18 תביעות משפטיות ונזיקיות כלפי המדינה שהוגשו בידי בני משפחותיהם של ילדי תימן והבלקן, עשרות שנים אחרי הפרשה, תובא לישיבת הממשלה הקרובה (יום ב', 22.2.21) הצעה להחלטה לקידום מהלך להסדר כולל לתשלום כספי מחוץ לכותלי בית המשפט, לפנים משורת הדין, מתוך הכרה בפרשה הכאובה. לטובת העניין יוקצה תקציב מיוחד בסך 162 מיליון שקל.
בהתאם למתווה שגובש, קבוצת הזכאים לתשלום תוגבל אך ורק למשפחות שנסיבות מותם או העלמותם של ילדיהן נדונו לפני אחת משלוש ועדות החקירה שבחנו את פרשת ילדי תימן לאורך השנים. הגבלת קבוצת הזכאים אך ורק למשפחות אלה נעוצה בקיומם של מסמכים שונים בתיקי הוועדות, שיש בהם כדי לבסס את הטענה העובדתית בדבר מותו או העלמותו של הילד. זאת בשונה ממשפחות שלא פנו לאורך השנים לאף אחת מן הוועדות, וכיום - בחלוף כ-70 שנה - לא ניתן להתחקות אחר מהימות טענותיהן.
כל משפחה תהא זכאית לסכום כסף חד-פעמי, בתמורה להתחייבותה לחתום על כתב ויתור וסילוק מכל תביעה כספית בעניין זה. אופן התשלום יחולק באופן הבא:
- אם מסקנת הוועדה האחרונה הייתה שהילד מת ודבר מותו לא נמסר למשפחה בזמן אמת ובכלל זה נסיבות פטירתו, או שהילד מת ומקום קבורתו לא אותר או אותר באיחור ניכר - המשפחה תקבל 150 אלף שקל.
- אם מסקנת הוועדה האחרונה הייתה שלא נודע מה עלה בגורלו של הילד - המשפחה תקבל 200 אלף שקל.
הסכום יחולק בין ההורים והאחים, כאשר ההורים ייחשבו כשני בני משפחה. הורה יקבל כפליים מאח. הגשת הבקשות תוגבל לפרק זמן בן חצי שנה, שלאחריו לא ניתן יהיה להאריך את המועד אלא באישור ועדת היגוי שתוקם בידי שר האוצר.
בהצעה להחלטה, המוגשת בידי ראש הממשלה
בנימין נתניהו, שר המשפטים
בני גנץ ושר האוצר ישראל כ"ץ, נכתב כי "אין בכוחו של מתווה כספי באשר הוא להביא מזור לסבל שנגרם למשפחות. עם זאת, מדינת ישראל מקווה שיהיה בו כדי לסייע להליך השיקום והאיחוי של הפצע החברתי אשר פרשה זו יצרה בחברה הישראלית".