ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה (יום ג', 4.8.20) לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתחייב מעסיקים בענפי התעשיה, הבינוי והחקלאות לספק מגורים הולמים וביטוח רפואי לפועלים פלשתינים שנאלצים ללון בישראל עקב משבר הקורונה. כמו-כן נקבע כי העובדים יועסקו וילונו בקפסולות של עד 9 אנשים. החוק קובע את התנאים הנ"ל כהוראת שעה ל-3 חודשים עם אפשרות להארכה עד תום תקופת תוקפו של "חוק הקורונה הגדול".

עו"ד דבי ספיר אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
• הסבירה: "חוק עובדים זרים קובע כבר היום את הזכות של העובד הזר לתנאים האלה. הפירוט נקבע בתקנות בעבר וקבע סכום שניתן לנכות בגין המגורים. לגבי פלשתינים נקבע עד היום שמאחר שהם חוזרים לביתם כל יום הזכות למגורים הולמים וביטוח רפואי לא ניתנת. עכשיו אנחנו רוצים לתת להם את זה מכיוון שכרגע בגלל מגבלות הקורונה הם נאלצים ללון בישראל".

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב אמרה: "מדובר בתקופה מורכבת. אנחנו צריכים להציב תנאים שמחד יתנו לענפים האלה להמשיך ולפעול ומאידך יאפשרו לעובדים לשהות בישראל בכבוד ובביטחון, תוך שמירה על בריאותם ועל בריאות הציבור".

הצעת החוק מפרטת מה הם מגורים ראויים וקובע שיכילו בין היתר חדר שינה, שירותים, מקלחת, מכונת כביסה, שקעי חשמל וכן לספק לעובדים אוכל מוכן או מטבח עם מים זורמים, כיריים, מקרר, כלי אוכל ופינת אוכל. כמו-כן קובעת ההצעה את חובת המעסיק לתחזק את תנאי המגורים ולדאוג לתאורה, למיגור מזיקים ועוד. עוד על-פי הצעת החוק מעסיקים בתחום התעשיה והחקלאות יורשו לקזז עד 528 שקלים משכר העובד בגין עלות המגורים. בענף הבנייה לא יורשה המעסיק לקזז משכרו של העובד, מתוך הנחה שלמעסיקים בענף זה יש אפשרות להלין את העובדים באתר הבנייה עצמו. לרשות העובדים יעמוד קו ייעודי שפתח משרד העבודה לצורך תלונות על תנאי מגורים שאינם עומדים במתחייב בחוק.

ח"כ אוסאמה סעדי ביקש לבטל את אפשרות הניכוי משכרו של העובד: "עובד פלשתיני שמקבל היתר עבודה בישראל משלם על זה למתווכים למיניהם, לפעמים 2,500 שקלים בחודש. בנוסף זה יש את הבול בריאות (ביטוח בריאות שמעניק לעובד ולמשפחתו כיסוי רפואי בשטחי הרשות הפלשתינית) על סך 93 שקלים ועכשיו על ביטוח הבריאות בישראל יגבו ממנו עוד 130 שקלים השתתפות, חצי מעלות הביטוח. כל זה ועוד עלויות לינה של 500 שקלחם, מה כבר נשאר לעובד? על-אף הקורונה אנחנו צריכים להבטיח לעובד שכר הולם".

• יצחק גורביץ, סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ
• ביקש מאידך לאפשר את הניכוי גם בענף הבנייה: "מי שסולל כביש או בונה תשתיות לא מלין פועלים באתר הבנייה. 57% מהעובדים לא לנים באתרי הבנייה אלא במגורים אחרים, כולל השכרת דירות או בתי מלון. לא צריך לקזז בהכרח אבל צריך לתת את האפשרות במקרים שבהם העובד לא לן באתר".

עו"ד מיכל תג'ר, קו לעובד: "האוטומציה של לנכות מהעובדים שכר על מגורים לא נכונה ולא משקפת את הוצאות המעסיקים או היגיון מהותי, כי הם ממשיכים לשלם הוצאות דיור בביתם שלא כמו עובד שמגיע מתאילנד ל-5 שנים. הם מקבלים סטנדרטים פחותים, אפס משאבי אכיפה ולא ברור כמה זמן תימשך התקופה הזאת. כל מה שיצא מזה זה שהמעסיקים יוכלו להוריד עוד קצת משכר העובדים. אני לא מרחמת על הקבלנים. לא העובדים בפלשתינים הם אלה שצריכים לשאת בהשלכות משבר הקורונה".

ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים: "אנחנו צריכים את העובדים והם צריכים את הפרנסה. נכון שהעובד לא מוכר את הדירה שלו במקום מגוריו, אבל עלויות המעסיק להקמת יחידות דיור זמניות הן גבוהות והעובד נהנה ממקום ראוי לישון בו ולכן ההשתתפות היא ראויה וברור שאינה מכסה את העלות האמיתית. האלטרנטיבה היא שהוא לא יבוא ולא תהיה לו פרנסה".