"שמירה על טוהר הבחירות, תוך הגנה עיקשת על חופש הביטוי, נמצאת בראש סדר העדיפות של פייסבוק. נושא השקיפות היה מאז ומתמיד ערך מרכזי עבורנו - אנחנו מאמינים שזה תפקידן של ממשלות לייצר את המסגרת הרגולטורית, ואנחנו מבינים שזו החוזקה שלנו לספק כלים שיאפשרו הגברה של השקיפות". כך אמר מרקוס רייניש, סגן נשיא מדיניות ציבורית של פייסבוק באירופה, המזרח התיכון ואפריקה בדיון שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה. רייניש אמר את הדברים בדיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה על תעמולת בחירות במרחב הדיגיטלי.

״בישראל רווחת תפיסה מאוד מוטעית, שלפיה אנחנו התנגדנו למה שנקרא בזמנו 'חוק הפייסבוק' ועסק בתנאים לדרישת הסרת תכנים במסגרת חוק האינטרנט. אם לומר את האמת, פחות התחברנו לכינוי 'חוק הפייסבוק', אבל המסגרת הכללית, שלפיה בתי המשפט ינחו את פייסבוק כיצד לנהוג ובכך יהפכו את תהליך קבלת ההחלטות לתהליך מונחה יותר, הייתה טובה ולכן תמכנו בה", הוסיף רייניש.

הוא התייחס להחלטה לחסום את החשבון של הנשיא היוצא דונלד טראמפ וציין כי
"ההחלטה להשהות את החשבון של טראמפ לא נידונה לפני כן עם הבית הלבן, זו החלטה שהינו צריכים לקבל ופעלנו לפי המדיניות שלנו, שזהה לגבי כל משתמש".

"אנחנו מתייחסים לכל אחד באותו אופן ואוכפים באותה צורה בין אם זה נשיא, ראש ממשלה או כל אחד אחר. מנקודת מבט של פלטפורמה, אני חושב שצריכה להיות שקיפות רגולטורית והגדרות ברורות עבורנו לפעול לפיהן: איך מוגדרת מפלגה? מיהו מועמד פוליטי? מה כלול בתוך השקיפות של התוכן? האם מדובר רק בתוכן שמפרסמים פוליטיקאים או גם בתוכן שקשור לסוגיות פוליטיות?" - הבהיר.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה: "היו שאמרו שחסימתו של טראמפ מהרשתות החברתיות היא צעד שמשמעותו לנעול את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו. אנחנו כלל לא בנינו אורווה, אין לנו אורווה כדי להסדיר את העולם הזה של תעמולה דיגיטלית. התפר בין פרטיות לבחירות לא מטופל מספיק בישראל, אפילו בהקשר של הצ'ט-בוט של נתניהו, שאוסף מידע. למעשה, צריך להסדיר את התפר שבין פרטיות לתעמולת בחירות; לטפל בעולם של שקיפות, ולא רק בשאלה מי עומד מאחורי מסר תעמולה אלא האם בכלל מדובר במסר תעמולה; ולהסמיך את יו"ר ועדת הבחירות לתת צווי מניעה על עבירות שכיום לא מנויות בחקיקת הבחירות. בבואנו לאסדר תעמולה בדיגיטל, עלינו להבין את האקו סיסטם - איך הוא עובד, מה הכלכלה שלו ואיך הוא מאוסדר. ראוי שיו"ר ועדת הבחירות הוא שיקבל את ההחלטות. לתוך הוואקום הזה, בהיעדר אורווה שאנחנו בונים, יבנו אותה הרשתות החברתיות".

עו"ד דין ליבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית: "אנחנו נמצאים בעולם שנשלט על-ידי חוק שחוקק ב-1959. נוכח העובדה שהכנסת טרם השלימה דיון מעמיק בהמלצות ועדת ביניש, נוצר מצב שיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית נדרשים לפרש את החוק בהתאם למציאות המשתנה, ומתמודדים בכלים שיש להם עם העתירות שמובאות לפניהם. אנו מקווים שהכנסת תאזן בין הזכויות האלה ותקבע מסגרת נורמטיבית, בין אם לפי המלצות ועדת ביניש ובין אם לפי המלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגשו לה".

עו"ד אבי הלוי, יועמ"ש הליכוד אמר בדיון: "חשוב להגן מפני פגיעה באוטונומיה של הבוחרים, הנדוס התודעה שלהם ובחופש שלהם לכלכל את מעשיהם ולהחליט מה עמדתם הפוליטית ואיך הם מצביעים. הסכנה לאוטונומיה של הפרט ולתודעה שלו היא כלל לא בתקופת הבחירות. בתקופת הבחירות, הבוחרים יודעים שכולם מנסים להנדס את התודעה שלהם, לגנוב את הדעת ולנסות להשפיע עליהם. הם ערניים וזהירים. הסכנה האמיתית קיימת בין בחירות לבחירות, אז התקשורת המסורתית הרבה יותר מסוכנת לתודעת האזרחים, שכלל לא יודעים שמהנדסים אותם".

עו"ד איל זנדברג, משרד המשפטים: "אחרי מספיק שנים אנחנו מבינים שיש כאן כשל, החתול מתבקש לשמור על השמנת. השאלה היא האם ההתמקדות בבחירות היא הדבר הנכון. גם בחיי היומיום יש תופעות בעייתיות באופן בו אנחנו, האזרחים, מתייחסים זה לזה בעידוד והעלמת עין של הפלטפורמות. אולי בזה צריך לטפל קודם, ואז לא נתפלא ממה שקורה בתקופת בחירות, שזה בעצם חברה על סטרואידים".

עו"ד יורם הכהן, איגוד האינטרנט הישראלי: "יש כאן מעצור חקיקתי בדמות חוק הגנת הפרטיות. המערכת של משרד המשפטים לא דחפה את קידום החוק הזה מספיק כדי שיעדכן עצמו למאה ה-21. בהקשר של חקיקת הבחירות, ברור שיש פוליטיקאים מסוימים שעוצרים את החקיקה. אולי אם הרשתות החברתיות יגידו שאם אין חוק בחירות עדכני, הן לא יאפשרו פעילות פוליטית בפלטפורמה שלהן בזמן בחירות - זה מה שידחוף פוליטיקאים לייצר את החוק הזה".