שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, סבור (יום ד', 24.2.21), כי יש לעצור עד תום ההליכים מי שמואשם בגניבה חקלאית משום שבעבירות אלו קיימת סכנה מובנית לשלום הציבור. עמית אומר זאת על-רקע הפיכת הגניבות החקלאיות למכת מדינה והתחכום הגובר שלהן, ועל-רקע החקיקה בתחום בשנים האחרונות.

עמית מזכיר את "חוק דרומי" משנת 2008, המעניק חסינות למי שהגן בצורה סבירה על ביתו או על משקו החקלאי; החמרת הענישה על גניבה חקלאית לארבע שנות מאסר; והחמרת הענישה על-כניסה לשטח חקלאי לשישה חודשי מאסר. בית המשפט העליון הביע תמיכה הן בהחמרת הענישה והן במעצריהם של הנאשמים בעבירות כאלו. על בסיס כל אלו, אומר עמית:

"כשלעצמי, אני סבור כי יש לשנות את נקודת המוצא לגבי מי שנתפס כשהוא מבצע גניבה חקלאית, זאת, לא מחמת העובדה שגניבות חקלאיות הפכו למכת מדינה - שהרי מכת מדינה אינה עילת מעצר כשלעצמה - אלא בשל המסוכנות האינהרנטית הטבועה בעבירות אלה. התפיסה כי מדובר בעבירת רכוש גרידא אינה במקומה. במקרים רבים הגניבה החקלאית כרוכה גם בהתפרצות למבנה או לשטח סגור ונעשית בצוותא על-ידי מספר פורצים. אך גם כאשר הפשיעה החקלאית נעשית בשטח פתוח (כמו גניבת מרעה או יבולים או ציוד חקלאי), הרי שהפשיעה החקלאית נעשית מתוחכמת יותר ויותר.

"יש בפשיעה החקלאית מסוכנות אינהרנטית בשל הפוטנציאל להתפתחות אלימה במפגש אפשרי בין החקלאי המבקש להגן על פרי עמלו לבין הפורץ באישון לילה. מי שמגיע בלילה רעול פנים, מי שמגיע בלילה עם אחר או אחרים, מי שאינו חושש להימלט מהמשטרה - כל אלה, ביחד ולחוד, הם אינדיקציות למסוכנות הטבועה בעבירה של גניבה והתפרצות בכלל, ועבירה של גניבה והתפרצות למטרת גניבה חקלאית בפרט.

"...כל העוסק במלאכת המעצרים יודע כי כל החלטת מעצר היא בבחינת 'תפירה ידנית' על-פי המעשה והעושה, וכל מקרה ונסיבותיו וכל נאשם ונסיבותיו. לא אמרנו דברים שאמרנו אלא כדי להסב תשומת לב הערכאות הדיוניות כי כאשר בפשיעה חקלאית עסקינן, היד על הדק השחרור אינה צריכה להיות קלה".

עמית דחה על הסף את בקשתו של סלאמה אבו-סבילה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעוצרו עד תום ההליכים. אבו-סבילה מואשם בהתפרצות לחוות עופות במטרה לגנוב ממנה ובריחה מן המשטרה. "על-פי כתב האישום, העופות שנגנבו נדחסו באכזריות לרכב, חלקם נפלו אל מותם תוך כדי נסיעה, ולאחר שהרכב שבו נסעו הגנבים נתפס על-ידי המשטרה, אותרו בו 330 עופות כאשר כ-150 מהם ללא רוח חיים", מציין עמית. הוא קבע, כי אין הצדקה לדיון בגלגול שלישי במעצרו של אבו-סבילה, אם כי ציין שזוהי הזדמנות נדירה לבית המשפט העליון להביע את עמדתו בנושא הגניבות החקלאיות. את אבו-סבילה ייצגה עו"ד אסתר בר-ציון.