|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סריקה תלת-ממדית הממחישה את חדירת כלי הדם אל תוך העצם המושתלת בתוך מתלה הרקמה שנוצר [צילום: דוברות הטכניון]
|
|
|
|
הצלחה בשיקום עצם באמצעות רקמה מהונדסת
|
טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת לגדל במעבדה רקמת עצם המרושתת בכלי דם ● הישג שתל מהונדס זה מאיץ את היקלטות הרקמה המהונדסת באיבר הפגוע
|
חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון מציגים הצלחה ביצירת רקמת עצם המכילה רשת כלי דם. בניסוי בחולדות נקלט שתל הרקמה בהצלחה בעצם הפגועה. את המחקר, המתפרסם בכתב העת Advanced Functional Materials, הובילו הפרופסור שולמית לבנברג והד"ר עידן רדנסקי. פגיעות שונות בגופנו נרפאות באופן טבעי - שריטות מתאחות, פצעים נסגרים ואפילו נזקים פנימיים משתקמים לעתים ללא עזרה חיצונית; אולם במקרים רבים, למשל במקרה של טראומה או הסרת רקמה סרטנית, הפגיעה חמורה מכדי שהגוף יוכל לגבור עליה ללא התערבות רפואית. אחת הדרכים לשקם רקמה פגועה היא השתלה ממקור עצמי (autograft) - השתלת רקמה שנלקחה מאיבר פחות חיוני בגופו של המטופל. לדוגמה, במקרה של אובדן רקמה משמעותי בפה ובלסת אפשר כיום לקצור מהרגל רקמה משולבת (עצם ורקמה רכה) ולהשתיל אותה מחדש במקום הפגוע. להשתלה ממקור עצמי יש יתרון מסוים - הגוף אינו דוחה את השתל כפי שהוא עושה במקרה של תרומה מאדם זר - אך גם ישנם חסרונות רבים להליך זה ובראשם הפגיעה באיבר שממנו נקצרת הרקמה. לכן מתנהל כבר שנים רבות מרוץ מדעי אחר פתרונות אלטרנטיביים, ואחד העיקריים שבהם הוא יצירה של מתלה (שתל) מהונדס במעבדה.
|
|
|
פרופ' שולמית לבנברג [צילום: דוברות הטכניון]
|
|
קל לדבר - קשה לעשות. כדי שהמתלה יהיה יעיל אין זה מספיק שיהיה מדויק מבחינת צורתו ותכונותיו המכניות; הוא צריך להשתלב באיבר המטרה גם מבחינה ביולוגית ולהפוך לחלק ממנו - רקמה חיה אחת. כאן נכנסים לתמונה ניסיונה רב השנים של פרופ' לבנברג בהנדסת רקמות וההיכרות של ד"ר רדנסקי עם כירורגיית הפה והלסת - ידע שרכש בלימודי הדוקטורט ברפואת שיניים. לבנברג נכנסה לעולם הנדסת הרקמות בתקופת הפוסט-דוקטורט שלה ב-MIT, שם פיתחה עם פרופ' רוברט לנגר את השריר המהונדס הראשון שהכיל כלי דם. מאז היא חוקרת ומפתחת טכנולוגיות חדשות ליצירת רקמות תלת-ממדיות להשתלה שייקלטו באופן מהיר ואפקטיבי באיבר היעד. בשנים האחרונות היא רשמה שורה של הישגים מדעיים ובהם שיפור יצירת כלי הדם ברקמה המהונדסת - שיפור המאיץ את היקלטות הרקמה בגוף - ושיקום חוט שדרה פגוע באמצעות רקמה מהונדסת. בנוסף היא פתחה את המרכז לביו-הדפסה בטכניון, הרותם את ההדפסה התלת-ממדית לטובת יצירת רקמות להשתלה.
|
|
ד"ר עידן רדנסקי [צילום: דוברות הטכניון]
|
|
|
רדנסקי מוביל בחמש השנים האחרונות כיוון חדש יחסית במעבדת לבנברג - גידול (במעבדה) של רקמה משולבת המכילה שריר ועצם ולא פחות חשוב - את מערכת כלי הדם החיונית להיקלטותה העתידית של העצם המהונדסת בגוף. יצירת כלי דם ברקמה מהונדסת היא אתגר קשה ממילא, אך היא קשה שבעתיים ברקמת עצם בשל צפיפותה וקשיחותה. הפתרון שפיתחו חוקרי הטכניון מבוסס על צימוד בין העצם לרקמה רכה השולחת לתוך העצם את כלי הדם. כדי לבחון את ישימות הטכנולוגיה בהיבט הקליני הושתלה העצם עם כלי הדם בגופה של חיית המודל ואכן, כלי הדם של העצם המושתלת התאחו עם כלי הדם של האיבר הפגוע, המתלה הוטמע ברקמת היעד ותוך שבועות ספורים הושגה החלמה מלאה. "המחקר של עידן מבטא את השילוב הייחודי שהפקולטה מקדמת - שילוב בין הנדסה ורפואה", אומרת פרופ' לבנברג. "הוא רתם הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים, ואת כלל הידע שרכש בלימודי הכירורגיה ורפואת השיניים, לפיתוח של טכניקה חדשה לשיקום רקמות פגועות. היה כאן גם שיתוף פעולה חיוני ומועיל בין פקולטות שונות בטכניון, בין ישראל לחו"ל ובין אקדמיה לתעשיה: את שתלי העצם קיבלנו מפרופ' גורדנה ווניאק-נובקוביץ' שבאוניברסיטת קולומביה, ומומחי חברת Bruker-Skyscan סייעו לנו רבות בדימות כלי הדם המהונדסים ורקמת העצם בתוך הרקמות המתחדשות. שיתוף פעולה זה, עם הסיוע הנדיב של קרן המחקר האירופית (ERC) והקרן הלאומית למדע (ISF), אפשרו לנו לרשום את ההישג הזה, שאנו מתכוונים להמשיך ולפתח לטובת השתלה בבני אדם". בתום הדוקטורט מתכנן ד"ר רדנסקי לחזור לקליניקה ולהתחיל את תוכנית ההתמחות בכירורגיית פה ולסת עם אוריינטציה מחקרית במרכז הרפואי לגליל, תחת ניהולו של פרופ' סאמר סרוג'י. שם הוא מקווה ליישם את ההישגים של המחקר הנוכחי ולהטמיע פתרונות מתחום הנדסת הרקמות כדי לתרום לטיפול במטופלים. לדבריו, "פגיעות בלסת פוגעות באופן דרמטי באיכות החיים של המטופלים. הדפסת שתלי טיטניום היא פתרון ביניים מועיל עם תוצאות סבירות, אבל עם כל ההתקדמות הטכנולוגית, הטיטניום מאפשר איחוי מכני בלבד בין השתל לאיבר הפגוע, ללא הטמעה ביולוגית. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, והשאיפה שלנו היא לפתח במעבדה עצם שלמה שתחליף את הלסת על כל מרכיביה. נדרשת כאן המון עבודה, אבל המחקר שלנו מראה שאנחנו בדרך הנכונה, והוא רלוונטי לא רק לשיקום לסת אלא לכל תהליך כירורגי שמערב עצם ורקמה רכה".
|
|
|
המחקר נתמך על-ידי מענקי ERC (הנציבות האירופית למחקר, תוכנית Horizon 2020), מענק ISF (הקרן הלאומית למדע) ו-NIH (המכונים האמריקניים לבריאות).
|
|
תאריך:
|
27/04/2021
|
|
|
עודכן:
|
27/04/2021
|
|
עידן יוסף
|
הצלחה בשיקום עצם באמצעות רקמה מהונדסת
|
|
"אנטישמיות היא רעל. במהלך מגפת הקורונה ראינו איך דעות קדומות הקשורות לאנטישמיות מופצות, ולמעשה המגיפה הייתה מקור בעייתי להפצת ידע ורעיונות אנטישמיים במרחב הווירטואלי ובחיים האמיתיים". כך פתח שגריר שוודיה בישראל, אריק אולנהאג, את האירוע המקוון שערכה שגרירות שוודיה בנוגע למצב הקהילה היהודית בעיר מאלמו שבדרום שוודיה.
|
|
|
על אף הסרת מחסומי המשטרה משער שכם והתחייבות ראשי הציבור הערבי כי זה מה שירגיע את הרוחות, שבו (יום ב', 26.4.21) מאות ערבים להתפרע בירושלים. המשטרה עצרה חשוד בהפרת סדר ברחבת שער שכם בבירה. זאת לאחר שכוחות משטרה מתוגברים פיזרו את ההמונים אך כמה מהם החלו חוזרים לרחבה.
|
|
|
מליאת ועדת החוץ והביטחון הזמנית דנה (יום ב', 26.4.21) בהמלצת הוועדה המסדרת, למנות את ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד), כיו"ר הוועדה הזמנית, וחברי הוועדה הזמנית אישרו המלצה זו, ללא מתנגדים.
|
|
|
הממשל האמריקני יחלק את מלאי החיסונים נגד נגיף קורונה מתוצרת אסטרה-זניקה שברשותו למדינות אחרות. זאת, לאחר שיסתיימו הליכי הבדיקה הפדרליים של בטיחות החיסון. כך הודיע (יום ב', 26.4.21) הבית הלבן.
|
|
|
חברת נמלי ישראל הודיעה לבורסה (יום ב', 26.4.21) כי הצליחה לגייס 400 מיליון שקלים בהנפקת מניות שביצעה.
|
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
|
|
|
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב" משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
|
|
|
דרור גרין
הרהור על שיר עגום ביותר מאת דן פגיס את השיר 'הקרב' קראתי בספר 'שנים-עשר פנים' הכותרת 'הקרב' אינה מתאימה לשיר, שאינו מתאר קרב אלא תהלוכה של מתים
|
|
|
איתן קלינסקי
טובה חוכמת השיח המדיני מהפעלת כלי הקרב, לשם כך יש גם לאמץ הצעת ארה"ב, מדינה ידידותית לישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|