חוקרי מח"ש הקליטו את הצד של עו"ד רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב, בשיחה עם עורך דינה דאז, יאיר גולן, בעת חקירתה בחודש יוני 2015. ההקלטה אף תומללה לאחר מכן. כך גילה (יום ב', 9.11.20) עורך דינה, אופיר קליין, בחקירה הנגדית של דובי שרצר, שהיה ראש צוות החקירה בפרשת רונאל פישר.

שרצר השיב: "תקלה, זה לא אמור לקרות. הכלל הוא ששיחת היוועצות לא נערכת בחדר החקירה, כדי שלא תוקלט בטעות. קורות כאלו תקלות, מכל מיני סיבות". קליין: "דוד שיתפה את גולן בכל מה שקרה באותו יום חקירה, מה שאלו אותה, מה ענתה. כאשר [החוקר] דרור תא-שמע חזר לחדר, הוא שאל עם מי שוחחה, והיא אמרה: עם יאיר [גולן]. מצופה היה שדרור יציין את זה באיזשהו מקום, לומר שלא לתמלל ולא להקשיב לזה". שרצר: "זו טעות שאינה בשליטתנו". עוד גילה קליין, כי החוקרים הורידו לדיסק את כל תוכן הפלאפון של דוד ומסרו אותו לכל הנאשמים, תוך הפרת פרטיותה. גם לכך לא היה לשרצר הסבר.

עוד הראה קליין, כי עו"ד נסים מרום - פרקליט בכיר המוביל את תיק 512 נגד ארגון הפשע של יצחק אברג'יל - כלל לא זומן לעדות לאחר שערן מלכה טען, שהוצע לו שוחד (תמורת סגירת התיק נגד יאיר ביטחון) בדמות מינויו ליועץ המשפטי של נתיבי ישראל. שרצר השיב: "זה שנוספו עוד ראיות, אתה לא בהכרח הולך לעד הכי מרכזי וחוקר אותו עוד פעם. נחה דעתנו שלא צריך לגבות ממנו עוד גרסה. לא הייתה מחלוקת שהוא איש ישר והגון, הוא דיווח מיד על ההצעה שקיבל, ולא היה מקום לחקור אותו באזהרה".

קליין: "למה לא עשיתם איכונים כאשר מלכה טען שהייתה פגישה של דוד, רונאל וברונו שטיין בביתו של רונאל? רק ההגנה ביקשה איכונים והתברר שלא הייתה פגישה כזאת". שרצר: "אי אפשר לעשות הכל. אתה לא כל דבר יכול לבדוק עד הקצה. כממונה על החקירה אתה משתדל לעשות איזון. אי-אפשר לבדוק כל פינה, כי אין לזה סוף. הפגישה הזאת לא נראתה לנו הדבר הכי חשוב בעולם".

קליין המשיך והקשה: "דיווחתם למישהו שעד מדינה אומר שפרקליט בכיר לוקח שוחד? זה הגיע לפרקליט המדינה? ". שרצר: "כל החומרים של מלכה דווחו לפרקליטות". קליין: "האישום הזה לא היה בא לעולם אם מלכה לא היה ממציא את הפגישה אצל רונאל". שרצר: "מעבר למה שכתוב בתיק החקירה, לא עשינו שום פעולה. אם מלכה אמר שמרום קיבל שוחד, אז לכל היותר זו הייתה הצעת שוחד. בסופו של דבר הפרקליטות קבעה שלא הייתה הצעת שוחד, והיא זו שקובעת".

עורכת דינו של שי ברס, מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, גליה כהן, טענה, כי חלקים נרחבים מחקירתו לא תועדו ואין להם שום אזכור. שרצר השיב: "אם אין תיעוד, אז יש פערים". לפני כן אישר שרצר, כי ברס לא נחקר בחשד להלבנת הון בדמות שכר טירחה בסך 77,000 דולר ששילמה נתיבי ישראל לפישר - למרות שפישר נחקר על כך ולמרות ששניהם מואשמים בעבירה זו. למרות שנשאל שוב ושוב, הוא לא נתן הסבר של ממש להימנעות זאת, ורק אמר שלעיתים חקירות אינן ממצות את כל הפרטים.

סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר, ביקש מהשופט משה סובל לאפשר לו לחקור את שרצר על התבטאויות גסות שלו כלפי חשודים בתיקים אחרים, בדומה להתבטאויותיו בתיק פישר. בר טען: "מדובר בשיטת חקירה של שרצר, גם בתיק הזה גם בתיקים אחרים. זו הסיבה לטענה שלנו להגנה מן הצדק, בשל השימוש באמצעים פסולים. מבחינתו לגיטימי לקלל ולהשפיל, ואז הוא אומר: אני מתנצל, הייתי צריך להשתמש בלשון אחרת. האיש הזה בחר שיטה. הוא אמר: זה מביא תוצאות. הוא מרשה לעצמו לעשות את זה". לטענת בר, טכניקת החקירה המרכזית של שרצר הייתה להשפיל את הנחקרים.

התובעת, עו"ד שירה קני-טל, התנגדה להגשת מידע מתוך תיקים אחרים באומרה, כי אין תקדים למצב בו בית המשפט התיר חקירה כזאת. היא גם טענה, כי חקירה כזאת תאלץ את סובל לנהל למעשה באולמו חלקים נרחבים מאותם תיקים. סובל עצמו חזר על אותה עמדה, בציינו ששרצר כבר אישר שבפרשת פישר השתמש פעמים רבות בלשון שאינה ראויה. לבסוף קבע סובל, כי ההגנה תוכל להציג לשרצר שאלות שמטרתן תהיה להוכיח שהוא פעל במזיד בצורה פסולה, כדי לבסס את טענת ההגנה מן הצדק. הוא אמר כי יכריע נקודתית בכל התנגדות לכל שאלה, כולל לגבי מקרים אחרים.