משרד המשפטים פרסם (יום ד', 23.6.21) שורה של שלושה תזכירי חוק המבקשים לאפשר לממשלה הצרה של בנט ולפיד לשרוד. בתזכירי החוק, ששניים מהם מתקנים חוקי יסוד, מוצעים תיקוני חקיקה שונים שיאפשרו לממשלה להתרחב, להגדיל את כוחה בכנסת, להאריך את משך הזמן להצגת תקציב המדינה, לשלול כל אפשרות שתוקם ממשלה אחרת תמורתה ואף להקל על האפשרות לגייס אליה עריקים ממפלגות אחרות. תיקוני חקיקה אלה יעלו מיליוני שקלים לקופת המדינה.
על-פי המוצע, קבוצה של ארבעה חברי הכנסת לפחות תוכר כסיעה שהתפלגה וחבריה יוכלו להתמודד לכנסת הבאה, אפילו אם אם הקבוצה שהתפלגה אינה מהווה שליש לפחות ממספר
חברי הסיעה. לדברי הממשלה, ההסדר המוצע יאפשר גמישות רבה יותר בפעילות פרלמנטרית ואידיאולוגית לקבוצות פוליטיות בכנסת המונות ארבעה חברי הכנסת לפחות.
נראה שהכוונה היא לגייס עריקים מהליכוד. ככל הנראה ישנם בליכוד ארבעה חברי כנסת לפחות שיש סיכוי כי יערקו לקואליציית גוש השינוי. בכינוס פעילים של ימינה (ד') אמר היו"ר, רה"מ
נפתלי בנט כי ימינה הולכת להיות מפלגת השלטון הגדולה בישראל, והעריך שהממשלה תחזיק מעמד ותשלים את ארבע שנות כהונתה.
ח"כ ניר אורבך העריך כי עוד מפלגות יצטרפו בהמשך לקואליציה. עוד הוסיף: "אני אומר לכם באחריות - לא היה סיכוי להקמת ממשלת ימין". חלק על דבריו, ח"כ אביר קארה שטען: "הקמנו ממשלת ימין. המטרה שלנו היא להשאר מפלגת שלטון".
החקיקה שמבקשת הממשלה לקדם כוללת תיקון שיתיר מינוי של שני סגני שרים במשרד ראש הממשלה, בשונה מהדין הקיים המתיר מינוי של סגן שר אחד בלבד, כמו במשרדי ממשלה אחרים. תוספת העלות התקציבית הכרוכה בכהונתו של סגן שר, הכוללת לשכה ועוזרים, היא כ-3.3 מיליון שקל לשנה.
עוד מבקשת הממשלה להרחיב את החוק הנורווגי, כך שיגדל מספר חברי הכנסת מכל סיעה אשר רשאים להפסיק זמנית את כהונתם בכנסת בעודם מכהנים בתפקיד שר או סגן שר, וזאת בהתאם לגודל הסיעה.
לפי מה שנמסר ממשרד האוצר הערכת העלות התקציבית השנתית של כהונת כל אחד מחברי הכנסת החדשים שייכנסו - לרבות הוצאות לשכה, העסקת עוזרים וכו' - היא 1.6 מיליון שקל.
רמת החשדנות בין לפיד לבנט גבוהה, ולכן מוצע לקבוע מנגנון שיבטיח חילופים בין ראשי הממשלה. חילופים יתקיימו גם אם לא התקבל חוק תקציב עד המועד הקובע בחוק. זאת כדי לתת מענה לחשש דומה, שמא אי-קבלת חוק התקציב השנתי תשמש ככלי לסיכול ביצוע החילופים.
הסעיף נוסף מקטין את התועלת האישית והפוליטית שתצמח לראש הממשלה או לראש הממשלה החליפי מפירוק ממשלת החילופים והקמת ממשלה חדשה. במקרה שכזה, מי שפירק את ה"חבילה" לא זו בלבד שלא יוכל לכהן כראש הממשלה בממשלה אחרת, אלא גם לא לכהן כשר.
לדעת משרד המשפטים, אין די בפרק זמן של 100 יום מיום כינונה של ממשלה חדשה ועד לאישורו של התקציב בכנסת, ולכן מוצע להאריך את התקופה לאישור חוק התקציב בחודש אחד לפחות - עד תום שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים או עד תום 135 מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר. הקלה נוספת מבקשת לקבוע שבמניין הימים לא ייכללו חגי ישראל וערבי חג. בדברי ההסדר לתזכיר חוק זה נכתב: "חוק התקציב הוא כלי מרכזי בידי הממשלה לעיצוב מדיניות. פרק הזמן האמור צריך לאפשר קיומה של עבודת מטה סדורה בממשלה ודיון מעמיק בין השרים, כמו גם ליבון מפורט בכנסת ודיון ציבורי".
כמו-כן, כדי לאפשר לממשלת החילופים גמישות נוספת באופן פעילותה באמצעות ועדות שרים, מוצע, מצד אחד, לבטל את החובה המחייבת שוויון מספרי כאמור בין חברי אותן ועדות מקרב כל אחד מה"גושים", ומצד שני, להחיל גם על ועדות אלו כלל משלים שיאפשר קביעת מנגנון הצבעה או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות. כך, יינתן ביטוי מעשי לחלוקת הכוחות השוויונית בין שתי קבוצות השרים, גם במצבים שבהם מטעמים שונים לא ניתן או יש קושי לקיים שוויון מספרי בהרכב ועדות השרים, תוך שיובטח שוויון בכוח ההצבעה של שני ה"גושים".
