי' או 'ציוני' ומתירים להעלות כל דבר שלא היו מעזים לומר כלפי יהודים. במדיניות מוצהרת בלבד של החברות לא די, אלא הבעיה היא יישום מדיניות זו".
ג'ורדנה קטלר, נציגת פייסבוק, השיבה כי "בשנים האחרונות עשינו כברת דרך בהסרת תכנים אנטישמיים מהרשת שלנו. אנו משתמשים גם בבינה מלאכותית וגם בבני אדם. במקרים רבים במיוחד בדברי שטנה, אנחנו משתמשים בבני אדם כדי לבדוק את תוצאות הבינה המלאכותית. 88% מדברי השנאה שאנו מורידים - לפני שאנשים רואים אותם". לדבריה, פייסבוק מפעילה 'שולחן עגול' עם הקהילות היהודית ברחבי העולם, כולל נציגי ארגונים כקונגרס העולמי היהודי, כדי לשמוע את חוויותיהם ולשפר את צעדיה. היא הכחישה כי היחס לרשומות אנטי-מוסלמיות או הומופוביות הוא אחר מאשר לתכנים אנטישמיים, ולדבריה הנציבות האירופית דיווחה כי פייסבוק הורידה תכני-שנאה בתוך 24 שעות, ב-75% מהמקרים.
רונן מנליס, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים דחה נתונים אלו, וטען כי בתוך תכני-שנאה אלו נכללים כל ביטויים גזעניים שהם, ולא נמדד שם בנפרד הטיפול בתכנים אנטישמיים.
מנליס הציג מתווה פעולה מוצע להמשך ההתמודדות הממשלתית עם תופעת הדה-לגיטימציה והאנטישמיות ברשת. התוכנית ממליצה על הקמת פורום בין-משרדי להובלת המאמץ מטעם מדינת ישראל, בו יהיו חברים המשרד לנושאים אסטרטגיים, ומשרדי החוץ, המשפטים והתפוצות. כמו-כן, הציע המשרד שורה של דרישות מהרשתות החברתיות, על-מנת להביא להתמודדות אפקטיבית עם התופעה: הגדרת מדיניות ברורה לאיתור וזיהוי שיח דה-לגיטימציה ואנטישמיות, ניטור ייעודי, הגברת האכיפה והגברת השקיפות בכל הקשור לדיווח על פעולות בנושא.
מנליס פנה לנציגי פייסבוק וטוויטר, והציע להם לקדם שלושה צעדים פשוטים שיש ביכולתם להגביר את האמון הציבורי ברשתות, ברקע חוסר הטיפול בשיח הדה-לגיטימציה ברשת: הפניה למקורות מידע מהימנים (כפי שנעשה היום בנושא הקוביד-19) על-מנת למנוע דה-לגיטימציה למדינת ישראל וחדשות כזב, מינוי גורמים מומחים בנושאי הדה-לגיטימציה והאנטישמיות לצוותי הניטור, ודיווח באופן שקוף על תכנים שהוסרו על-רקע זה.
נועה אלפנט לפלר, נציגת גוגל, אמרה כי "הגדרת 'דברי שטנה' בכללי הקהילה שלנו מתייחסת לבודדים וקבוצות בין השאר על בסיס לאום. הדבר הזה נופל תחת כללי הקהילה. רק בשנה שעברה נעשו 30 שינויים בכללי הקהילה, ההבחנה היא בין ביקורת לגיטימית על קיום מדינה ישראל גם אם לא לרוחנו, לבין קריאה לפגיעות בישראלים. קריאה לפגיעה בישראלים היא הבעייתית בין השניים". לגבי יוטיוב היא טענה כי "התייחסותם לנושא מאוד רצינית, פומבית ושקופה לחלוטין. בנושא דברי שנאה, ישנה מדיניות הבנויה ממספר תחומים: הסרה תוכן המקדם שנאה, צמצום הפצה של תכנים בעייתיים 'העוברים קו אדום' ותגמול ליוצרים שהתכנים שלהם הם ראויים". נציגי טיק טוק, לעומת-זאת, התחמקו מספר פעמים מהדיון.
חגי אליצור, סמנכ"ל משרד התפוצות, ציין כי המשרד פיתח מערכת יחידה מסוגה לניטור אנטישמיות ברשתות החברתיות, הפעילה מזה כשנתיים וחצי ומספקת תמונת מצב מתמשכת של ההסתה האנטישמית ברשתות. המערכת פעילה בשש שפות, ניטרה מעל ל-130 מיליון פוסטים וזיהתה כחצי מיליון גולשים המעלים תכנים אנטישמיים. לדבריו, המשרד "עומד בחזית המאבק באנטישמיות, מפעיל כלים מגוונים להתמודדות עמה, מצוי בשיח מול ממשלות וגופים בינלאומיים ופועל לקידום מדיניות להפחתת השנאה האנטישמית ברשתות החברתיות". לדבריו, "צריך להתרכז בים ולא בכפיות: הים גדול מאוד והכפיות קטנות מדי. המיקוד בים הוא ברובו טכנולוגי ואנו נבנה צוות משותף עם רונן מנליס והרשתות - כדי לעצב מדיניות שקופה שניתן לאכוף אותה שתבייש את הים ולא את הכפיות". גם יוגב קרסנטי, ממונה המאבק באנטישמיות במשרד, הדגיש כי הרשתות הן האחראיות לניטור התכנים שמתפרסמים אצלן, ויש לדרוש מהן שקיפות בנתוני ההסתה ומדיניות הסרה ברורה וגלויה, הפעלת סנקציות כנגד גולשים שמפרים את כללי הקהילה ואימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA כמבחן לזיהוי אנטישמיות ברשת.
