|
|
רובין. עומד בראש משרד גורניצקי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חברת אוליר מסחר ותעשיות, המחזיקה במניות של חברת שיכון ובינוי, קוראת ליו"ר ומנכ"ל שיכון ובינוי, תמיר כהן, לבחון את המשך העסקת משרד גורניצקי שבראשו עומד עו"ד פיני רובין, בשל הדיווחים על אחריות שלו לכאורה להסתרת מידע בדבר חשדות לשוחד שביצעה החברה במדינות אפריקניות.
במסגרת פרשת השוחד באפריקה נדרשה שיכון ובינוי להפקיד 250 מיליון שקל בקרן חילוט של המשטרה. לטענת אוליר, הדיווחים על הפרשה הובילו להגשת תובענה ייצוגית בסך של 565 מיליון שקל נגד שיכון ובינוי, בטענה להפרה של הוראות הדין בקשר עם חובות הגילוי, הדיווח והפיקוח.
"נוכח האמור, כבר על פני הדברים, נגרמו וצפויים להיגרם לחברה נזקים כבדים וביניהם נזקים
כספיים הנאמדים במאות מיליוני ש"ח, בנוסף לסך של 250 מיליוני ש"ח שהופקדו, הן בגין פיצויים בקשר עם האירועים ו/או ההליכים הנדונים והן בגין עלויות ניהול האירועים הנדונים (עלויות יועצים כמו-גם עלויות ניהוליות ועוד); הגשת כתב אישום עלולה לפגוע במוניטין החברה ובכך להקשות על החברה ותאגידים בשליטתה במספר מישורים ובין היתר בהשגת מימון לפרויקטים או בהקשחת התנאים לקבלת מימון, בחבירה לשותפים עסקיים לשם התקשרות בעסקות משותפות או לצורך הגשת מכרזים משותפים, במכרזים ובמכירת שירותים. כמו-כן קיימת האפשרות לכאורה של כניסה חלילה ל"רשימה השחורה" של המערכת הבנקאית באופן שימנע מהחברה לעסוק בעיסוקיה בתחומי שיפוט רבים ו/או ל"רשימה השחורה" של הבנק העולמי", נכתב ליו"ר שיכון ובינוי.
עוד נכתב כי "מן המקובץ עולה תמונה מטרידה לפיה עורכי הדין, אשר הינם חלק בלתי נפרד כמתואר מהאירועים הנדונים ולכאורה גם האחריות שבהקשרם, ואשר יכול ופעלו גם במצוות מי מקברניטי החברה וחרף להקטין נזקים אלו יכול ולכאורה פעלו לכל הפחות באופן שקשה להסבירו, שלא לאמור שפעלו במצוות מי מקברניטי החברה באופן שנזקי החברה האמירו וגדלו משמעותית וכמפורט בהרחבה, ובתוך כך גם גרפו וגורפים לכאורה סכומים משמעותיים, וזאת למרות שעורכי הדין הם חלק ממארג שומרי הסף של החברה, החייבים לה חובת נאמנות כמו-גם לכלל בעלי המניות ובהם הציבור, ולא למי מנושאי המשרה בה או לבעלי השליטה בה".
עוד נטען על-ידי אוליר כי למיטב ידיעתה, עורכי הדין שעל התנהלותם היא מתלוננת הם גם אלו שמייצגים את שיכון ובינוי בהליכי הייצוגית. בשל-כך דרשה מהנהלת שיכון ובינוי לפעול מיד ובין היתר להגיש תובענות מתאימות כנגד שלל הגורמים הרלוונטיים בגין כל הנזקים שנגרמו וכן לחדול מביצוע תשלום כלשהו שלא כדין, ולמצות את כלל זכויות החברה ולתבוע את עלבונה בין היתר באמצעות תובענה אמיתית וכנה; לרבות לבחון, לכל הפחות בשלב בחינת ולמידת הנסיבות והמסקנות שבצידן ולו על-מנת לוודא ניקיון ההליכים, הבדיקה והמסקנות, את נכונות או המשך דבר ייצוג החברה על-ידי משרד עוה"ד גורניצקי.
"הואיל ובדיקה מעין זו עלולה להעלות כי אחד הגורמים שיש לתבוע הינו גורם שהעניק ייצוג משפטי לחברה, יש להביא עניין זה בחשבון, ולבחון את שאלת ניגוד העניינים של משרד
עוה"ד שליווה את החברה בפרשה המנויה לעיל – משרד גורניצקי", לשון המכתב.
במכתב נוסף שנשלח מטעם אוליר מסחר ותעשיות ליו"ר בנק הפועלים, ראובן קרופיק, נטען כי ההוצאות המשפטיות שנגרמו לבנק בשל התנהלות משרד גורניצקי עמדו על כ-800 מיליון שקל. זאת, מלבד נזקים אפשריים נוספים בשל התארכות ההליכים המשפטיים, פגיעה בפעילות העסקית ופגיעה בתשואה, ופגיעה במוניטין של הבנק. עוד נטען במכתב כי יש לבחון האם ההתנהלות המשפטית של בנק הפועלים, שנמנע במשך זמן מלשתף פעולה עם הרשויות בארצות הברית. זאת, בניגוד לבנק לאומי ולבנק מזרחי. במכתב צוטט פרסום מגלובס שלפיו גורמים בבנק הפועלים העריכו שהסיבה לכך שהקנס שהרשויות האמריקניות הטילו על בנק הפועלים גדול משמעותית מן הקנס שהוטל על הבנקים הישראלים האחרים המעורבים בחקירה נעוצה בטעות של היועצים המשפטיים של בנק הפועלים שחשבו בתחילה ש"לא מדובר בפרשה גדולה", כלשון הפרסום.
"נוכח האמור, נודה לדעת האם הבנק ומוסדותיו ו/או וועדת דנציגר בחנו את דבר הנזקים שלכאורה נגרמו ו/או שיכול ויגרמו בהתאם לנטען בין היתר בפרסומים בעיתונות הכלכלית ו/או משרד המשפטים האמריקני", נכתב על-ידי אוליר. "לא ניתן להתעלם מהערכה שאי שיתוף הפעולה והתמשכות ההליכים המשפטיים הובילה גם לגידול משמעותי לכאורה בעלויות המשפטיות ועלויות אחרות של הבנק בקשר עם הפרשה. לפיכך, נודה לדעת האם טענות אלו נבחנו על -ידי הבנק ומוסדותיו ו/או וועדת דנציגר".
"אם וככל שהמעשים או המחדלים המתוארים לעיל, נגדם הבנק זכאי ונדרש לפעול, עולים גם כדי הפרות נוספות, הרי שעל הבנק למצות את הדין בכל המישורים כנגד המנהלים ו/או יועצים משפטיים אשר יימצא שפעלו באופן שחורג מהחוק או מכללי הממשל התאגידי", טענו בעלי המניות. לטענתם, בנק הפועלים מחזיק במידע רב שנוסף על המידע שכבר פורסם בעיתונות. בשל-כך הם מבקשים מן הבנק לחשוף בפניהם את הפרוטוקולים ואת המסמכים הנוגעים להתנהלות המשפטית בפרשת החקירה האמריקנית.
"למען הסר ספק, וככל שתעלה טענה כי אילו מהמסמכים והמידע הנדרש הינו תחת חיסיון עו"ד-לקוח, כי אז מבלי לגרוע מזכויות הינכם נדרשים להעביר את המידע והמסמכים "החסויים" לכאורה לידי הוועדה הבלתי תלויה שלה, כזרוע של הבנק, אין מניעה "חיסיונית" ולאפשר לה להחליט אם להעביר לקרן מסמכים אלו כפוף להסדרי סודיות חתומים מצד החברה", ציינה אוליר.
