נכון לדצמבר 2019, הגם שהשקעות בתחום החינוך בהיקף של 859 מיליון שקל מסך של 945 מיליון שקל נוצלו, הדבר טרם הביא לצמצום של הפער בנתוני זכאות לבגרות בין מחוז הצפון לבין שאר המחוזות. שיעור זה עומד במחוז הצפון על 76.1% - הנמוך ביותר בארץ, למעט מחוז ירושלים. במרבית המקצועות המדעיים ובמקצוע האנגלית, שיעור הנבחנים במחוז הצפון ברמה של חמש יחידות לימוד נמצא במקום האחרון יחסית לשיעור הנבחנים בכלל הארץ. ב-2005 החליטה הממשלה להקים אוניברסיטה בצפון; דבר לא נעשה.

גם הכספים שהושקעו במשיכת חברות לצפון הארץ לא השיגו דבר: שמונה חברות קיבלו למעלה מ-60 מיליון שקל, אבל אף חברה לא עברה לצפון. התוכנית הצליחה ליצור 20 מקומות תעסוקה בשנים 2018-2017 במסלול הייעודי לצפון הארץ. הסיוע לעסקים בכלל ולעסקים קטנים בכלל ירד, מה שמלמד שיש פחות עסקים חדשים הזקוקים לו. התוצאה הברורה: ההכנסה לנפש בצפון הייתה נמוכה ב-2018 ב-26% מאשר הממוצע הארצי.

פיתוח תשתיות התחבורה במחוז הצפון הוא הנושא בעל ההיקף התקציבי הגבוה ביותר - 12 מיליארד שקל. עם זאת, פרויקטים אלו היו בשלבים שונים של תכנון כבר לפני החלטת הממשלה, ואף נזכרו בתוכניות העבודה של משרד התחבורה ובתוכנית החומש של נת"י, ובאופן חלקי בתקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018. בשטח יש עיכובים בהשלמת שישה מתוך 11 המיזמים התחבורתיים.

בהחלטה הממשלה נקבעו צעדים אסטרטגיים לפיתוח כלכלי באזור הצפון: בחינת העתקת מחנות צה"ל; בחינת העתקת פעילותן של חברות ממשלתיות בעלות אופי טכנולוגי והיקף תעסוקה גדול; גיבוש תוכנית רב-שנתית להרחבת אזורי תעשיה קיימים והקמת אזורים חדשים; בחינת הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג; הכרה בפרויקטים בהיקף של 400 מיליון שקל כ"מיזמים לאומיים". החלטת הממשלה לא כללה צעדים אופרטיביים והקצאת תקציב וקביעת לוחות זמנים לביצועם, ועד סיום הביקורת לא נעשה דבר מכל אלו.