רפורמת השוק הסיטונאי הביאה לשיפור, אך לא לתחרות רצינית

ועדת הכלכלה התכנסה (יום ג', 3.11.20) לדיון מיוחד בבחינת ההפרדה בין שירות תשתית רחבת פס לבין שירות גישה לאינטרנט. היו"ר יעקב מרגי פתח את הדיון ואמר כי זימן את הדיון כדי לבחון את הנושא ולהאיץ את התהליך, כך שיימנע מצב שבו לקוחות משלמים על שירות שלא קיבלו.

סמנכ"ל אסטרטגיה של משרד התקשורת, יאיר חקאק, אמר כי האבחנה בין תשתית לספק היא המצאה ישראלית שאין לה אח ורע בעולם. לדבריו, "זה כמו שתהיה חובה למכור את נעל ימין בנפרד מנעל שמאל. המדיניות הזו מקורה לפני 20 שנה כשהאינטרנט, בגלל היעדר התחרות בתשתית, ביקשו להפריד את תשתית הספק ולייצר שם תחרות. לפני כמה שנים קידם המשרד את רפורמת השוק הסיטונאי, שמנסה לפתור את בעיית התחרות בלי ליצור מנויים רדומים ופיצול מוצר אחד לשני מוצרים. הדבר יפתור את בעיית המנויים הרדומים ואת הטרטור של הצרכן כשיש לו בעיה טכנית".

מרגי ביקש לדעת כיצד תישמר התחרות וחקאק השיב: "הספק ירכוש תשתית והדינמיקה התחרותית תהיה יותר טובה. נציג רשות התחרות, אבי גרוסמן, אמר כי הרפורמה אינה תחרותית במהותה ולא אמורה לפגוע בתחרות. מנגד, פרופ' ירון זליכה, המייעץ לעובדי בזק בינלאומי, אמר כי מדובר בשתי רפורמות. לדבריו, הרפורמה לביטול ההפרדה היא חשובה, אבל ביחד איתה מתכוון משרד התקשורת לאפשר לבזק והוט, המונופולים, להתחרות מול 20 ספקיות קטנות.

"המשמעות של הכנסת בזק לשוק התחרותי היא כמו לשחרר אריה בלול תרנגולות, 20 חברות ייסגרו ובזק בינלאומי תתמוטט. בחודשים האחרונים פתח משרד התקשורת, בתמיכת אגף התקציבים, במסע חיבוקים כלפי בזק. כניעה למונופול זה כמו כניעה לטרור, אתה נענה פעם אחת ומזמין עוד כניעות", אמר זליכה.

היו"ר מרגי אמר כי הרפורמה הייתה מושלמת אם לא היו מאפשרים לבזק למכור חבילות. חקאק השיב כי הפיכת בזק רק לחברת צינורות היא "נשק יום הדין של שוק התקשורת, שינקט רק במצב של חוסר תחרות קיצוני". הוא הוסיף כי זו הסיבה שהרפורמה תצא לדרך רק ב-1 בינואר 2021. ח"כ עידן רול ביקש לדעת האם יש קשר בין ההקלות לבזק לבין פריסת תשתית הסיבים.

יו"ר ועד עובדי בזק בינלאומי, לימור ליברמן, טענה כי באירופה יש מעל 10 מדינות שמפרידות בין ספק לתשתית, והוסיפה כי הרפורמה תביא לפיטורי אלפי עובדים דווקא בתקופה קשה זו של התמודדות עם הקורונה.

השוק הסיטונאי בהוט קרוב לאפס ובבזק כ-30%


מנכ"ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, אמר כי השוק הסיטונאי בהוט הוא קרוב לאפס ובבזק כ-30%, ולכן ייתכן שהמהלך הזה מגיע מוקדם מדי. לדבריו, "אם אלה הנתונים אז אולי השוק הסיטונאי לא כל כך הצליח. משרד התקשורת מתכוון גם לבטל מסמך מדיניות משנת 2000, שיש לו חשיבות לא רק לעניין ההפרדה בין ספק לתשתית".

ראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, אניטה יצחק, אמרה כי "ההפרדה בין ספק לתשתית מייצרת לצרכן עסקה מורכבת. לא תמיד ברור לו שיש שני ספקים והוא מטורטר כשיש תקלה, הבעיה הגדולה היא הקושי שעולה כשבאים לנתק. אנחנו שוקלים לקדם הוראה שתחייב לפנות ללקוחות רדומים, כדי להפסיק את התופעה". היו"ר מרגי קרא לרשות להגיש הצעת חוק שתחייב לנתק לקוח רדום לאחר 3 חודשים ללא שימוש.

מנהל אגף הכלכלה במשרד התקשורת, עופר רז דרור, התייחס לטענות בזק בינלאומי וביקש להזכיר כי הם למעשה בזק. היו"ר מרגי הגיב: "אז אתם מודים שכל ההפרדה המבנית זה בלוף ואתם רוצים לבטל אותה?", רז דרור השיב לו ואמר: "הצוות שדן בזה הגיע למסקנה שהוא רוצה לשמר את ההפרדה המבנית, אבל לבצע הקלות מסוימות". על כך אמר מרגי: "פעם זה גרר חקירת משטרה וכתב אישום".

בסיכום הדיון אמר היו"ר כי המסקנה היא שרפורמת השוק הסיטונאי הביאה לשיפור, אבל לא הביאה לתחרות רצינית. "אני מתייחס לבזק והוט כחטיבה אחת, ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית זה דבר מבורך ואני מברך על כך ואם יש לשר התקשורת קשיים מול הממשלה אקדם את זה בחקיקה פרטית, אבל אני מבקש להאיץ את הרפורמה של החבילות האחודות כשבחמש שנים ראשונות לפחות לא לאפשר לבעלי התשתיות החברות הגדולות לא לשווק חבילות אחודות. אם בזמן הזה תביאו תוכנית טובה לתחרות נוכל לקצר את המועד. עיננו פקוחה על זה. יש קושי גדול מאוד לעורר תחרות".