תישקל חקיקה לגישור סכסוכים עסקיים בקורונה

ועדת החוקה חוק ומשפט דנה (יום א', 16.8.20) במתווה קידום גישור לתקופת הקורונה, ובהמלצות שהוצגו על-ידי המרכז הישראלי לגישור ובוררות, לפתרונות חלופיים לסכסוכים עסקיים בצל הקורונה.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "במהלך משבר הקורונה צפויות להגיע לבית המשפט תביעות רבות על הפרות הסכמים וצריך למצוא את הדרך שכולם ייפגעו כמה שפחות. יש פה מצב ששני הצדדים לא אשמים וצריך לייצר אמון ופשרה ביניהם, זה יחסוך הרבה כסף למדינה".

"יש לקחת בחשבון שעסקים נופלים בדרך ואת עוגמת הנפש וההשפעות החברתיות, ננסה להרים את הכפפה ולהכין הצעת חוק מצומצמת וגמישה שתאפשר לשלוח כמה שיותר אנשים 'להתגשר' בתקופת הקורונה, אין קואליציה ואופוזיציה בעניין הזה".

עוד אמר כי בכוונתו "לקדם את הצעת החוק שיזם ח"כ הרב משה גפני, אליה הצטרפתי, לאפשר לבתי הדין לדון כבוררים בדיני ממונות בהסכמת הצדדים. זו הצעת חוק טובה לכל הצדדים שתפחית עומס מבתי המשפט".

המשנה ליועמ"ש עו"ד ארז קמיניץ: "יחד עם הפרקליטות הקמנו צוות שנועד לבדוק את השפעת הקורונה על החוזים הן בדין המהותי והן ביחס לריבוי התביעות, שהערכנו שהכמות תהיה גדולה ותתעצם. הנושא של דיני סיכול של "כוח עליון" מורכב מאוד. אם היינו היום אחרי תיקון של פרק הסיכול בקודקס, היה לבית המשפט קל יותר להתמודד עם הדין המהותי במציאות הכאוטית. יש שם מנגנונים המאפשרים לצדדים להגיע לדינים מוסכמים. לקח לנו חודשיים להגיע להמלצות לאחר ששמענו גורמים רבים בציבור ובמשק. הקורונה חצתה את כל השווקים והתחומים החל מגני ילדים וכלה בשכירות עסקית. החלטה אחת שהגענו אליה, היא שיהיה קשה להחליט על כל שוק ושוק ביחס לנזק ולכן המלצנו לצדדים עצמם לעשות מו"מ מחודש על תנאים מחודשים להמשך קיומו של החוזה, דבר שהגדרנו כמשמעותי ביותר. בית המשפט בעבר ראו במלחמה אירוע בלתי צפוי ואנחנו ראינו בקורונה אירוע בלתי צפוי שהוא תנאי ראשון לסיכול חוזה. עם זאת, בסיטואציות בהן נמצא המשק הישראלי, כדאי עסקית לצדדים לחזור למו"מ ולתקן את החוזה. המלצה נוספת היא לבדוק את הדרכים הנכונות לפתרון סכסוכים".

ד"ר מתן גוטמן, יועץ מחקר במרכז הארצי לגישור ובוררות: "בלי קשר לקורונה בשנה נפתחים 800,000 תיקים ומול כל שופט ניצבים בממוצע 527 תיקים פתוחים. ברור שסכסוכים שבימים בתיקונם סוחרים בקניון ואולמות אירועים לא אמורים להגיע לבית המשפט, אך אנחנו בעולם של אי-ודאות. בית המשפט שלום אחד מתיר ערבות ואחר לא כי זו מציאות חדשה. המצב בו עד שתתגבש הלכה בעליון בנוסף לאי הוודאות המשפטית עלול להביא לקורונה משפטית. משרד המשפטים ראה את הנולד והקים את ועדת קמיניץ שישבה והגדירה זאת כאירוע מאוד חריג אך אמרה שלא מדובר בכוח עליון שצריך לסכל את כל החוזים ובמקום זאת יש לבדוק כל מקרה לגופו ולנסות להגיע לחוזים מחודשים. אנחנו צופים שזה יתגלגל במקרים רבים לבית המשפט ויציפו אותו. פתרון אחד הוא בפגישות מהו"ת כחובה מעל סכום מסוים. זה אפקטיבי בדיני משפחה שם ההצלחה אדירה. זה הרבה יותר מהיר בטח במציאות שנכפתה בקורונה".

דוד בועז, מנכ"ל המרכז הארצי לגישור ובוררות: "אנחנו מציעים פתרון שמתיר את הפלונטר מהיר ויעיל יחסית ומאפשרים למשק לחזור לעצמו. החלטות ועדת קמיניץ זכו לתגובות מעורבות, יש שראו בזה התחמקות של הממשלה ואני חושב שזו הייתה החלטה נכונה ואמיצה. אין שום יכולת למערכת הממשלתית לטפל בגל תביעות כזה גדול והיא חייבת להיעזר בתגבורת חיצונית של שופטים בדימוס ושל מומחים לטיפול בסכסוכים עסקיים ויכולה לעשות זאת בפרקי זמן קצרים יותר. יש פה קריאה לדגל להתייצב לצד מערכת בית המשפט בדומה לסוף שנות ה-60 אז צה"ל פנה לדרגי סגן וסרן לעמוד לצדו בגלל מחסור חריף בקצינים".

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "מוסד הבוררות של הבורסה הוא מוסד מפואר עם הליך בוררות על סכומים גדולים מאוד כשהבוררים הם שופטים בדימוס. עם זאת, זה לא פתרון לכל הבעיות. הוא יוריד מהעומס את אותם שני צדדים שרוצים לפתור את הבעיה. זה לכשעצמו דבר חשוב. במוסד הבוררות בבורסה יש סנקציה וכאשר אני חייב למישהו כסף והלכתי לבוררות שמי ייתלה על "קיר הבושה" ואיש לא עושה איתי עסקים. הסנקציה היא כה כבדה ולכן עובדת. חייבים להכניס אלמנטים של סנקציה אחרת זה יהיה הליך וולונטרי. גישור הוא דבר שמתאים לכל סוגי הבעיות".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם): "במקום לספק עוד שופטים מחפשים אלטרנטיבות. אם אנחנו בעולם החיוב, יש לקחת בחשבון שזכותם של אנשים או גופים עלולה להיפגע בעיקר אל מול הגופים הגדולים. בלי קשר לכלי הגישור וחשיבותו נדרש פה פתרון אחר".

ח"כל איילת נחמיאס ורבין, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים: "הבנו שיש להיערך לתקופה הממושכת של משבר הקורונה ולהציע לתעשיינים לפנות לגישור במקום לבית המשפט. הסתימה שיש בבית המשפט ללא קשר לקורונה קטסטרופלית ועל אחת כמה וכמה בתקופה זו. אנחנו מברכים על המהלך ורואים עצמנו שותפים להסדרתו. יש הרבה מהלכים שהמערכת הבנקאית יכולה לנהל מחוץ לבית המשפט וצריך לרתום אותה לכך".

עו"ד רועי כהן נשיא לה"ב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: "עשרות אלפי עסקים נמצאים באי ודאות כתוצאה מהקורונה. סוגיות כמו מוסר תשלומים, החזר שכירויות, שיקים חוזרים, עיכוב מסירה, כל אלו הם דברים שאי אפשר לחכות לסופיות הדיון בהם כי עסקים יקרסו".

עו"ד נטלי לוי מהנהלת בית המשפט: "המערכת המשפטית הגיעה למשבר הכי מוכנה שיכולה להיות. בשנתיים האחרונות הושלם מהלך חקיקתי בשיתוף משרד המשפטים, הנהלת בית המשפט וארגוני המגשרים, לשימוש בגישור במערכת בית המשפט. המערכת המשפטית אימצה את הגישור כרכיב קבוע בכל תביעה כספים לפני שצדדים מגיעים לשופט. אין אח ורע להליך ההכשרה שעוברים המגשרים ומרבית מאגר המגשרים כבר מוכן. בכל תביעה שסכומה עולה על 75,000 שקל הצדדים חייבים להתייצב לפגישת מהו"ת. הכלי יעיל ביותר. למעלה מ-80% תביעות בנקאות מסתיימות בהסדר והבנקים אף יוזמים זאת. המערכת מאמינה בכלי הזה ועושה בו שימוש נרחב. כרגע יש 120 מגשרים ואנחנו מאמינים שנגיע למעל 200 ונוכל לתת כלים לסכסוכים רבים מאוד".

עו"ד ליאת שטרק ממשרד המשפטים: "אחת המחשבות הייתה להמליץ על הליכי גישור בשל אופי הסכסוכים שמלווים באי ודאות ובהם אין צד אחד אשם כי הם נובעים ממצב לא צפוי. התלבטנו האם לספק גישור ביחס להליך שהחל כבר בבית המשפט או לפני שנפתח הליך כזה".

לשאלת היו"ר על היוזמה "לקדם הוראת שעה והציפייה שהממשלה תתמוך, האם יתקבל הסיוע". השיבה שהממשלה אכן מעוניינת לקדם יישוב סכסוכים בדרך חלופית.