שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה על הסף (יום א', 18.4.21) עתירה שביקשה לשלול מראש הממשלה, בנימין נתניהו, את המנדט להקים ממשלה חדשה. העתירה הוגשה בידי 80 אזרחים, חלקם בכירים בתחומי האקדמיה והכלכלה, המנהלים מזה שנתיים מאבק משפטי נגד נתניהו.

העותרים טענו הן נגד החלטתו של הנשיא ראובן ריבלין להעניק את המנדט לנתניהו, והן נגד הסכמתו של האחרון לקבל את המשימה - בשל כתב האישום נגדו. מינץ אומר כי העתירה לא ביססה כל עילה להתערבותו של בג"ץ בשיקול דעתו של מי שמוטל עליו תפקיד ציבורי. אומנם החוק אינו קובע מהם שיקוליו של הנשיא, אף העובדה שהוא מטיל את המנדט לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות מלמדת, שבראשם עומד הסיכוי להרכיב ממשלה, והעותרים לא הציגו כל פגם שנפל בהחלטתו של ריבלין.

"לא למותר להזכיר כי לנשיא המדינה מעמד ייחודי כאשר גלומה במוסד הנשיאות סמליות מיוחדת, וכך גם נתונה לנשיא חסינות מוחלטת והיקף הביקורת השיפוטית על הכרעותיו הינו מצומצם ביותר", מציין מינץ. "בראי המתואר, כמו גם נוכח פסיקת בית משפט זה, על פיה תקופת בחירות (במובן הרחב) היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית אשר ראוי כי בית משפט ינהג לגביה באיפוק ובריסון, אין העתירה מגלה עילה להתערבות".

מינץ גם דוחה את נסיונם של העותרים לתקוף בפועל את החלטתו של ריבלין בנימוק שעליו לקבוע שנתניהו אינו כשיר, בצטטו את החלטת בג"ץ כאשר דחה (בהרכב של 11 שופטים) עתירות קודמות נגד הטלת המנדט על נתניהו: "עמדה זו של העותרים לא ניתן לקבל: היא אינה תואמת את אופיו של מוסד הנשיאות (שהוא ממלכתי וא-פוליטי במהותו); היא אינה מתיישבת עם תפקידו של נשיא המדינה בהליך הרכבת הממשלה (המתמקד באיתור חבר הכנסת שהוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכבת ממשלה); היא אינה עולה בקנה אחד עם המידע על פיו נדרש נשיא המדינה לגבש את הכרעתו (עמדות הסיעות השונות ביחס למועמד עליו הן ממליצות לשמש כראש הממשלה); היא אינה מתיישבת עם הליך הבחירות הדמוקרטי אשר סמכות הנשיא מהווה חלק אינטגרלי ממנו (במסגרתו נבחרו חברי הכנסת ה-21, ובכללם מר בנימין נתניהו); ובקיצור - היא בגדר עירוב מין בשאינו מינו".

העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים ג'ורג' קרא ויוסף אלרון הסכימו עם מינץ. את העותרים ייצגה עו"ד דפנה הולץ-לכנר.