רשת המרכולים אושר עד הייתה מעורבת בפגיעה בזכויותיו של עובד ניקיון, נתין אריתריאה השוהה בישראל כמבקש מקלט. היא גם ניסתה לשכנע את בית הדין לעבודה להגיע למסקנה, אשר תאפשר לה להמשיך ולעצום את עיניה לנוכח הפגיעה בזכויותיהם של עובדים דומים. כך קובעת שופטת בית הדין בירושלים, רחל בר"ג-הירשברג.
גבריב מאנה מולוברהן הועסק בשנים 2018-2016 כעובד ניקיון בסניף אושר עד בשכונת תלפיות שבירושלים, במסגרת חוזה שחתמה מרב מזון (בעלת הרשת) עם חברת כוח האדם "אחד מעל כולם". בית הדין קבע, כי מעסיקתו של מולוברהן הייתה "אחד מעל כולם", אשר בין היתר שילמה את שכרו בתלושים פיקטיביים, אך הטיל גם על אושר עד (שניסתה להוכיח שהתלושים היו אותנטיים) אחריות חלקית לפגיעה בזכויותיו.
אחת המחלוקות המרכזיות בתיק הייתה האם על העסקתו של מולוברהן חל צו ההרחבה לענף הניקיון, המחייב את המעסיק להפריש לתנאים סוציאליים עבור העובדים. שתי החברות טענו בלהט, כלשונה של בר"ג-הירשברג, שהתשובה שלילית - אך היא קובעת שהתשובה חיובית. בנושא זה היא אומרת:
"מכאן ברור 'הלהט' של 'אחד מעל כולם' בטיעוניה לפנינו מראשית ההליך ועד סיומו לטעון, כי עיקר עיסוקה אינו בניקיון אלא באספקת כוח אדם. כמו גם הצטרפותה של מרב מזון לטענות אלה במידה רבה במלוא המרץ. שכן אם יישמעו, לא רק שלא תחוב 'אחד מעל כולם' בחובות מכוח צו הניקיון, שבנסיבות העניין 'מיטיב' מצו ההרחבה בענף כוח האדם. אלא שתוכל להמשיך ולהתקשר בחוזי ניקיון ממין זה שהונח לפנינו.
"מרב מזון מצידה תוכל גם היא להתקשר בחוזים שכאלה ולעצום עיניה מראות את הנעשה בחצריה, וספק אם תיבדק כלל חבותה מכוח החוק להגברת האכיפה. אלא שדעתנו היא שלא לכך כיוון המחוקק. ובפרט מקום בו לא קוימו גם הוראות צו ההרחבה בענף אספקת שירותי כוח אדם, והתובע לא נקלט לעבודה אצל מרב מזון לאחר תשעה חודשי עבודה".
בר"ג-הירשברג חייבה את "אחד מעל כולם" לשלם למולוברהן 50,000 שקל והוצאות בסך 13,500 שקל, ואת שתי החברות יחדיו - 27,000 שקל; אושר עד חויבה גם בהוצאות בסך 5,000 שקל. נציגי הציבור יעקב מלול ו
רמי לוי הסכימו עם בר"ג-הירשברג. את מולוברהן ייצג עו"ד דוד בר-חוה, את "אחד מעל כולם" ייצגו עוה"ד אשר אביטן ויהונתן וסרטייל, ואת אושר עד - עו"ד רן גל.
