בג"ץ דן היום (יום ג', 27.10.20) בשלוש עתירות נגד מתכונת ממשלת האחדות בין הליכוד לבין כחול-לבן - ממשלת החילופים, בה נקבע מראש שבנובמבר 2021 יחליף בני גנץ את בנימין נתניהו בראשות הממשלה. הדיון מועבר בשידור חי במסגרת פיילוט השידורים של בית המשפט העליון, ומשודר גם ב-News1.

את העתירה האחת הגישה התנועה לאיכות השלטון, את השנייה הגישה סיעת מרצ, ואת השלישית - משמר הדמוקרטיה הישראלית, עמותת חוזה חדש ועו"ד אביגדור פלדמן. טענתם המרכזית של העותרים היא, כי מדובר למעשה בשינוי שיטת המשטר בישראל, אשר נעשתה דרך שינוי בחוק יסוד הממשלה ובחוק יסוד הכנסת, תוך דיון חפוז ובצורה בלתי חוקתית.

נתניהו והליכוד טוענים, כי מאחר שמדובר בחוקי יסוד - הרי שהכנסת פעלה בכובעה כרשות המכוננת והחלטותיה אינן נתונות כלל לביקורת שיפוטית. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סבור שאין צורך להכריע כעת בשאלה האם לבג"ץ יש סמכות להתערב בחקיקת חוקי היסוד. הוא מסכים שההליך היה מהיר מן הראוי, אך סבור שלא נפל בו פגם המצדיק התערבות חריגה של בג"ץ בחקיקה - ובוודאי שלא בחוקי יסוד. לדבריו, מדובר בהוספת אפשרות למבנה הממשלה, אשר איננה חובה, ושהיא תולדה של המשבר הפוליטי המתמשך.

בראש ההרכב יושבת הנשיאה אסתר חיות, ולצידה המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל. זהו ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון, והוא כבר דן בחודשים האחרונים בשורה של עתירות נפיצות. העובדה שחיות לא הורתה להרחיב את ההרכב מלמדת, כי לפחות בשלב זה לא נוטים השופטים להתערב בחקיקה. בג"ץ נוהג דרך קבע לדון בהרכב של תשעה שופטים כאשר עולה האפשרות שיבטל חוק, ובוודאי כאשר מדובר בחוקי יסוד ובמשמעות פוליטית מרחיקת לכת. הליכוד כבר איים, כי קבלת העתירות תוביל להפלת הממשלה ולהקדמת הבחירות. עם זאת, השופטים יכולים להחליט להוציא צו על תנאי לנמק מדוע לא יבוטל החוק ולהרחיב את ההרכב לקראת המשך הדיונים - כפי שעשה אותו הרכב עצמו בעתירות נגד החוק המאפשר להגביל הפגנות בעת הקורונה.