החוק לפיקוח על המעונות אינו מיושם כבר שנתיים

"שלומם ובטחונם של ילדינו לא הוסדרו עשרות שנים. אחרי עבודה לא קלה נחקקו שני חוקים שיתנו מענה ולו חלקי לדאגות של כולנו. אבל למרות שהחוק נקב בלוחות זמנים, התקנות שהיו צריכות להגיע לאישור הוועדה כבר בחודש אוקטובר עדיין לא מוכנות, וחוק התקנת המצלמות שאמור להיכנס לתוקף ב1.9 לא בשל, כי משרד העבודה טרם הכין את המנגנון לתמרוץ המעונות שיתקינו מצלמות", כך אמר יו"ר הוועדה לזכויות הילד, יוסף ג'בארין בדיון על חוק הפיקוח על המעונות ועל חוק התקנת מצלמות. "הידיעה שאלפי מסגרות קיימות ללא שום פיקוח צריכה להדאיג את כולם. חשיפת המקרים האחרונים רק חיזקה את חשיבות הפיקוח. אסור לחכות לזוועה הבאה. זה אפשרי לצמצם את היכולת שמקרים כאלה יקרו".

ח"כ יפעת שאשא ביטון, ששימשה בעבר כיו"ר הוועדה אמרה: "280 מיליון שקל הוקצו ליישום שני החוקים. איפה הכסף?" אמיר מדינה, מנהל אגף מעונות יום, משרד העבודה והרווחה: "הוצאנו 24 מיליון על קורסים להכשרה, על בניית מערכת פיקוח, על הקמת מוקד טלפוני. 280 זה תקציב על הנייר. החוק עבר ב-2018 ובפרק זמן שיא הצלחנו להוציא מכרז ולפתוח מענה טלפוני. זה יפה. אני מאמין שעד סוף 2020 נסיים גם את התקנת המצלמות בכל תקציב שנקבל ונשים את התקנות על השולחן".

שאשא ביטון: "איפה משרד הרווחה? איפה ההורים? שידרשו רישוי. אין רישוי? שלא יכניסו ילדים. שיעזרו לנו במעקב בשטח. התקנות היו צריכות להיות מובאות. היה מספיק זמן להיערך. משרד העבודה והרווחה גיבש, הכל מוכן, אבל האוצר לא מוכן להביא לאישור. זה בידיים של שר הרווחה, שרוצה את החוקים ויש לו את הזכות להביא למימושם".

אביעד שוורץ, משרד האוצר: "התקציב של 280 מיליון נועד ל-7 שנים, 40 מיליון לשנה, מתוכם 25 מהאוצר ו-15 מתקציב משרד העבודה והרווחה. ההקצאה השנה הייתה בהתאם לצרכים שהועלו - הכשרה לעזרה ראשונה ולהתקנת מצלמות 3 מיליון. זה יכול להספיק ל-3000 מעונות, תלוי מי הגיש בקשות ומה גודל המעון. אנחנו לא יודעים כמה מעונות התקינו. זה לוט בערפל. אנו בשלב סיום בחירת הזוכים המכרז המתקינים".

שיר סגל, משרד ראש הממשלה: "בעניין השימוש החורג, נכון אמרה ח"כ שאשא ביטון שחוק הפיקוח על המעונות לא התייחס לשימוש חורג, אבל הלכה למעשה זה יכול ליצור השלכה. אם נבדוק מה התמריץ של מעונות להירשם ומנגד מה מונע מהם להירשם, אז הם לא נרשמים בגלל שהחשש שיצטרכו לבקש היתר לשימוש חורג. תבינו שיש השפעות גם בניגוד לעמדת המחוקק, ויש חשש שמקומות טובים ייסגרו. אנו בתהליך בדיקה של הנתונים. בפועל ברשויות מקומיות רבות מטילים אסדרה כבדה ודרקונית, והמשמעות היא עלייה של 1,500-1,000 שקל לילד. אנו חוששים שדווקא מקומות חלשים ייסגרו".

ח"כ קארין אלהרר: "אז בחוק ההסדרים תודיעו על הקפאה של נושא השימוש החורג לפעוטונים עד לפרסום התקנות. האם משרד ראש הממשלה מתחייב להעביר את ההצעה שהוועדה תגבש, לפיה עד ליישום התקנות תוקפא הדרישה לבקש היתר לשימוש חורג לפעוטונים?" שיר סגל: "כן".

יו"ר הוועדה, ח"כ ג'בארין: "כמה בקשות הוגשו וכמה קיבלו את הליך האישור הראשוני?" מדינה: "4,564 בקשות הוגשו. 1,652 אושרו. כוחו של אישור נכון לאותו רגע. ארגון עם כמה עשרות מעונות, אם התחלף היו"ר או המנכ"ל, האישור לא תקף וצריך לבדוק הכל מחדש".

ח"כ קארין אלהרר: "מרבית המעונות מתנהלים בצורה טובה. לא בכולם מתעללים. החקיקה נועדה למנוע מקרים. אני יוצאת לא מעודדת מהדיון. אני מציעה בעניין נוסח התקנות - משרד העבודה רוצה לפרסם את הטיוטה להערות הציבור ורק אז להעביר לוועדה. הדיון בתקנות בוועדה יכול להתקיים במקביל. אם נחכה להסכמות בין כל משרדי הממשלה זה לא יקרה".

אמיר מדינה, מנהל אגף מעונות יום, משרד העבודה והרווחה: "נכין את התקנות הכי מוקדם שאפשר. זה בראש מעיינינו. זה הליך מתיש אבל יש לו תכלית הכי ראויה. אנו באמת בישורת האחרונה, אבל גם הטיוטה עוד תעבור הרבה תהפוכות".

ח"כ ע'דיר כמאל מריח: "המצב עגום משנדמה לנו. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. מספר הפקחים מועט, ובפריפריה המצב עוד יותר עגום - רק 2% מהמעונות מפוקחים במגזר הערבי בכל הכרמל יש רק מעון מפוקח אחד. חוקים מועברים והיישום נדחה כל פעם מחדש כמו במדינת עולם שלישי".

חוק התקנת המצלמות

מדינה: "אנו לקראת סוף הליך מכרזי לבחירתם של 22 ספקים". ח"כ שאשא ביטון: "אני מבקשת לראות ייצוג שלהם ברחבי הארץ. יש מתקינים בצפון ובדרום. לא ניתן להדיר אותם. אנו רוצים מפרט כולל מחיר. למה צריך לשלם יותר, כשהמדינה משתתפת בכמה גרושים? הרבה מאוד מעונות התקינו מצלמות באופן פרטי ולא יקבלו כסף".

ח"כ אופיר כץ: "יותר מ-200 מקרי אלימות תועדו במצלמה ברמלה. זה מוכיח כמה זה חשוב. לא ניתן שידחו את יישום החוק בשנתיים, כפי שרוצים לעשות בחוק ההסדרים. היה צריך להתחיל תהליך ואם צריך להוסיף כסף. זה הגורם היחיד שמתעד. יש לי גם הצעת חוק לעונש מאסר בפועל מינימום. לא הגעתי להסכמה עם ניסנקורן. אני לא מסכים לחלופות מאסר".

ציפי ברנד, סגנית ראש עיריית תל אביב: "המצב קטסטרופלי. יש לנו הערכה מאוד כללית שכאלף מסגרות לא מדווחות. הסיבה שהן לא מדווחות - החשש מבקשת היתר לשימוש חורג. את אלה שמשלמים ארנונה עסקית אנחנו מכירים, אבל יש מאות מסגרות בתוך דירות. בואו נפסיק לעצום עיניים. זה מצב שהתקבע. אין לנו אפשרות לדעת ואין לנו סמכות לפעול מול הדירות".

ורד וינדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד: "נציג האוצר מדבר כאילו אין חקיקת כנסת. ישבו ימים שלמים, גם בפגרה להעביר פה חוק. תפקיד משקדי הממשלה להביא את התקנות באופן מיידי. הפיקוח קובע תקינה מחייבת. אי-אפשר להגיד לילדים 'תסתדרו לבד'. אסור לדחות את חובת התקנת המצלמות. אל תאפשרו דחייה נוספת".

ענת דייגי, הורים למען אחריות מלידה: "אני פונה לאוצר: לא ייתכן שנשמע אמירות מקוממות כמו 'לא לשפוך את התינוק עם המים'. קודם כל חשוב הכיס של בעלי המעונות? לא ייתכן שנעשה שיקול כלכי. עשו שיקול לטובת הילד".

מור דקל, יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך: "עוד חוזר הניגון. שום דבר לא קורה ולא יקרה. אוטוטו נפתחת שנת הלימודים, אלפי פעוטות ילכו למסגרות פרטיות וכולם ימשיכו לעצום עיניים. יש היום כלים יעילים שאפשר להשתמש בהם. תנו סמכויות לרשויות המקומיות. יש להם תשתיות. שימנו רכזת יישובית בכל עיר או ירחיבו סמכויות לפקידות הקיימת. גם אם יתקצבו, כמות המפקחים הארצית לא תגיע כל ילד. לרשויות המקומיות יש היכולת לפקח, תנו להן".

יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים: "לא יכול להיות שלא תינתן אפשרות לבעלי המעונות לצפות במצלמות לצורך פיקוח פדגוגי. בעניין תקצוב ההשתתפות בהתקנת מצלמות, אם התקציב יהיה רק לרמה 1-5 סוציו אקונומי, זה משאיר את אוכלוסיית מעמד הביניים בחוץ. עליו יפול כל נטל המצלמות. בשילוב עם ההוצאות על היתר לשימוש חורג זה יביא לסגירת הרבה גנים, ויישארו רק גנים לעשירים".

יו"ר הוועדה ח"כ יוסף ג'בארין סיכם: "הוועדה פונה למשרד העבודה ולמשרד האוצר לסיים את התקנת התקנות שצריך היה להכין לפני שנה. הוועדה דורשת לקבל את נוסח הטיוטה, לאחר שאושר על-ידי השר, תוך ימים ספורים. כדי לוודא זאת, הוועדה תתכנס לדיון נוסף תוך שבועיים. הוועדה רואה את הסחבת והעיכוב באישור התקנות כביזוי החוק שקבע שאת התקנות צריך היה לאשר לפני שנה. הוועדה רואה חשיבות בקמפיין ציבורי שיעורר מודעות המעונות לחובתם לבקש רישוי ראשוני על-פי חוק, ואת מודעות ההורים לסיכון שבשיבוץ ילד למעון שאינו מבקש רישוי".