עו"ד דוד לוי גנב מלקוחותיו 16.5 מיליון שקל, כאשר 15.5 מיליון שקל מתוכם נגנבו מרשות המיסים בתיקים בהם ייצג אותה. כך קובעת (29.6.21) שופטת בית משפט המחוזי מרכז, דנה מרשק-מרום, אשר הרשיעה את לוי בכל העבירות שיוחסו לו. המשפט נמשך שבע שנים, בשל קשיים ניכרים שהערים לוי על ניהולו.

מרשק-מרום מתארת על פני עשרות עמודים את התנהגותו של לוי, אשר טען שכתב האישום הוא תוצאה של רדיפה מצד "מאפיה שלטונית" לאחר שחשף שחיתות בהיקף נרחב ברשות המיסים, רדיפה שלדבריו כללה גם הפעלת קרינה נגדו. לטענתו של לוי, לאותה "מאפיה" יש קשרים פסולים עם המערכת השיפוטית, עוזרים משפטיים מעלימים מוצגים ומזייפים פרוטוקולים, תובעים "תופרים תיקים", היא שולטת שליטה על לשכת עורכי הדין ועל שופטים (לרבות בבית המשפט העליון) אשר היו נתונים לסחיטה מאותם גורמים ושינו בהתאם את החלטותיהם. לוי מיקד את רוב טענותיו בזאב פורת, שהיה בשעתו סמנכ"ל אכיפה וגבייה ברשות; לאחר אחת החקירות הנגדיות שניהל לוי בעצמו, סבל פורת מאירוע לבבי ונזקק לאשפוז.

לוי לא הביא ראיות כלשהן לטענותיו ולא הוכיח אותן בכהוא-זה. מרשק-מרום גם מתארת כיצד לכל אורך ההליך תהתה האם לוי כשיר מבחינה נפשית לעמוד לדין, למרות שהוא עצמו דחה חששות אלו ואף אסר על סניגוריו להעלות טענות כאלו. לבסוף היא מינתה צוות של פסיכיאטרים, אשר מצא, כי "קיים חשד לקיום מצב פסיכוטי מתמשך כחלק מהפרעה דלוזיונאלית [של אשליות]. הפרעה זו (שלא כמו סכיזופרניה) איננה פוגעת בשיפוט ולפיכך העבירות, אם אכן בוצעו על-ידיו, לא נבעו ממצב של חוסר אחריות פלילית. במצבו כעת, הוא מסוגל להבין הליכי משפט ולנהל דיון".

ביקש להעיד את ארגמן, אלשיך וג'ובראן

סניגוריו של לוי, רובם מהסניגוריה הציבורית, התחלפו שוב ושוב בשל סירובו לשתף פעולה עימם ולבסוף שחררה מרשק-מרום את הסניגוריה מייצוגו והוא ייצג את עצמו. "רוב הזמן [לוי] היה ממוקד, ענייני, הוכיח בקיאות רבה בסוגיות שעלו, ערך חקירה נגדית אפקטיבית למרבית העדים, אליה התכונן", מציינת מרשק-מרום. מסקנתה היא, כי ככל הנראה לוי הוא חולה נפש, אך כשיר לעמוד לדין. הוא העלה פעמים רבות את טענותיו חסרות השחר, ומרשק-מרום התקשתה מדי פעם למקד את חקירותיו ואת עדותו-שלו באישומים נגדו. בין היתר ביקש לוי לזמן לעדות את ראש השב"כ, נדב ארגמן; המפכ"ל דאז, רוני אלשיך; והשופט בדימוס סלים ג'ובראן - אך מרשק-מרום סירבה, שכן לא הוכחה רלוונטיות כלשהי שלהם.

במישור המשפטי טען לוי, כי נטל כדין את כל הכספים שבגניבתם הואשם, שכן היה זה שכר הטרחה שהגיע לו. מרשק-מרום דחתה מכל וכל גרסה זו, קבעה שהיא חסרת כל אמינות, ולעומת זאת קיבלה במלואן את גרסאות עדי התביעה, אשר זכו לחיזוק של ממש במסמכים של לוי עצמו.

כאמור, האישום המרכזי היה גניבת מיליוני שקלים מרשות המיסים, אותה ייצג לוי (בעל רישיון מאז 1984) בשנים 2012-2001 בתיקי הוצאה לפועל למימוש נכסי מקרקעין של חייבים. לוי פעל בניגוד להוראות רשמי ההוצאה לפועל ולא העביר לקופת הרשות את הסכומים שהצטווה להעביר, ובעקבות זאת התלוננה הרשות במשטרה. לוי טען, כפי שצוין, כי נטל שכר טירחה שהגיע לו - אך מרשק-מרום מציינת, כי לא הציג גרסה עקבית וכי בכל מצב בו הגיע לדרך ללא מוצא, הוא פנה לטענות הקונספירציה.

טענות הקונספירציה השתנו לפרקים

"בסופו של יום, מדובר בסיפור מעשה של עורך דין בעל יכולות מקצועיות מצוינות בתחומים בהם עסק, אשר ככל הנראה ניצל את חוסר הפיקוח המספק ברשות המיסים והצליח לגנוב כספים במשך שנים בהם שימש ככונס נכסים של רשות המיסים", קובעת מרשק-מרום. "העדויות שאינן שנויות במחלוקת מעלות, כי הנאשם מכר ומימש עשרות נכסי נדל"ן של אנשים שחבו חובות לרשות המיסים, ובמקום להעביר את כספי המימוש לרשות המיסים על-מנת שייזקפו כנגד חובות החייבים ואת היתרה תעביר הרשות לחייבים, הנאשם נטל אותם לעצמו והעלימם.

"במספר מקרים מימש נכסים שערכם היה גבוה מסכום החובות, אך את היתרה לא הפקיד בקופת ההוצל"פ לטובת החייבים או עזבונם אלא נטל את היתרות לעצמו. הנאשם נהג מנהג בעלים בכספים שהגיעו לידיו, לא המציא ראיות על ניהול חשבונות מסודרים, התנהל מול הרשות בחוסר תום לב תוך הפרה בוטה של תנאי ההתקשרות בינו לבין הרשות, ועשה דין לעצמו גם לאחר שקיבל הוראות מפורשות מסמנכ"ל גבייה ברשות, מרשמי הוצל"פ ומערכאות שיפוטיות".

לדברי מרשק-מרום, "טענות הקונספירציה של הנאשם, השתנו לפרקים - ובפרט באשר למועדים שה'מלחמה' החלה נגדו. הנאשם לא הביא ולו ראשית ראייה לשחיתות ברשות המיסים במתכונת אותה תיאר, של מחילה/ויתור/הסדרי פשרה על חובות גבוהים שלא כדין. לעומת זאת, מעדויות התביעה עולה, כי טענותיו הקשות של הנאשם כלפי זאב פורת נבדקו בבדיקה פנימית (על-ידי מבקר הפנים של רשות המיסים), וכן על-ידי המשטרה מבלי שמר פורת היה מודע לכך - כאשר לא עלה כל ממצא לגבי התנהלות לא תקינה". היא גם מזכירה, כי החקירה החלה בשל תלונות של רשמי הוצל"פ ולא בעקבות תלונות של גורם כלשהו ברשות המיסים.

"הנאשם לא רק שלא הוכיח טענותיו אלו, אלא שהראיות מצביעות כי הן חסרות כל בסיס, והתנהלותו בהקשר זה מבססת את יסוד המרמה במעשיו", מוסיפה מרשק-מרום. הוא נהג מנהג בעלים בחשבונות הנאמנות שניהל עבור הרשות, ערבב ללא גבול בינם לבין חשבונות משרדו, הפר את הסכמיו עם הרשות ופעל בצורה חד-צדדית בכספיה. "מעשיו הכוללים של הנאשם הם כמעט בבחינת 'הדבר מדבר בעדו', ולא ניתן לתת כל הסבר אחר להתנהלות הכוללת שלו, מלבד היותה התנהגות מרמתית של מי ששלח ידו ביותר מ-15 מיליון שקל", היא מסכמת.

עוד הורשע לוי בגניבת 500,000 שקל מבני הזוג מיטל קלינגר ואלדד קלינגר - רוב תמורת המכירה של שתי דירות בחולון ואילת שירשו מאבותיהם. לוי טען, כי גורמים עבריינים לחצו על בני הזוג כחלק מפעילות המאפיה נגדו, וכי גם כאן מדובר בשכר טירחה שהגיע לו. לוי גם גנב 400,000 שקל כאשר ייצג את משה אביטל במכירת וילה בהרצליה; הוא טען גם הפעם, כי אביטל פועל בשל "שולחיו מהמאפיה". מרשק-מרום מקבלת במלואן את גרסאות עדי התביעה הנתמכות במסמכים, ודוחה לחלוטין את גרסתו של לוי. לבסוף הורשע לוי בהעלמת הכנסות בסך 8.6 מיליון שקל - לאחר שקיזזה מחצית מן הסכום שגנב מרשות המיסים, שכן הוא נחקר רק על סכום זה.

לוי ניסה למנוע ברגע האחרון את השמעת הכרעת הדין, כאשר ביקש לפסול את מרשק-מרום - בקשה אותה דחתה. הוא טען בתחילת הישיבה, כי חובתה לקיים דיון בבקשתו וכי הימנעות מכך היא "מנהג מקובל מאוד בכל הדיקטטורות האפלות". עוד הודיע לוי על פיטוריו של סניגורו, לירן זילברמן, שמצידו ציין, כי לא הצליח ליצור קשר של ממש עימו. לאחר השמעת עיקרי הכרעת הדין, התפרצה בת-זוגו של לוי כלפי מרשק-מרום: "אני לא יכולה לשבת ולשמוע את זה. ארורה תהיי, את עוד תשבי בכלא, בושה" - והוצאה מן האולם. לוי הודיע שיערער ושייצג את עצמו בטיעונים לעונש, שנקבעו לחודש ספטמבר. את המדינה מייצג עו"ד נועם עוזיאל.