מלטונין - הורמון האנטי איג'ינג הטבעי

כאמור, מחקרים רבים הראו כי למלטונין יש תכונה של חומר "נוגד חמצון" ("אנטי-אוקסידנט") יעיל במיוחד. המלטונין הוא בין החומרים היחידים אשר בגלל מבנהו הכימי מסוגל לחדור כמעט לכל תא בגוף.

חומרים נוגדי חמצון, יכולים לשמש לזירוז הגלדה של פצעים וכיבים, ובהקשר זה גם פצעים וכיבים ברגליים המופיעים אצל חולי סוכרת. לאחרונה, פותחו תכשירים ייחודיים, כדוגמת תחליב פרבופד, המכיל מלטונין או ג'לים המכילים אוזון למריחה מקומית על העור ולסיוע בהגלדת פצעים.

גדילה

המלטונין המופרש מבלוטת האיצטרובל מגרה גם את בלוטת יותרת המוח להפריש כמויות גדולות יותר של הורמון גדילה. מכאן שככל שרמת המלטונין גבוהה יותר, כן גדל גם ייצור הורמון הגדילה.

עם העלייה בגיל, יצור המלטונין בגוף פוחת באופן משמעותי ומכאן שהרבה אנשים מבוגרים עלולים לסבול מהפרעות בשינה על-רקע זה. לאנשים אלו, מתן מלטונין כחצי שעה לפני השינה יעלה את רמתו בגוף ואת משך ואיכות השינה. זאת בהשוואה לרוב כדורי השינה למיניהם, שאומנם משפיעים לטובה על משך השינה, אך עלולים לפגוע באיכותה.

חלק מהרופאים מדברים על-כך כי שינה טובה ואיכותית עוזרת אפילו לעיכוב תהליכי הזדקנות. היות ולמלטונין ישנה גם השפעה נוגדת-חמצון יעילה במיוחד, מכאן גם נקשר שמו בעיכוב תהליכי ההזדקנות.

במחקר מעניין נוסף שנעשה, אומנם רק בעכברים, התברר כי למלטונין השפעה על הגברת התנגודת החיסונית של הגוף. המחקר חשף קבוצות עכברים לפרקי זמן משתנים של אור וחושך במהלך היממה ולאורך תקופה. העכברים שהיו יותר בחושך ייצרו יותר מלטונין ובהם נצפתה הגברה של היכולת של מערכת החיסון.

בתקופת החורף, כאשר הימים מתקצרים והלילות מתארכים, יש לשער שעובדה זו עוזרת לעכברים להגן על עצמם מפני זיהומים שונים בדיוק בתקופה בה הם פגיעים יותר.

שמו של המלטונין נקשר גם סביב סרטן השד, בכך שחוסר במלטונין עלול להגביר את החשש ללקות בסרטן השד. מחקרים מקיפים שנעשו בקרב מספר רב מאוד של נשים העובדות במשמרות של יום ולילה (כמו למשל אחיות בבתי חולים וכד'), הוכיחו כי החשיפה לאור גם במשך שעות הלילה גורמת באותן נשים לעליה בשכיחות של מקרים של סרטן השד. זאת כמובן בהשוואה לנשים אשר לא עבדו במשמרות לילה. בנוסף, הסיכוי הסטטיסטי לחלות בסרטן השד עולה ככל שהעבודה במשמרות לילה משתרעת על יותר פעמים בשבוע ויותר שנים.

העבודה במשמרות לילה או החשיפה לאור במשך שעות הלילה, מדכאים את יצור המלטונין בגוף. דיכוי כזה גורם להגברת שחרור האסטרוגן. שחרור יתר של אסטרוגן מביא לגירוי תאי סרטן הרגישים לאסטרוגן.

הטיפול ביעפת

מדובר על-כך שהמלטונין יעיל למניעת תופעות ג'ט לג (יעפת) במידה והוא ניתן ביום הטיסה עצמו ושלושה ימים אחריה. במיוחד הדברים אמורים לגבי אנשים אשר טסים באור יום במשך 12 שעות וגם נוחתים באור יום במקום היעד.