|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת אישרה (יום א', 25.10.21) את תקציב הכנסת - 822 מיליון שקל לשנת 2021 ו-928 מיליון ל-2022. מנכ"ל הכנסת גיל סגל אמר: "התקציב האחרון של הכנסת אושר במרס 2018. התקציב משקף את הגידול בפעילות הכנסת. התקציב מבוסס על שלוש הנחות - גידול בעלויות שכר בהתאם להסכמים, גידול במשימות הכנסת לרבות הקמת ועדות חדשות וכן תוכנית הבינוי 'כנסת 2040'".
לשאלת ח"כ אופיר כץ (הליכוד) מדוע שרים שאינם ח"כים מקבלים לשכות בכנסת, השיב מנכ"ל הכנסת ואמר כי מאז ומעולם שרים נהנו מלשכות בקומת הממשלה. לדבריו, נכון שתהיה לשר לשכה בכנסת. סגל אמר כי לחמישה שרים אין היום לשכות בכנסת.
סגן חשב הכנסת, נדב כספי, אמר שבסעיף חברי הכנסת יש עלייה של 16 מיליון שקל שנובעת מגידול בפעילות הכנסת בין היתר מפני שהכנסת משלמת שכר ל-111 חברי כנסת, לעומת 90 ח"כים בשנת 2019. לשאלת ח"כ אופיר כץ השיב כספי כי עלות שכרו של חבר כנסת לרבות לשכה, יועצים וכו' עומדת על 1,700,000 שקל לשנה (עלות מעביד לרבות תנאי ח"כ), וכי שכרו החודשי של ח"כ עומד על כ-45,000 שקל ברוטו.
מערך דיגיטל לשיווק פעילות הכנסת
כספי, ציין כי הכנסת מתעתדת להקים מערך דיגיטל לשיווק פעילות הכנסת ברשתות החברתיות. בסעיף שכר עובדי משמר הכנסת חל גידול כתוצאה מהסכמי שכרם שמוצמד לשכר השוטרים.
ח"כ יריב לוין (הליכוד) אמר שלא נהוג שהאופוזיציה מתנגדת לתקציב הכנסת וסייג "כך אמליץ לחברי גם הפעם. עם זאת, היה נהוג להתייעץ עם סיעות האופוזיציה, מה שלא קרה הפעם".
ח"כ ינון אזולאי (שס) טען לעיוות בשכרם של היועצים הפרלמנטריים. לדבריו, "הם נמצאים איתנו בסיורים וצריך לאשר לפחות ליועץ אחד הוצאות אחזקת רכב". עוד טען אזולאי, כי ראוי לשפר את שכרם של עובדי הסיעות בכנסת. ח"כ נעמה לזימי (העבודה) וח"כ בועז טופורובסקי (יש-עתיד) ביקשו לשריין בתקציב, תוספת שכר עתידית ליועצים הפרלמנטריים.
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) טען כי צריך לאפשר לח"כ להעסיק יועץ בתנאים מיוחדים בדומה לתנאי העסקת יועצי שרים. בפרט במפלגות שיש בהן בחירות מקדימות (פריימריז). חשב הכנסת חיים אבידור השיב כי הנהלת הכנסת לא קובעת את שכרם ותנאי העסקתם של היועצים, ולכן לא גולמו את העלויות הנוספות ככל שיהיו.
יו"ר הוועדה ח"כ ניר אורבך אמר שבכוונתו להביא לאישור הוועדה, הקמת ועדה ציבורית לעניין שכר ותנאי חברי הכנסת. "נבקש מהוועדה שתדון בתנאי יועצי חברי הכנסת ועובדי הסיעות. בהמשך, נדון באישור עוזר נוסף לח"כים שמשמשים בתפקידים נוספים, כגון ח"כ שמכהן כחבר ועדה לבחירת שופטים".
חברי הכנסת מכל סיעות הבית היו תמימי דעים עם השבחים שהורעפו על עבודתם המסורה ומקצועיותם של עובדי הכנסת. בדיון הועלתה דרישה להוסיף תקנים למרכז המחקר והמידע של הכנסת. חשב הכנסת חיים אבידור השיב כי הצעת התקציב מגלמת תוספת של ארבעה תקנים למרכז המחקר והמידע (ממ"מ) ושש משרות לייעוץ המשפטי.
ח"כ ינון אזולאי שאל: "מדוע הכנסת לא עומדת ביעדי העסקה למגזר החרדי והמגזר הערבי?". לדבריו, צריך לבצע אפליה מתקנת באמצעות הקלות במכרזים ובמבחנים, וכן לפרסם מכרזים ייעודיים למגזרים הללו. מנכ"ל הכנסת השיב: "בהעסקת עובדים מהמגזר הערבי אנחנו באחוזים נמוכים, רק 1.6% מכלל עובדי הכנסת. אנחנו פועלים לשנות את המצב ולעודד אותם להתמודד במכרזים. במגזר החרדי מצבנו הרבה יותר טוב. במקום יעד של 7% אנחנו עומדים על 5.6%". סגל אמר כי בעתיד יפורסמו מכרזים עם עדיפות מגזרית.
כאמור, תקציב הכנסת אושר פה אחד לקריאה שנייה ושלישית כסעיף בתקציב המדינה.
בהמשך הדיון, הוועדה אישרה את בקשת יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי לשימוש בעודפי תקציב שנת 2020 בסך 223 מיליון שקל והעברתם לתקציב שנת 2021. השימוש בעודפיםנועד לכיסוי התחייבויות שנוצרו בשנת התקציב 2020.
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) תהה על כך שסך עודפי התקציב מגיעים לכ-25% מהתקציב. מנכ"ל הכנסת אמר שחלק נכבד מהעודפים מיועדים לשיקום בניין הכנסת במרכז העיר. לדבריו, בקרוב הכנסת יוצאת למכרז לשיקום "בית פרומין" שבו יוקם מוזאון הכנסת.
יעל אגמון מאגף תקציבים במשרד האוצר אמרה שהגידול בכוח האדם בכנסת דומה לגידול בשירות המדינה. אולם השימוש בעודפי הכנסת הוא סכום גבוה ביחס לתקציב הכללי.
