נציב שירות המדינה, הפרופסור
דניאל הרשקוביץ, מסמס במשך כשנתיים תלונות שהוגשו אליו נגד פקידים בשירות המדינה שחיללו שבת בניגוד לכללי התקשי"ר, ובהם שגרירי ישראל בעולם ומנכ"לים של משרדי ממשלה שהתראיינו במהלך השבת בטלוויזיה וברדיו. כך נודע ל-News1.
את התלונות הגישה התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית, גוף הפועל בדרכים משפטיות לשמירת צביונה היהודי של המדינה, שביקשה מהרשקוביץ להעביר את הטיפול בתלונות לבית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה, בהתאם לסמכות המוקנית לו בחוק שירות המדינה (משמעת). אחד מנשואי התלונות היה שגריר ישראל באו"ם,
דני דנון, שהתראיין בכמה הזדמנויות ברדיו.
התלונות נגד השגריר באו"ם
נגד דנון הוגשו כמה תלונות, החל בשנת 2018, אך במשך תקופה ארוכה הנציב לא טיפל בהן. בתגובה, הגישה התנועה תלונה נגד הרשקוביץ לנציב תלונות הציבור במשרד
מבקר המדינה. המבקר
מתניהו אנגלמן מצא את התלונה מוצדקת והעיר לנציבות שירות המדינה על הטיפול הלקוי בתלונות - משך הטיפול והעיכוב הממושך.
בעקבות פניית המבקר, שיגר הנציב התנצלות לבאי-כוחה של התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית, שבו טען כי העיכוב שנמשך כשנתיים נובע מ"אתגרי השעה" כלשונו, והודה כי אכן ראיונות בשבת מנוגדים לכללי התקשי"ר ולהודעות נש"מ.
הוא סיפר שקיים בדיקה מעמיקה עם כלל הגורמים המקצועיים, והגיע למסקנה כי "הנושא ראוי להיבחן במסגרת המשמעתית בהתאם לסמכות המוקנית למנכ"ל המשרד ולשר לפי הוראות ס' 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963".
"הנציב מפריט את זהותה היהודית של המדינה"
בתנועה למדינה יהודית ודמוקרטית תקפו את תשובת הנציב הרשקוביץ, ומסרו: "הנציב הרשקוביץ ממשיך בסורו, ומאפשר בפועל את שחיקת צביונה היהודי של המדינה ואת הוזלת ערך השבת. משמעות החלטתו היא הורדת הרף המשמעתי. כידוע, העונש שיכול להטיל שר או מנכ"ל של משרד, חמור פחות מאשר עונש שיכול להטיל בית הדין. יתרה מכך, השארת נושא כה חשוב לשיקול דעתו של כל משרד מבלי לקבוע רף ענישה מינימלי היא הפרטת זהותה היהודית של מדינת ישראל".
עוד הוסיפה התנועה: "ספק אם נציב ללא כיפה על ראשו, היה נוהג כמו הרשקוביץ וחושש שאכיפת הכללים תתפרש כהדתה. אנו קוראים לדניאל הרשקוביץ לחזור בו מהחלטתו האומללה, ולקבוע כי כל הפרה משמעתית שיש בה משום פגיעה בערכיה היהודיים, המוסריים והציוניים של המדינה, צריכה להתברר בנציבות שירות המדינה".
