השופטת איימי קוני-בארט, המועמדת של הנשיא דונלד טראמפ לבית המשפט העליון, מסרבת לומר מראש כיצד תפסוק בסוגיות הנפיצות של הפלות, ביטוח בריאות, זכויות להט"בים, נשיאת נשק והבחירות לנשיאות. ביום השני של השימועים בוועדת המשפטים של הסנאט, אשר הסתיים לפנות בוקר שעון ישראל (יום ד', 14.10.20), אמרה בארט, כי היא דבקה בעיקרון של חשיבות התקדימים, ובכך שלא ניתן לשנותם בלא סיבה טובה ותוך התחשבות בהסתמכות על הפסיקה הקיימת וההשלכות על הערכאות הנמוכות.

לדברי בארט, פסק הדין שהתיר את ההפלות - רו נגד ווייד - אינו "תקדים-על" שאינו ניתן לשינוי בשום מקרה, כך שהיא תהיה מוכנה עקרונית לשמוע טיעונים בעד הפיכתו. השופטים השמרנים בבית המשפט העליון, אליהם אמורה בארט להצטרף, סבורים שהמדינות השונות יכולות להטיל מגבלות על ההפלות, כגון בהפעלת מרפאות להפלות ובמימונן, גם אם לא למנוע אותן לחלוטין.

יו"ר הוועדה, לינדזי גראהם - מבני בריתו הקרובים של טראמפ - שאל את בארט האם תוכל להניח בצד את אמונתה הקתולית בבואה להכריע בתיקים שלפניה. בארט השיבה בצורה חדה: "כן". בארט, אם לחמישה ילדים ביולוגיים ושניים מאומצים, נחשבת בעיני הדמוקרטים למי שעלולה - מסיבות דתיות ואידיאולוגיות - לתמוך בהגבלת ההפלות ואולי גם באיסור עליהן. שאלת ההפלות היא אחת המרכזיות בכל מינוי של שופטים לבית המשפט העליון האמריקני בעשורים האחרונים. גם כאשר היה בו רוב שמרני, תקדים רו נותר על-כנו.

הדמוקרטים מיקדו חלק ניכר מביקורתם על בארט בטענה שהיא עלולה לתמוך בביטולו של אובמהקר - חוק ביטוח הבריאות של הנשיא ברק אובמה. הם הסתמכו במיוחד על מאמר שכתבה בארט בשנת 2012, כאשר הייתה פרופסור באוניברסיטת נוטרה-דאם, ובו מתחה ביקורת על פסק הדין שדחה עתירה נגד החוק. כאמור, בשימוע סירבה בארט לומר כיצד תפסוק בעתירות עתידיות (כולל אחת שכבר תלויה ועומדת בפני בית המשפט), אך הצהירה שהיא אינה עוינת את אובמהקר וש"אני לא כאן במשימה להרוס את החוק". לדבריה, העתירה הנוכחית איננה מבקשת למנוע כיסוי ביטוחי מבעלי מחלות קודמות - אחד החלקים העיקריים של החוק.

עוד אמרה בארט, כי היא אינה רואה את בית המשפט העליון כמכשיר פוליטי. היא סירבה להגיב על ציוצים של טראמפ, בהם הביע במפורש את דעתו לגבי הפסיקות הרצויות לו, ואמרה שטראמפ לא אמר לה דבר מכל אלו. לדבריה, לשום שופט אין מחויבות כלשהי בתיק כלשהו. "אני מחויבת ב-100% לעצמאות השיפוטית מפני לחץ פוליטי", הצהירה. "לא ארשה שישתמשו בי כמכשיר לקביעת תוצאות הבחירות", הוסיפה, לנוכח האפשרות שחילוקי דעות על התוצאות יגיעו לבית המשפט העליון. היא סירבה להתחייב לפסול את עצמה מדיון שכזה, דרישה שמעלים הדמוקרטים בטענה שהיא תהיה מחויבת לטראמפ. לדבריה, אין מקום לדיון תיאורטי בשאלה זו, והתשובה עליה תלויה בנסיבות המקרה ובהוראות החוק.

היומיים הראשונים של השימועים עברו היטב מבחינתם של בארט והרפובליקנים. גראהם אמר בפתיחתם, כי לא צפויות הפתעות: כל הרפובליקנים יצביעו בעד בארט וכל הדמוקרטים יצביעו נגדה. לרפובליקנים יש רוב של 53 מול 47 במליאת הסנאט, ולכן בארט צפויה לקבל גם את אישור המליאה - אם לא יהיו הפתעות מרעישות. ההתנגדות העיקרית של הדמוקרטים, מעבר לשאלות העקרוניות שבמחלוקת בין שתי המפלגות, היא למינויה של בארט שבועות בודדים לפני הבחירות - לאחר שב-2016 מנעו הרפובליקנים את מינויו של השופט מריק גרלנד, מועמדו של אובמה, שבעה חודשים לפני הבחירות.

לדברי וושינגטון פוסט, בארט שומרת על קור רוח ודבקה בטיעוניה, תוך שהרקע האקדמי שלה בא לידי ביטוי ביכולתה לתאר בשפה פשוטה את הפילוסופיה המשפטית שלה ובכך לפנות במישרין לציבור הרחב. כך למשל אמרה בנוגע להפיכת תקדימים: "שופט לא יכול להיכנס יום אחד ולומר: מתחשק לי לבדוק את שאלת ביטוח הבריאות ולהגיד מה אני חושב. אנחנו אפילו לא יכולים לחשוב על חוק או על יישומו, בלי שהצדדים מביאים לנו תיק אמיתי מהחיים, עם צדדים אמיתיים מהחיים ומחלוקת אמיתית מהחיים". השאלות יימשכו היום וההצבעה בוועדה צפויה מחר.