"לא רק שהנתבעת נהגה באדישות ואף התעלמה מפניותיו של התובע, הראיות מלמדות כי הנתבעת אף נהגה כלפי התובע באטימות לב ובחוסר רגישות משווע". כך אומר שופט בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, על התנהגותה של חברת אינטל כלפי יצחק פוגרשיי. הוא גם קובע, כי אינטל העלתה בפניו טענות כוזבות וכי הרופא התעסוקתי שלה, ד"ר אבי מוסקוביץ, מסר חוות דעת מוזמנת.
פוגרשיי היה טכנאי ב"חדר הנקי" של אינטל - ליבת המפעל, בו מיוצרים השבבים - בשנים 2017-2006. פוגרשיי נשלח מספר פעמים לתקופות עבודה בחו"ל (רילוקיישן), כולל בשנים 2016-2015 באירלנד. בתקופה זו הוא לקה בדלקת פרקים קשה ולא היה מסוגל להמשיך לעבוד, והתנהגותה של אינטל כלפיו בעקבות מחלתו היא העומדת במרכז פסק דינו של כהן (5.5.21).
רופא תעסוקתי מטעם אינטל באירלנד, ד"ר גארת' הייס, קבע שהוא חולה ואינו כשיר לעבודה כלשהי. אולם, אינטל לא עשתה דבר, לא העמידה אותו לבדיקה חוזרת ולא הציעה לו משרה חלופית. "במסגרת ההליך המשפטי, הטיחה בתובע טענות מן היקב ומן הגורן וניסתה להפוך את היוצרות באופן חסר תום לב תוך ניצול כוחה מול התובע", קובע כהן. פוגרשיי היה עובד מסור שזכה למחמאות גם על אישיותו, אך למרות זאת אינטל נהגה בו "בשרירות לב ובחוסר רגישות" כאשר הערימה קשיים בפני העברת דמי המחלה המגיעים לו.
"הנתבעת העבירה לתובע את שכר אוקטובר ולפנים משורת הדין את שכר נובמבר 2016, אולם החל מחודש דצמבר 2016 השאירה את התובע 'תלוי באוויר', עומד מול שוקת שבורה, ללא משכורת, ללא אפשרות להתקיים בכבוד, בהיותו חולה ומשווע לעזרה, ויש להביע מורת רוח מהתנהלות שכזו, המנצלת את כוחו של המעסיק ומעמידה את העובד במצב של חוסר אונים", ממשיך כהן. היא טענה שאינה יכולה להעביר את הכסף לחשבון הבנק שלו באירלנד, טענה בלתי סבירה ה"מלמדת על אטימות מוחלטת של הנתבעת כלפי התובע וניצול כוחה המוגבר מולו".
כהן מוסיף: "הנתבעת ניסתה להשחיר את התובע ולהציגו כמניפולטור אשר 'טווה' סיפור בדים על-מנת שלא לקיים את התחייבותו בהסכם הרילוקיישן. במסגרת ניסיונותיה, לא בחלה הנתבעת להשתמש בכל טענה אפשרית כנגד התובע". כהן מפרט טענות אלו, כולל התעלמות של אינטל מחוות דעתו של הייס וטענה אותה הוא מגדיר במילים "עורבא פרח". אינטל לא זימנה לעדות את הייס, אלא את מוסקוביץ - רופא המפעל בקריית גת - שכלל לא בדק את פוגרשיי. הוא כלל לא שוחח עם פוגרשיי ומנהליו; חוות דעתו "הייתה מגמתית ומוזמנת" ו"כשלה בכל פרמטר של הגינות רפואית"; עדותו הייתה מביכה והוא התפתל והסתבך במהלכה; והוא הגדיש את הסאה (כלשונו של כהן) כאשר לא הכיר מידע חיוני.
כהן קובע, כי פוגרשיי התפטר בשל מצבו הבריאותי. "בעדויות הנתבעת התגלו סתירות ובקיעים וניכר מהן כי הן היו עדויות מגמתיות ולא אובייקטיביות, והכל במטרה להציג את התובע כמי שתכנן מראש את מהלך סיום עבודתו בנתבעת, תוך הפרת התחייבותו בהסכם הרילוקיישן", הוא אומר. כהן מונה את הראיות לפסיקתו ומדגיש: "עובדות אלה לא בלבלו את הנתבעת, אשר המשיכה לטעון טענות מלוא הטנא כנגד התובע". בין היתר, היא ניסתה להתחקות אחרי הנעליים שרכש באמזון, וטענה שנסיעתו לבקר את הוריו בארה"ב מלמדת שלא היה חולה.
כהן קבע, כי אינטל תשלם לפוגרשיי 150,000 שקל, כולל פיצויי הלנה ופיצויים על עוגמת נפש. הוא דחה מכל וכל את התביעה שכנגד בסך 800,000 שקל שהגישה אינטל, וחייב אותה בהוצאות יוצאות דופן בסך 40,000 שקל, בשל "התנהלותה חסרת תום הלב של אינטל, אשר נהגה בתובע בצורה מחפירה תוך רמיסת כל זכויותיו האלמנטריות". נציגות הציבור רחל מצרי-לבני ודינה כהן הסכימו עם כהן. את פוגרשיי ייצגה עו"ד רויטל חן, ואת אינטל - עו"ד שלומית גוטרמן-כספי.
