המשטרה ניהלה חקירה בלתי חוקית נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כך טוענים (יום א', 13.12.20) עוה"ד בועז בן-צור ועמית חדד בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים. לדבריהם, חקירתו של עוזי ארד - לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי - מעלה אינדיקציות לקיומה של חקירה לכל המאוחר ב-2013 ומלמדת שבסוף 2016 החוקרים חיפשו חשד כלשהו נגד נתניהו - בלי לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כנדרש בחוק יסוד הממשלה.

תמליל חקירתו של ארד נמסר להגנה רק בימים האחרונים, בעקבות פנייה קודמת לבית המשפט. על-פי הבקשה, אחד החוקרים אמר לו: "אנחנו הרי במסגרת תהליך הבדיקה שהתבקשנו לעשות, אנחנו בודקים, המשטרה מן הסתם, אם יש חשד לפלילים בספקטרום רחב, נקרא לזה ככה, של התנהלויות של ראש הממשלה". החוקר ציין, כי מאחר ש-ארד היה קרוב מאוד לנתניהו, הוא מתבקש לספר האם "היה שמה חשד להתנהלות פלילית". לטענת בן-צור וחדד, תמליל זה מלמד, כי לא היה לחוקרים חשד ספציפי אותו ביקשו לבדוק, אלא הם ביקשו למצוא חשד כלשהו נגד נתניהו.

בהמשך החקירה אמר החוקר עידן אבירם לחוקר אחר: "אני חש שאם אנחנו לא נקבל את המסכת המלאה, עם הסיטואציות הרלוונטיות, לא נוכל לנתח באמת האם מדובר במשהו שהוא פלילי, לא פלילי, מה אפור, מה לא אפור. בגלל הדינמיקה. ומתוך הדינמיקה גם אפשר לגזור את הדברים הנוספים שעוזי [ארד] מציין, לגבי רעייתו של ראש הממשלה, בסביבת המשפחה, ורק לאחר מכן להבין באמת איך הדברים עובדים".

ארד שוב נשאל: "כשאתה נחשפת... והדברים שצרמו, קוממו אותך, אני לא יודע, שאתה נחשפת מבחינת ההתנהלות במשפחה, לצורך העניין. אז בוא, בוא ספר". ובהמשך: "דברים שאתה נחשפת אליהם, שמבחינתך יכול להיות שזה פלילי או לא פלילי או בעייתי, והיה ואנחנו נקבל את האישור, ונמצא לנכון שזה עושה, שצריך לקדוח פה ולחפור פה ממש ברזולוציות, אנחנו נעשה את זה. אבל אנחנו צריכים קודם כל לשמוע. האם אכן ישנם דברים שאתה נחשפת אליהם במהלך השנים?". בן-צור וחדד טוענים, כי מכאן ניתן ללמוד שהחוקרים אספו מידע בלא לקבל את אישורו מראש של מנדלבליט.

בחקירתו העיר ארד, כי ניצב יואב סגלוביץ ביקש ממנו למסור עדות, אך הוא סירב משום שחשש מהדלפות. בן-צור וחדד מציינים, כי סגלוביץ סיים בשנת 2013 את תפקידו כראש אגף החקירות, ולכן יש בדבריו של ארד אינדיקציה ראשונה מסוגה לקיומה של חקירה לכל המאוחר באותה שנה - שעליה לא נודע דבר עד היום. הם מבקשים מבית המשפט להורות לפרקליטות למסור מתי נתן מנדלבליט אישור לנהל חקירה נגד נתניהו, מה אישר לחקור ומה היו הפעולות שבוצעו; ומידע על הבדיקה שלכאורה התקיימה בשנת 2013.

פרקליטיהם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, טוענים במקביל, כי הפרקליטות מודה למעשה שאינה מתכוונת להוכיח שבני הזוג נתנו לנתניהו שוחד בדמות סיקור אוהד באתר וואלה, אלא "היענות חריגה" לבקשותיהם שלו ושל בני משפחתו. בדרך זו, הם אומרים, מנסה הפרקליטות להיפטר מן האחריות להוכיח את הרכיבים העובדתיים של הסיקור האוהד. לטענת חן ורוזן-עוזר, טענת השוחד המקורית הייתה חסרת תקדים ומבוססת על קונספציה משפטית שגויה; ואילו זו הנוכחית - כאילו היענות חריגה שלא הניבה סיקור אוהד מהווה שוחד תמורת פעולות שלטוניות גם אם אין בהן הטבות - היא דמיונית.

עוד טוענים חן ורוזן-עוזר, כי תשובתה של הפרקליטות לבקשתם לקבל חומרי חקירה, מלמדת על ניתוק מן המציאות. כך למשל, לגישתם, איומם של החוקרים על ניר חפץ בקריסת התא המשפחתי שלו, מוסברים לא על-רקע יחסיו עם המקורבת, אלא כאילו הדבר ייגרם בשל שמירתו על זכות השתיקה. ואילו התערבותו של החוקר בייצוגו של חפץ אז בידי עו"ד ירון קוסטליץ, מהווה לשיטתם לא רק מהלך בלתי חוקי בפני עצמו, אלא גם חלק ממסכת לחצים פסולה המביאה לפגם יסודי בעדויותיהם של חפץ ועדים אחרים.