סניגוריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקשים (יום א', 27.12.20) מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את כתב האישום נגדו, בטענה שלא ניתנו כדין אישורים של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפתוח בחקירות נגד נתניהו בפרשות 1000, 2000 ו-4000.

עוה"ד בועז בן-צור ועמית חדד מסתמכים על תשובת הפרקליטות לבקשתם לקבל את אישוריו של מנדלבליט, אשר הוגשה בשבוע שעבר. לטענתם, התשובה מלמדת שאין שום מסמך כתוב בו מאשר מנדלבליט לפתוח בחקירות - כפי שדורש חוק יסוד הממשלה - ושפעולות חקירה רבות ומשמעותיות, בשלושת התיקים, נעשו זמן רב לפני המועדים בהם לדברי הפרקליטות ניתנו האישורים.

"אישור נטען של היועץ המשפטי לממשלה ניתן, אם ניתן, כשנה לאחר שהחלו להתבצע פעולות חקירה מהותיות בעניינו של המבקש [נתניהו] - ובכלל זה חקירת עדים מסביבתו הקרובה ביותר של המבקש, ניסיון לגייס עדי מדינה, הוצאת צווי חיפוש וחדירה (לרבות צווי חדירה שנועדו לאפשר האזנה לשיחות שקיים המבקש עצמו, בעודו מכהן כראש ממשלת ישראל), פעולות חיפוש וחדירה ללא צו מתאים ועוד", נאמר בבקשה.

הפרקליטות אמרה בתשובתה, כי אישורו של מנדלבליט לא חייב היה להינתן בכתב. על כך אומרים הסניגורים, כי אומנם אין דרישה כזאת בחוק יסוד הממשלה, אך היא מתבקשת לנוכח כללי המינהל הרגילים. "על החלטת מינהל - קל וחומר החלטה דרמטית כגון פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה - להיות מתועדת" ומנומקת, הם טוענים בהסתמך על פסקי דין של בית המשפט העליון. כאשר אין אישור כתוב ומנומק, לא ניתן להתווכח "עם אישורי יועץ נטענים שנכתבו בדיו סתרים על דף בלתי קיים, ואין העין יכולה לשזוף אותם".

על-פי הבקשה, אישורו של מנדלבליט לפתוח בחקירה בתיק 4000 ניתן לכל המוקדם ב-1.2.18 - אך פעולות חקירה נמרצות בוצעו כבר מאוקטובר 2017. ביניהן: חקירתם של שאול אלוביץ, אור אלוביץ ואלי קמיר; חדירה לתא הדוא"ל של שאול אלוביץ ללא צו חיפוש; איסוף פרסומים באתר וואלה על בני הזוג נתניהו; חדירה לטלפון של שלמה פילבר; חקירתו של ניר חפץ; חקירתו של אילן ישועה וחיפושים בטלפון ובדוא"ל שלו. לטענת ההגנה, 250 ראיות בתיק זה נאספו לפני קבלת אישורו של מנדלבליט לפתוח בחקירה.

לגבי תיקים 1000 ו-2000 נאמר כי האישורים ניתנו (בהתאמה) בדצמבר 2016 ובינואר 2017. במקרים אלו, טוענים בן-צור וחדד, בוצעו פעולות חקירה מהותיות במשך עשרה חודשים לפני כן. ביניהן: חדירה לטלפון ולמחשב של ארי הרו; חקירתו של הרו וניסיון לגייסו כעד מדינה; חקירתם של בן כספית וגיל חפץ; חקירתו של רון לאודר; חקירתם של מי שעבדו אצל ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר; חקירתו של מילצ'ן; חקירתו של עוזי ארד.

בבקשה נטען: "פועל יוצא של הדברים הוא, כי חלק ניכר ומרכזי מחקירתו של ראש הממשלה נעשה בחוסר סמכות, וכי תוצרי החקירה והראיות שנאספו בשלב הזה - התקבלו והושגו שלא כדין. בנסיבות העניין, נוכח חומרת הדברים והפרה בוטה של הוראות חוק יסוד הממשלה, דין כתב האישום - לבטלות. כל קביעה אחרת תרוקן מתוכן את דרישתו הברורה של המחוקק, המעוגנת בחוק יסוד, לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה כנגד ראש הממשלה".

בן-צור וחדד ממשיכים: "המועד המכונן הרלוונטי על-פי דרישת חוק היסוד הוא אחד: מועד הפתיחה בחקירה. משעה שהחקירה נפתחה ללא אישור - נפל הפגם, והפגיעה נעשתה. תכליתה של דרישת קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה טרם פתיחת החקירה היא להבטיח פיקוח של הגורם הבכיר ביותר בקרב רשויות האכיפה. תכלית זו הוחמצה, ובמפגיע, במקרה זה. הנזק המשטרי-חוקתי שאירע בשל כך הוא בלתי הפיך. אי-קיום הוראה יסודית זו, שהיא נורמה חוקתית, פוגם בהכרח בכל מה שנצמח מאותו הליך שזוהם למן תחילתו. הליך זה, אשר הוליד את כתב האישום נושא הליך זה, הוא הליך נפל - וככזה, כתב האישום שהוגש בעקבותיו לא יוכל לסכון".

ההגנה מבקשת מן השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם לקיים דיון דחוף בבקשה עוד לפני המועד להגשת התשובה לכתב האישום. השופטים הורו לנאשמים להשיב בכתב עד 8.1.21 וקבעו דיון מענה פורמלי בנוכחותם ב-13.1.21. פרידמן-פלדמן אובחנה בשבוע שעבר כחולה בקורונה ואמורה להיות בבידוד לפחות עד סוף השבוע הקרוב. הפרקליטות אמורה להגיש עד 30.12.20 את כתב האישום המתוקן בתיק 4000, על-פי החלטת בית המשפט מלפני שבועיים.