פורסם מחזור המכירות הקובע לצמצום הריכוזיות

הוועדה לצמצום הריכוזיות פרסמה (יום ד', 5.8.20) גילוי דעת שקובע כיצד תאגידים ריאליים במשק יחשבו את מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע שלהם, מונחים שהחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013, הותיר עמומים.

ב-6 באוקטובר 2019 פורסמה טיוטת המסמך לשימוע ציבורי, והתקבלו הערות שמייצגות את עמדותיהם של גופים ציבוריים, של תאגידים ריאליים במשק ושל משרדי ממשלה נוספים, שאמונים על קיום הוראות החוק. לאחר בחינת ההערות ופגישות עם הגורמים הרלוונטיים, מפורסם המסמך הסופי.

גורמים שמחזור המכירות הקובע שלהם או האשראי הקובע שלהם או שניהם יחצו את הרף הקבוע בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (שעומד על כ-6 מיליארד שקל) [וכן תאגידים שמחזור המכירות הקובע שלהם בשווקי מונופולין יעלה על כ-2 מיליארד שקל], ייכללו ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים וברשימת הגורמים הריכוזיים.

המשמעות של הופעת חברה ברשימות היא שמתן רישיונות או זיכיונות בתשתיות חיוניות, או הפרטה של חברות ממשלתיות על-ידי המדינה, לגורמים המנויים ברשימות, מחייבים את המאסדר לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ בוועדה לצמצום הריכוזיות לגבי ההשלכות של ההקצאה על הריכוזיות הכלל-משקית. בנוסף, להימצאות ברשימות השלכות בהקשר חובת ההפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים, לרבות הגבלות על מינוי דירקטורים.

גילוי הדעת נועד להגביר את השקיפות באשר לאופן קביעת הגורמים על-ידי הוועדה, להקל על התאגידים הנדרשים להשיב לדרישות הנתונים מדי שנה, להכריע בשאלות שעולות לעיתים קרובות מצד גורמים במשק וליצור אחידות בדרך חישוב המחזורים של כלל הגורמים.

על-פי גילוי הדעת, מחזור המכירות הקובע יבטא, בראש ובראשונה, את סכום המכירות שהתבצעו בישראל וסכום ההכנסות בעד שירותים בישראל (או לישראל במקרה שהמוכר או ספק השירותים הוא תאגיד זר). בנוסף, מחזור המכירות הקובע יכלול דיבידנד, הכנסות מתמלוגים, משכירות, מחכירה, מדמי ניהול ומדמי זיכיון, הכנסות ריבית, הפרשי הצמדה ושער, ומענקים ממשלתיים מכל סוג. זאת, מאחר שתקבולים אלו נובעים מפעילותו של התאגיד ומצביעים על היקפה.


מאידך-גיסא, גילוי הדעת מבהיר כי חישוב מחזור המכירות הקובע לא יכלול תמורה או רווח הון ממימוש נכס (שאינו מלאי), מכיוון שבדרך כלל, מדובר באירועים ארעיים בחיי התאגיד והכללתם עשויה להביא לתנודתיות וחוסר ודאות לגבי שאלת סיווגם של גופים כריאליים משמעותיים על פני זמן. כמו-כן, מחזור המכירות הקובע לא יכלול תמורה מייצוא טובין לחו"ל וממתן שירותים לחו"ל או תקבולים מתאגידים בחו"ל שאינם פועלים בישראל. זאת, משום שהמחוקק ביקש להתחקות אחר היקף פעילותו של התאגיד בישראל, ולא אחר פעילותו מחוצה לה.

בנוסף, התחשיב לא יכלול דיבידנד, הכנסות ריבית ותקבולים נוספים שהתקבלו מגופים המשתייכים לקבוצת המחזיקים של התאגיד והם תוצאה של עסקות פנימיות, וסעיפים נוספים שאינם תוצאה ישירה של פעילות התאגיד (למשל שערוכים).

האשראי הקובע יחושב בנפרד עבור כל קבוצת תאגידים שדוחותיהם הכספיים אוחדו, ובנפרד עבור כל גורם שהוא חלק מקבוצת המחזיקים ודוחותיו הכספיים לא אוחדו ולא יהיה נמוך מאפס. הסיבה שביצוע תחשיב האשראי נטו אינו נעשה באופן מאוחד לכל התאגידים בעלי קשרי שליטה היא שבשל 'עקרון הישות המשפטית הנפרדת' יש משמעות כלכלית לאשראי שמקבל כל תאגיד בנפרד. כך, במקרים רבים לנושים אין גישה למזומנים שמוחזקים על-ידי תאגידים אחרים שמצויים עמם בקשרי שליטה.