פרקליטות המדינה וח"כ חיים כץ מנהלים מגעים להסדר טיעון - הודיעו הצדדים (יום ג', 11.8.20) לבית המשפט העליון. לפיכך, הם ביקשו לדחות את הדיון שנועד למחר (12.8.20) בשלוש עתירות נגד החלטת הכנסת הקודמת להעניק לכץ חסינות מפני העמדה לדין. הבקשה נענתה והדיון יתקיים ב-25.8.20.

כץ היה שר העבודה והרווחה בממשלה הקודמת וכיום הוא יו"ר ועדת העבודה והרווחה. הסדר טיעון, אם יכלול הודאה של כץ במרמה והפרת אמונים, יחייב את בית המשפט לקבוע האם במעשיו דבק קלון; קביעה כזו תחייב אותו להתפטר מהכנסת ולא לשוב אליה במשך שבע שנים.

על-פי כתב האישום, באוקטובר 2010, ביוזמתו של איש שוק ההון מוטי בן-ארי, הניח כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית - תיקון 44 לחוק ניירות ערך - שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו את בעלי השליטה בחברות. הדבר עשוי להביא לכך שבאופן מעשי, בעלי השליטה לא יקבלו בחזרה את חובות החברות כלפיהם.

לטענת הפרקליטות, כץ ובן-ארי תיאמו הזרמת עשרות הוראות מסחר בניירות ערך. כתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לכץ תועלת כלכלית. לאחר אישורו של תיקון 44, נאמר בכתב האישום, המשיך בן-ארי להעניק לכץ טובות הנאה כלכליות שונות. במקביל, ניסה כץ לקדם הצעת חוק נוספת שיזם בן-ארי, ולפיה בעלי שליטה בחברות שנקלעו לקשיים יהיו חייבים להחזיר את הדיבידנדים שקיבלו בחמש השנים הקודמות - הצעה שגם היא הייתה מיטיבה עם בן-ארי וקבוצת קובי מימון שאליה היה מקורב. בשל כל אלו מיוחסת לכץ עבירה של מרמה והפרת אמונים.

ועדת הכנסת והמליאה העניקו לכץ את החסינות המהותית, לפיה מעשיו נעשו במסגרת מילוי תפקידו ולכן לא ניתן כלל להעמידו לדין עליהם. כץ קיבל חסינות גם לנוכח הטענה שהימנעות מההליך נגדו לא תפגע מהותית באינטרס הציבורי. הוועדה דחתה את בקשתו של כץ להעניק לו חסינות בנימוק שכתב האישום הוגש תוך אפליה או בחוסר תום לב. החסינות תקפה רק לכהונתה של אותה כנסת, ולכן על כץ לבקש אותה שוב בכנסת הנוכחית.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תמך בקבלת העתירות - החלטה שמשמעותה המעשית הנחיה של בג"ץ לכנסת לשקול היטב האם לחזור על ההחלטה. מאחר שמדובר בכנסת אחרת וביחסי כוחות אחרים, ייתכן שכץ אינו רוצה להסתכן בדחיית בקשתו לחסינות. ההצבעות בנושא החסינות בוועדת הכנסת אינן כפופות למשמעת סיעתית וההצבעה במליאה היא חשאית, כך שגם הקואליציה הנרחבת של 72 חברי כנסת - בהתעלם מהמחלוקות הרבות בה - אינה מבטיחה לכץ הצלחה חוזרת.

הפרקליטות הודיעה לבג"ץ, גם בשמו של כץ, את "דבר קיומם של מגעים מאומצים ביניהם, אשר עשויים לייתר את הצורך בהכרעת בית המשפט הנכבד בעתירות. המשיבים יבקשו להבהיר, כי פעלו להאיץ את המגעים ביניהם וקיימו שיח אינטנסיבי על-מנת להשלימו טרם הדיון, אולם על-אף המאמצים, למרבה הצער, לא עלה בידיהם להשלים את השיח ביניהם, וכעת הוברר כי יידרש להם פרק זמן קצר נוסף למיצוי המגעים. בנסיבות אלה, ומטעמי יעילות, מבוקש לדחות את הדיון על-מנת לאפשר מיצוי המגעים מחוץ לכתלי בית המשפט. לפיכך, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הדיון למועד קרוב אחר".