|
טובי. עקרונות לחוד ויישום לחוד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
ארבעה חודשים לאחר שספג ביקורת נרחבת מבית המשפט העליון על ענישה קלה בעבירות נשק, שב השופט אמיר טובי (בית המשפט המחוזי בחיפה) ופסק עונש קל מדי - ובית המשפט העליון שוב התערב בהחלטתו.
אנס אגבריה ואמין אגבריה הודו והורשעו ביריות באזור מגורים ובעבירות נוספות (ובהן איומים ושיבוש מהלכי משפט), לאחר שירו כ-50 קליעים ליד ביתו של מנהל המכללה בה למד אמין, לאחר שהלה נזף בו. טובי קבע שמתחם הענישה הוא 48-24 חודשי מאסר, והטיל על כל אחד מהם את הרף התחתון - שנתיים מאסר. גזר הדין ניתן במארס השנה. המדינה ערערה על קולת העונש והשופט עוזי פוגלמן קיבל אותו (יום ב', 21.6.21) וגזר על השניים שלוש שנות מאסר, בהסכמת השופטים ג'ורג' קרא ודוד מינץ.
פוגלמן אומר: "בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית משפט זה על החומרה הרבה הגלומה בעבירות הנשק... מעבירה של ירי בנשק חם בסביבת מגורים, כבמקרה דנן, נשקפת חומרה יתרה. היא עלולה לגרום לנזק כבד לחיים, לגוף ולרכוש לעוברי אורח וליושבים בבתיהם. לכן מתחייבת ענישה מחמירה בגינה... בהתאם לכך, נוקט בית משפט זה מדיניות ענישה הכוללת עונשי מאסר ממושכים
בפועל בגין עבירות ירי בנשק במקום מגורים כבענייננו.
"...בגזר הדין עמד בית המשפט המחוזי בפירוט על העקרונות שנקבעו בפסיקתנו בנוגע לחומרת העבירות ועל הערכים המוגנים שביסוד עבירות הנשק. אלה מקובלים גם עלי. אולם בהינתן מדיניות הענישה האמורה ובשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, אין בידי להסכים עם יישומם. מצאתי כי העונש שהושת על המשיבים אינו משקף כראוי את החומרה הנשקפת ממעשיהם... בית משפט זה עמד על הצורך בהגברת האכיפה כלפי עבירות נשק ובהחמרה במדיניות הענישה הנוהגת על-מנת לבלום מציאות מדאיגה של נשיאה ושימוש בנשק חם, ויש ליישם את מדיניות הענישה שנקבעה הלכה למעשה. לצד זאת, בקביעת העונש הראוי למשיבים יש לתת משקל, כפי שעשה בית המשפט המחוזי, להעדר הרשעות קודמות למשיבים; להודאתם; לכך שקיבלו אחריות, "גם אם זו מסויגת", על מעשיהם; ולנסיבותיהם האישיות".
בנובמבר שעבר מתח קרא ביקורת על טובי, אשר גזר תשעה חודשי עבודות שירות על שני נאשמים שהודו בביצוע עבירות נשק, וקרא החמיר את עונשיהם ל-14 חודשי מאסר (ראו קישור משמאל).
קרא אמר אז: "בלב הדברים, עומדת החומרה היתרה הנודעת לביצוע עבירות בנשק לסוגיהן. בית משפט זה חזר ועמד בפסיקתו, לרבות בשנים האחרונות, על הסכנה הממשית הגלומה בעבירות אלה לשלום הציבור ולביטחונו ועל הצורך האקוטי במיגורן, ובכלל זה על הצורך בהחמרת הענישה. ככלל, עונשם של המעורבים בעבירות בנשק הוא מאסר ממושך לריצוי בפועל, אף אם הם נעדרים עבר פלילי מכל סוג שהוא וזו להם העבירה הראשונה". העונש שהוטל על השניים "חורג ממדיניות הענישה הנוהגת, ולבטח חורג ממדיניות הענישה הראויה בעבירות בנשק, שעניינן החזקה, הובלה ונשיאה של נשק", קבע קרא.