הכלים שהפעיל השב"כ לא אפשרו לו לעמוד במלואה במשימה שהוטלה עליו לאיתור חולי קורונה ולאיכון מגעיהם - קובע (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בממצאי הביניים שלו על הקורונה. אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על-ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של השב"כ: שיעור החולים מבין המגעים המאותרים בחקירות הוא 24%, לעומת 4.6% בלבד במגעים שמאתר השב"כ.

אמנם הכלי שבשימוש השב"כ הצליח להניב מספר לא מבוטל של מגעים של החולים המאומתים (קרוב ל-30% מהחולים המאומתים), אך בתהליך בכללותו אין כדי למצות את יכולות השב"כ שהוקצו לטובת הסיוע למשרד הבריאות. ממילא אין בו כדי להביא לידי "סגירת מעגל" של תהליך החקירה האפידמיולוגיות במלואו (קרי: שילוב של פעילות השב"כ ומשרד הבריאות) ולמיצוי אופטימלי של היכולות הנדרשות לקטיעת שרשרת ההדבקה.

השב"כ הופעל מ-17.3.20 עד 8.6.20 והוא מופעל שוב מאז 1.7.20. מוטלות עליו שתי משימות: לזהות נתוני מיקום ונתיבי תנועה של חולים ב-14-10 הימים שקדמו לאבחון, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב (ברדיוס של שני מטרים ולמשך 15 דקות לפחות) עם חולה. השב"כ קיבל ממשרד הבריאות את פרטיהם של 62,219 חולים, בדק מגעים של 43,250 מהם ואיתר 499,577 מגעים; רק 4.6%-3.5% מבין המגעים היו חולים.

בדיון שקיים סגן ראש השב"כ ב-6.7.20, חמישה ימים לאחר שהשב"כ חידש את פעילות האיכון, הוא ציין: "במדיניות הקיימת קשה להצביע על פוטנציאלים בעלי סיכון גבוה יותר או נמוך יותר להדבקות וכל המשק משלם מחיר כבד והכלי השב"כי הופך בעצם לכלי של משרד הבריאות להכנסת אזרחים לסגר". לדבריו, "הנתונים מלמדים שחלק גדול יותר מהציבור משיג על ההודעה", ו"מתוך המשיגים המקבלים מענה - כ-50% משוחררים מבידוד".

כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן השב"כ למשרד הבריאות, נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת. כמו-כן פעולות הסיוע הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השב"כ, אשר עלולה לפגוע בשירות בעתיד, עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו.

אנגלמן מגלה, כי כלי השב"כ הופעל בצורה נקודתית כבר במחצית הראשונה של מארס השנה, עוד בטרם החליטה הממשלה על כך בצורה רשמית (ב-15.3.20). משרד הבריאות ביקש את סיועו של השירות לגבי חולה מסוים ב-9.3.20 והיועץ המשפטי של השב"כ אישר להיענות לבקשה. באותו יום קבע סגן ראש השב"כ, כי השירות יתחיל לאלתר לתת מענה למשימה של "מיפוי היסטוריית מיקומים של חולים", והוא ייערך לתת מענה למשימה של "מעגלי חשיפה והתרעה לנשאים פוטנציאליים. הוא הורה: "תחילת עבודה מרגע זה". למחרת קבע ראש השב"כ, נדב ארגמן, כי יש לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, למהלך.

ב-11.3.20 אישרה המשנה ליועץ המשפטי לתפקידים מיוחדים, נורית ליטמן, להשתמש בכלי השב"כ כדי לאכן חולה מסוים. למחרת ביקש משרד הבריאות לאכן חולה נוסף, ושוב ניתן אישור. עוד נקבע באותו יום, כי אם יועלו בקשות דומות בעתיד "יפעל השב"כ באותו אופן ישירות מול משרד הבריאות, תוך עידכון בלבד של משרד המשפטים", וכי "נושא זה הועבר להתייחסותם המהירה של המשנים ליועץ המשפטי לממשלה". בעקבות כך אישר ארגמן את הטיפול בבקשה.

"משרד מבקר המדינה ער לצורך שהיה באותה עת לתת מענה דחוף לאיתור מקור ההדבקה של חולים שמקור הדבקתם לא היה ידוע ולחשיבות שהייתה באיתור המגעים של חולים אלו על-מנת לקטוע שרשרת הדבקה הנובעת מהם. עם זאת וכפי שעולה מהתייחסות משרד המשפטים, ועל-מנת להסיר כל ספק בנוגע לסמכות להעביר מידע כאמור, נדרש הליך הסמכה מפורש, אשר בפועל החל להתבצע באמצע מארס 2020", נאמר בדוח.

בימים הראשונים של מלאכת הסיוע של השב"כ למשרד הבריאות, משך הטיפול באיתור המגעים של כל חולה היה איטי יחסית וארך כמה שעות. בהמשך, ועם שיפור המיומנויות והיכולות, הצליח השב"כ לאתר מגעים של כ-900 חולים בפרק זמן של שמונה שעות. השירות מעריך, כי 60%-40% מן החולים שאינם בני משפחה אותרו בפעילותו.

למרות הפעולות שנקט השב"כ, בביקורת עלה, כי במהלך סבב הפעילות הראשון הוא לא פעל בכמה מקרים בהתאם לכללים ולהנחיות שנקבעו. בין היתר, השירות בדק את שיפור הכלי בדרך פעולה שלא אושרה לו, ובתחילת אפריל התברר שהמידע מגובה אוטומטית ואינו נמחק כנדרש כעבור שבועיים. התקלות תוקנו ודווחו למנדלבליט, אנגלמן מציין את השב"כ לחיוב על כך ומעיר שעליו לוודא שלא יתרחשו תקלות דומות.


השב"כ נרתם במהירות רבה למשימת הסיוע, וצוותי העבודה שלו שעסקו בנושא פעלו במסירות ובנחישות, מציין אנגלמן. השב"כ הפעיל ככלל מנגנוני פיקוח ובקרה שנועדו להבטיח שפעילות הסיוע תיעשה באופן שלא תפגע מעבר לנדרש בזכות לפרטיות: שמירת מידע בשרתים נפרדים; מספר מוגבל של בעלי תפקידים שעסקו במשימת הסיוע ואשר נחשפו למידע; מחיקת מידע (בתחילה לאחר שבעה ימים ובהמשך לאחר 14 ימים); בקרות איכות מדגמיות וכפועל יוצא מערעורים שהתקבלו מהציבור באמצעות משרד הבריאות; ליווי צמוד של התהליך כולו על-ידי גורמי הייעוץ המשפטי בשירות; ודיווחים שוטפים ליועץ המשפטי לממשלה וליו"ר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של הכנסת.

אנגלמן ממליץ שכל הנוגעים בדבר, ובכללם צוות השרים בריכוז שר המודיעין, אלי כהן, ומשרד הבריאות יביאו בחשבון את מגבלות האפקטיביות של פעילות השב"כ בסיוע שלו למשרד הבריאות. זאת, בין היתר, נוכח תוצאות פעילותו של השב"כ והפגיעה בזכות לפרטיות. מומלץ לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות המבוצע על-ידי תשאול של החולה ולבחון באופן שוטף את הצלחת איכוני השב"כ; במקביל מומלץ לשלב חקירות אפידמיולוגיות על-ידי תשאול של החולה לאחר קבלת איכוני השב"כ, באופן יזום.

ככל שיוחלט שהשב"כ ימשיך לסייע למשרד הבריאות, על כל הנוגעים בדבר ובכללם צוות השרים ומשרד הבריאות, להבטיח, כי ננקטות כל הפעולות הנדרשות למיצוי תוצרי השב"כ. זאת, כדי להבטיח מענה יעיל ומלא ככל הניתן לקטיעת שרשרת ההדבקה וכדי שהמאזן בין התועלת העולה מהשימוש שנעשה בשב"כ לבין מחיר הפגיעה בפרטיות והנזק שעלול להיגרם מחשיפת יכולת השב"כ, יהיה סביר ומידתי ככל הניתן. כמו-כן, מומלץ שהמטה לביטחון לאומי יפעל להבטיח את ההתארגנות הבין-משרדית הנדרשת לשם כך.

עוד מומלץ, כי השב"כ יבחן את הפערים הקיימים בין יכולותיו לבין התוצר הנדרש, ויציג אותם למקבלי ההחלטות ויציג חלופות, בהינתן המגבלות החוקיות הנוגעות לפגיעה בזכות לפרטיות, במשאבים הנדרשים, ביכולותיו הטכנולוגיות, בצורך לשמור על חיסיון יכולותיו ובלי לפגוע יתר על המידה ביכולתו לבצע את משימותיו השוטפות. על השב"כ למצות תהליכי הפקת לקחים על בסיס הודעות ערעור שמגיעות לטיפולו; לבדוק אם תקלות איכון גרמו לאיתור מגעים שגוי; ולהפיק לקחים מהתהליך בכללותו.

על משרד הבריאות לוודא כי יש בידיו, לכל מי שמבצע בדיקת קורונה, מספר טלפון נייד אשר היה בשימושו של הנבדק ב-14 הימים האחרונים; וכי פרטים בעניין זה נבדקים ומתקבלים כחלק מובנה של תהליך רישום הנבדק. בדרך זו הנתונים יגיעו לשב"כ כשהם מאומתים ומעודכנים וייחסך הצורך בביצוע פעולות מסוימות בשב"כ. כמו-כן, הדבר יאפשר לשב"כ לאכן אחוז גבוה יותר של מי שפרטיהם הועברו אליו כחולים על-ידי משרד הבריאות.

לבסוף אומר אנגלמן, כי ראוי שמשרד הבריאות ומשרד המודיעין, לפי תחומי אחריותם, ובסיוע המל"ל יפעלו להגדיר באופן החד והברור ביותר את הדרכים לקידום האמצעים הדיגיטליים החלופיים לפעילות הסיוע של השב"כ, ויפעלו להטמעתם באופן היעיל והאפקטיבי ביותר בנסיבות העניין. נכון למועד סיום הביקורת, יעד זה רחוק מהשגה: אפליקציית "המגן" הורדה ל-900,000 בלבד מבין 5.6 מיליון המכשירים הסלולריים בישראל.