קשר נוסף בין ישראל ביתנו ליזרוס נמצא בהעסקתו של זאב בן-אריה, שגריר ישראל בבלארוס לשעבר. בן-אריה עמד במרכז כתב האישום נגד ליברמן, כאשר נטען שליברמן השתמש בו כדי לשבש חקירה נגדו; ליברמן זוכה. בשיחת טלפון בין קוגן לגודובסקי בספטמבר 2014 אמר קוגן, כי בן-אריה הועסק ביזרוס "כי המנהל ביקש". קוגן העיד, כי בן אריה הועסק ביזרוס שלושה-ארבעה חודשים לאחר שהופנה בידי ליברמן. לדבריו, בן-אריה כתב יפה והיה בעל ידע רב, אך לא עמד בקצב העבודה באתר ולכן העסקתו הסתיימה כעבור זמן קצר. גולדנשטיין טען שהוא פנה לבן-אריה מיוזמתו ושליברמן לא היה מעורב בהעסקתו; לוי נוטה לקבל את גרסתו של קוגן.

לוי כותב: "מחומר הראיות עולה שבין יזרוס לישראל ביתנו נקשרו קשרים עסקיים וכספיים שהתבטאו בהעסקה ישירה של המפלגה את יזרוס; בסיוע גורמים מטעם המפלגה ליזרוס באיתור מקורות הכנסה; ובפניות גולדנשטיין לנאשמת [קירשנאום] בבקשות לסיוע כלכלי ליזרוס". גזברית ישראל ביתנו העידה שהמפלגה קיימה עם יזרוס קשרים עסקיים "שנים רבות". המפלגה נהגה לרכוש שטחי פרסום ביזרוס בתקופות שקדמו לבחירות לכנסת ולבחירות לרשויות המקומיות. לדוגמה, בשלושת החודשים שקדמו לבחירות לכנסת ה-19 רכשה ישראל ביתנו שירותי פרסום מיזרוס ב-90,000 שקל. משך תקופה מסוימת, החל משנת 2008, רכשה המפלגה מיזרוס שירותי ייעוץ תקשורת במגוון תחומים.

אורן דרורי, שהיה ראש מנהל שיווק במשרד התיירות בתקופתו של השר סטס מיסז'ניקוב, העיד, כי ראש מטהו של מיסז'ניקוב, רועי וולר, היה מבקש חדשים לבקרים לבצע קידום אינטרנטי באמצעות יזרוס. דרורי הבהיר בעדותו, כי מצא בעייתיות בפניות האלה מאחר שהפנייה הייתה להעסקת גורם ספציפי, להבדיל מהעלאת הצורך הענייני והותרת ההתקשרות עם הגורם המתאים לדרג המקצועי, שיפעל בהתאם לכללי המינהל התקין.

קשר נוסף היה דרך סגן שר החוץ לשעבר, דני איילון, גם הוא איש ישראל ביתנו. במחצית השנייה של שנת 2011, בעת כהונתו של איילון כסגן שר החוץ, פנה אליו גודובסקי וביקש ממנו להיפגש עם בעלי יזרוס לצורך שיתוף פעולה עם האתר. מאחר שהפגישה התמהמהה בגלל לוח הזמנים העמוס של איילון התקשר אליו גודובסקי בטלפון, כמה פעמים, כדי לזרז את קיומה. לבסוף נפגש איילון עם פלקוב, וזה הציג לפניו את יזרוס ואת חשיבותו במגזר הרוסי וטען שחשוב לאיילון לעבוד עם האתר בשביל להיחשף בציבור הרוסי. פלקוב אף ציין, כי חברי כנסת אחרים, לדוגמה אלכס מילר מישראל ביתנו, משתמשים בשירותי יזרוס.

לאחר הפגישה עם פלקוב הנחה איילון את ראש המטה שלו, קלרינה שפיץ, להמשיך ולעמוד בקשר עם נציגי האתר. שפיץ דיווחה לאיילון שהיא עמדה בקשר עם גולדנשטיין, והוא העביר לה הצעת מחיר: תמורת 15,000 שקל יתורגמו סרטוני הסברה של איילון לשפה הרוסית ויתפרסמו באתר ראיונות עימו ובאנרים. לפי הצעתו של גולדנשטיין, הסכום היה אמור לצאת מתקציב הקשר לבוחר של איילון. איילון הודיע לשפיץ שההצעה אינה מקובלת עליו והנחה אותה לברר יותר על האתר. כעבור יום-יומיים קיבל איילון שיחת טלפון מליברמן, אשר שאל בזעם מדוע שפיץ מבררת על יזרוס ודרש להפסיק מיד את הבירורים. איילון סיפר על השיחה לשפיץ והנחה אותה להמשיך לפעול ללא פחד. שפיץ הודיעה לגולדנשטיין שאיילון מוכן לשלם 5,000 שקל בלבד, אך המגעים לא הבשילו.

לאורך שנות קיומו היה יזרוס נתון בקשיים פיננסיים וגולדנשטיין ביקש שוב ושוב את סיועה של קירשנבאום; הפניות מלמדות על התלות של האתר בישראל ביתנו, מציין לוי. "הפוטנציאל להתנגשות אינטרסים ולמניעים זרים שעלול לצמוח בקונסטלציה זו זועק לעין. זה המקום להדגיש שנית כי למי מהצדדים לא יוחסה עבירה כלשהי בגין ההתקשרויות בין יזרוס ובין ישראל ביתנו. על כן אין זה המקום להרחיב את הדיון במשמעויות האתיות והמשפטיות של הקשרים המתוארים, מעבר לרקע הנחוץ לצורך הדיון בעבירות המיוחסות לנאשמת בכתב האישום".

עוד אומר לוי, כי "בחינה מעמיקה של מקורות ההכנסה של יזרוס מגלה שלצד העסקה ישירה - של יזרוס ושל בעלי תפקידים באתר - במפלגה, לגורמים בישראל ביתנו הייתה מעורבות גם בהתקשרויות בין יזרוס ובין צדדים שלישיים". 75% ממקורות ההכנסה המרכזיים של האתר הגיעו מקשרים שיצרו עבורו קירשנבאום וגודובסקי – רובם מתוך כספי השוחד שקיבלה קירשנבאום מהחברה לפיתוח השומרון, מועצה איזורית מגילות ועמותת איילים. מקור הכנסה חשוב נוסף היה הפורום העולמי של יהודים דוברי רוסית, אף הוא גורם הקשור למפלגה, אשר שילם לאתר 1.2 מיליון שקל בשנים 2014-2012.

יזרוס קיבל מעמותת איילים מיליון שקל, בלא שביצע בתמורה עבודה כלשהי. הכסף היה חלק מהשוחד שקיבלה קירשנבאום מתוך הכספים הקואליציוניים (דהיינו, תקציב המדינה) שהעבירה לעמותה. "התקשרות איילים עם יזרוס היא דוגמה לבעייתיות הטבועה במערכת היחסים בין ישראל ביתנו ובין יזרוס, שהתאפיינה בתלות הדדית עמוקה. הקשיים המובנים במערכת יחסים בעייתית זו, הממומנת ברובה מכספי הציבור, מודגמים באופן דרמטי בתוצאה האבסורדית והמקוממת שאיילים שילמה ליזרוס 45,000 שקל מדי חודש, משך שנה שלמה, בלי שיזרוס עשה עבודה כלשהי", אומר לוי.

"ככל הנראה, ולמרבה הצער, מצב מופרך זה אפשרי רק מקום שמדובר בכספי הציבור. היעלה על הדעת שגורם פרטי כלשהו היה משלם סכום כזה לאורך שנה בלא כל תמורה שהיא? התשובה השלילית מתבקשת מאליה. הצורך של כל אחד מהצדדים המעורבים לרתום את הכסף הציבורי לקידום האינטרסים החשובים בעיניו, והזילות המקוממת בכספי הציבור, מחייבים החלה ואכיפה קפדניות של כללים למניעת מצבים אלה". מועצת מגילות העבירה לאתר 240,000 שקל, והחברה לפיתוח השומרון – 156,000 שקל.